שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
החי על המת
ספר רומן ישראלי מאת אהרן מגד מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
החי על המת הוא מהרומנים הבולטים של הסופר אהרן מגד. הרומן יצא לאור בשנת 1965 והפך מיד להצלחה גדולה. הוא הוכתר בפרס אוסישקין, הופיע מאז במהדורות רבות ותורגם לאנגלית.
שני גיבורים ברומן: יונה (המכונה יונס) רבינוביץ (החי), סופר המתבקש לכתוב ביוגרפיה על אברהם דוידוב (המת), דמות נערצת בתולדות ההתיישבות החדשה בארץ ישראל.
- יונס רבינוביץ הוא סופר צעיר, בנו של פעיל ציונות ידוע, שפגש בעבר את דוידוב. יונס פרסם פרק מספרו "גיבורי דורנו" בעיתון בשלושה המשכים והתפרסם בשל כך, אולם לאחר מכן לא הצליח לכתוב דבר.
לאחר לווית דוידוב, יונס מקבל הצעה לכתוב ביוגרפיה על אברהם דוידוב. המו"ל מציע לו משכורת חודשית למשך שנה וחצי כמקדמה על חשבון הרווחים מהספר. בהמשך הספר, שחקן תיאטרון מתוסכל ששמע על כתיבת הספר, מציע ליונס כסף כדי שיכתוב מחזה על דוידוב בו יגלם הוא את התפקיד הראשי, ומפיק הוליוודי מציע לו אפשרות לחוזה שמן כדי שיכתוב תסריט על דוידוב. במהלך שנה וחצי יונס נפגש עם 27 אנשים שהכירו את דוידוב ומתעד את דבריהם עליו, אולם אינו מצליח להגיע לשלב כתיבת הספר. את רוב זמנו הוא מבלה בבטלה בים ובחברת חברים משוררים המתכנסים במקום בשם "המרתף", מקריאים את שיריהם ומשתכרים.
עלילת הספר מתרחשת לאחר סיום הזמן שהיה אמור להיות מוקדש לעבודה על הספר, לאחר שיונס לא הגיש את כתב היד ונתבע בבית משפט על ידי המו"ל על אי מילוי ההסכם מצידו.
- אברהם (אברשה) דוידוב, דמות נערצת מהעלייה השלישית. עלה ברגל ארצה, עבד בגדוד העבודה, סלל כבישים, עבד במחצבות, השתתף בהגנה במאורעות תרפ"ט, עבד כשומר בכפר סבא, בעליה לחניתה, בבניית גדר הצפון בהעלאת מעפילים ובמעצר בקפריסין. לאחר מלחמת העצמאות בה נהרג בנו, הוא יוצא למדבר לסלול את כביש באר שבע-סדום שם הוא מוצא את מותו.
הספר מסופר על ידי יונס בגוף ראשון. מגד מציג את העבר החלוצי ההירואי מול ההווה הבוהמי ב"מרתף". הוא מאפשר לנו להבין את המורכבות שבאופיים של גיבורי הציונות. דוידוב היה דמות נערצת, אך בכל פעולותיו הרבות היה מנותק ממשפחתו ששילמה על כך מחיר כבד. יש הסבורים שלדמותו נוצקה אישיותו של יצחק שדה.
לכאורה הספר עוסק רק ביונס ובדוידוב. עם זאת, ברובד עמוק יותר הסיפור שבספר משקף את "משבר המדינה" אותו תיארו סופרי דור תש"ח, שמגד הוא מייצג מובהק שלהם. ברובד זה, הסיפור הוא מעין אלגוריה ביקורתית חריפה על מצב המדינה, בין השאר לרקע הסכם השילומים. כפי שהבהירה מבקרת הספרות גיטה אבינור, הגיבור-החי יונס
חי ומתפרנס מהילת הזוהר של המת הגדול. ואין הדברים אמורים ביונס בלבד. כך אומר אפרים אוורבוך, אחד המעטים שהסופר דן לחיוב ולא לשלילה: – הארץ נעשית ארץ של טפילים. הכל מתעשרים ולא מעבודה. עושים הון מן האדמה שבחורים תמימים שפכו עליה את דמם. צוברים רכוש משילומים, משגשגים על אפרם של נשרפים. חיים על מתים! המדינה כולה! – כותרת הספר, אם כן, אינה סתמית, אלא ביקורתית.
— גיטה אבינור, "החיים והמתים", השקף אחורה בעצב: מאמרים בביקורת הספרות העברית, 1974
Remove ads
קישורים חיצוניים
- ביקורת על "החי על המת", אתר nrg , 2006
- ביקורת על תרגום "החי על המת" לאנגלית (באנגלית)
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads