הכניסיני תחת כנפך

"הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ" הוא שיר שכתב חיים נחמן ביאליק. השיר פורסם לראשונה בי"ב באדר תרס"ה (1905), והוא משיריו הנודעים ביותר של ביאליק. השיר זכה למספר לחנים ולביצועים רבים של זמרים עבריים.

ערך זה עוסק בשירו של חיים נחמן ביאליק. אם התכוונתם לפסלו של יגאל תומרקין, ראו הכניסיני תחת כנפך (פסל).

הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ, וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת, וִיהִי חֵיקֵךְ מִקְלַט רֹאשִׁי, קַן-תְּפִלּוֹתַי הַנִּדָּחוֹת. וּבְעֵת רַחֲמִים, בֵּין-הַשְּׁמָשׁוֹת, שְׁחִי וַאֲגַל לָךְ סוֹד יִסּוּרָי: אוֹמְרִים, יֵשׁ בָּעוֹלָם נְעוּרִים – הֵיכָן נְעוּרַי? וְעוֹד רָז אֶחָד לָךְ אֶתְוַדֶּה: נַפְשִׁי נִשְׂרְפָה בְלַהֲבָהּ; אוֹמְרִים, אַהֲבָה יֵשׁ בָּעוֹלָם – מַה-זֹּאת אַהֲבָה? הַכּוֹכָבִים רִמּוּ אוֹתִי, הָיָה חֲלוֹם – אַךְ גַּם הוּא עָבָר; עַתָּה אֵין לִי כְלוּם בָּעוֹלָם – אֵין לִי דָבָר. הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ, וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת, וִיהִי חֵיקֵךְ מִקְלַט רֹאשִׁי, קַן-תְּפִלּוֹתַי הַנִּדָּחוֹת.

השיר

בשיר חמישה בתים בני ארבע שורות כל אחד, כאשר הבית האחרון זהה לראשון. בכל בית נחרזת השורה השנייה עם הרביעית.

בבית הראשון פונה הדובר ומבקש את חסותה ותמיכתה של הדמות שהוא פונה אליה:

”הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ,
וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת”.

בשני הבתים הבאים, המקבילים זה לזה, מגלה הדובר את סוד ייסוריו. תחילה:

”אוֹמְרִים, יֵשׁ בָּעוֹלָם נְעוּרִים –
הֵיכָן נְעוּרָי?”

ולאחר מכן:

”אוֹמְרִים, אַהֲבָה יֵשׁ בָּעוֹלָם –
מַה-זֹּאת אַהֲבָה?”

בבית הרביעי מגלה הדובר את הגורם לייסוריו - התסכול שהוא חש לאחר שנכזבה תקוותו:

”הַכּוֹכָבִים רִמּוּ אוֹתִי,
הָיָה חֲלוֹם – אַךְ גַּם הוּא עָבָר;
עַתָּה אֵין לִי כְלוּם בָּעוֹלָם –
אֵין לִי דָבָר.”

הבית החמישי הוא חזרה על הבית הראשון, ובכך נוצרת מעגליות בשיר.

פרשנות

למי פונה השיר

הציירת אירה יאן, שנודעה כאהובתו של ביאליק, התייחסה אל השיר, באחדים ממכתביה לביאליק, כשיר שנכתב למענה. חוקרת הספרות זיוה שמיר מציינת שבאותה מידה יכולה הייתה גם אשתו של ביאליק להבין את השיר כמיועד לה, ומוסיפה: "כשם שלפנינו שיר המתאים להפליא לשתי נשים ולשני יעדים, השונים זה מזה תכלית שינוי (שיר שיבה הביתה, לאישה החוקית ולקן הנטוש, ושיר התנצלות לפני האישה הזרה על הפרֵדה ועל כישלון האהבה), לפנינו גם שיר אישי ורגשי עד מאוד ושיר אידאי והגותי בעת ובעונה אחת".^[1] לדברי הלל ברזל, "הפנייה ב"הכניסיני" היא לדמות החורגת מגדר של אהובה; אם ואחות, שכינה בעלת כנף".^[2]

החוסר בנעורים ובאהבה

אף שתלונתו של הדובר ”הֵיכָן נְעוּרָי?” והמשכה ”מַה-זֹּאת אַהֲבָה?” מנוסחים כתלונה אישית, מציינת זיוה שמיר שניתן לראות בה תלונה קולקטיבית, על אורח החיים היהודי בתקופת כתיבתו של השיר - "עם, שרוב בניו נכנסו אז לאוהלה של תורה ובעוּלה של תורה בגיל ארבע-חמש, ורוב בניו הובלו אל החופה בעודם קטינים, אכן לא ידע נעורים ואהבה מַהם".^[1]

חוקר הספרות, אבנר הולצמן, טוען, שהשיר חורג מעבר להקשר ביוגרפי מצומצם. כמה מוטיבים בשיר, כמו כנף אימהית מגוננת, שנמצאת גם ב"לבדי", החיפוש אחר הנעורים הגזולים, שנמצא גם ב"ואם ישאל המלאך", הווידוי על היעדר אהבה, שניתן למצוא גם בשיר "עם דמדומי החמה", למשל - כל אלו ועוד, הם ביטויים ברורים לווידויו של ביאליק על חייו שהתרוקנו מאהבה ומתוכן, ממשמעות ומתכלית, והוא מבקש מהנמענת עזרה ומחסה. שיר זה, לדעתו, מבטא את אחת האמירות האישיות המיוסרות והנואשות ביצירתו של המשורר.^[3]

המעגליות

דבורה סילברסטון-סיון מפרשת את המעגליות שיוצר הבית האחרון כ"תחושה של אין מוצא. הדובר, אחרי כל המהֲלך שמתואר בשיר, מגיע לנקודת הבראשית. אין לבעייתו ולייסוריו פתרון, ולכן המוצא היחיד הוא בנכונות של הנמענת לאפשר לו להיכנס תחת כנפיה ולהיות מחסה לתפילותיו הנידחות."^[4] היא מציעה פירוש אחר למעגליות, כמשלימה מהלך הגיוני: בבית הראשון בקשתו של הדובר אינה מובנת במלואה, משום שחסרים פרטים. לאחר השלמת פרטים אלה בשלושת הבתים הבאים, חוזר הדובר על בקשתו, ובשלב זה "מבינים גם הנמענת וגם הקורא מה עומד מאחורי הבקשה".^[4]

אריאל הירשפלד התייחס אף הוא למעגליות שבשיר:

החזרה על הבית הראשון היא עדותו הגלויה של מרחב הדיכאון המקיף את השיר; היא גילויה של התבנית המעגלית, הסותרת כל תנועה אמיתית אל מעבר להשמעת הקול. היא פעמון הבדידות החוסם כל כיוון ומחזיר כהד את הדיבור אל מוצאו. החזרה מגלה את הפשוט מכול: הדיבור הזה לא נשמע כלל. הדיבור הזה מצביע על מיותרותו.^[5]

ביצועים

השיר הולחן בלחן עממי ממזרח אירופה, ואחר כך על ידי מלחינים אחדים, בהם: אלכסנדר קריין ב-1916, שמואל אלמן ב-1935, פאול בן-חיים ב-1940 ומנחם אבידום ב-1955.^[6]

השיר זכה לביצועים אחדים של זמרים עבריים, ובהם טובה פירון ונעמי צורי, ששרו אותו בשנת 1954, נחמה הנדל ששרה אותו בלחן עממי בשנת 1960, ובעקבותיה הלכו אסתר עופרים, אורה זיטנר, אילנית וריטה. יוני נמרי, ובעקבותיו שלישיית המעפיל ויהורם גאון ביצעו בלחן של נורית הירש; אריק איינשטיין בשנת 1980 בלחן של מיקי גבריאלוב. כמו כן, ביצעו אותו אוריאל שלומי במחרוזת השנייה באלבום "הקסם השחור", יואב יצחק באלבום "על גג העולם" והפרויקט של רביבו במחרוזת העשירית באלבום "מה נותר מאלה".

באחדים מהביצועים הושמט הבית הרביעי של השיר. בביצוע של אריק איינשטיין חוזר הבית הראשון גם אחרי הבית השני והבית השלישי, ובכך הופך לפזמון חוזר; כמו כן בביצועו, שינה איינשטיין את צמד המילים שנכתבו במקור "קַן-תְּפִלּוֹתַי" ל"קֵן-תְּפִלּוֹתַי". בביצוע של יהורם גאון מוכפל הבית השני, והבית הרביעי מושמע ארבע פעמים. דוד לביא, ששר את השיר במסגרת "כוכב נולד", נצמד למילותיו המקוריות, ללא השמטה וללא תוספות.

השיר תורגם לערבית בידי ג'ודת עיד ונור דרוויש ובוצע בלחן העממי בליווי תזמורת המהפכה.^[7]

השיר בתרבות

• פסוק מרכזי מהשיר – "אומרים, אהבה יש בעולם – מה-זאת אהבה?" – מובא בסיפור "איילת" (Ajeleth) מאת הסופר היהודי-פולני יוליאן סטריקובסקי (אנ'), שהתפרסם ב-1960 בשבועון הספרותי "נובה קולטורה" (Nowa Kultura). המובאה משמשת מעין לייטמוטיב בסיפור, והמילים מצוטטות בסיפור בתעתיק ובתרגום לפולנית.^[8]
• בשנים 1964–1965 יצר הפסל יגאל תומרקין פסל בשם "הכניסיני תחת כנפך". הפסל בנוי כמעטפת ברזל שממנה מגיחים קני רובים וכלי נשק אחרים. בכך יצר תומרקין מבט אירוני על המיליטריזם של החברה הישראלית-ציונית.

ראו גם

• לבדי

לקריאה נוספת

• זיוה שמיר, הניגון שבלבבו - השירי הלירי הקצר של ח"נ ביאליק, הוצאת ספרא בשיתוף הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2011, פרק חמישה-עשר, "כוכב, כוכבי, איה בית אבי?"
• אריאל הירשפלד, כינור ערוך - לשון הרגש בשירת ח"נ ביאליק, הוצאת עם עובד, 2011, הסעיף "'הכניסיני' - שיר תמורת שתיקה", עמ' 220–224.
• ברוך קורצווייל, ביאליק וטשרניחובסקי – מחקרים בשירתם, הוצאת שוקן, 1975.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ספר לימוד בוויקיספר: הכניסיני תחת כנפך
טקסט בוויקיטקסט: הכניסיני תחת כנפך

• מידע על היצירה "הכניסיני תחת כנפך" באתר מיוזיק בריינז
• "הכניסיני תחת כנפך" באתר בית לזמר העברי
• מילות השיר "הכניסיני תחת כנפך" והאזנה לו באתר זמרשת
• הכניסיני תחת כנפך, באתר אקו"ם
• מידע על הכניסיני תחת כנפך בקטלוג הספרייה הלאומית
• רשימת מאמרים על הכניסיני תחת כנפך באתר רמב"י
• מילות השיר בפרויקט בן-יהודה
• הכניסיני תחת כנפך, בביצועו של דוד לביא
• הכניסיני תחת כנפך, בביצועה של ריטה
• עדי צמח, ‏הכניסיני, מולד 218, אוקטובר-דצמבר 1968, עמ' 231–236
• דבורה סילברסטון-סיון, מבנה ומשמעות בשיר הכניסיני תחת כנפך, באתר "דעת", ינואר 2009
• הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ – חיים נחמן ביאליק, באתר מקמ חיפה
• אסתרית בלצן, הכניסיני תחת כנפך: הרהורים סביב ארבע הלחנות לשירו של ח"נ ביאליק, מפתח 3, ינואר 1999, עמ' 25–39
• קריאה פשוטה: הכניסיני תחת כנפך לביאליק
• דוד אסף‏, מסע מן הכורסא: בעקבות 'הכניסיני תחת כנפך', בבלוג "עונג שבת", 10 ביולי 2012
• חזי עמיאור, אוֹמְרִים, אַהֲבָה יֵשׁ בָּעוֹלָם – מַה-זֹּאת אַהֲבָה?, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 22 בינואר 2018
• על אחד משירי האהבה הגדולים של כל הזמנים, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, ספטמבר 2019
• רונן סוניס, כשז'בוטינסקי תירגם את "הכניסיני" לאנגלית, באתר הארץ, 10 במאי 2022
• זיוה שמיר, "האר-נא, כוכבי, דרכי האבלה! - מוטיב תרמית הכוכבים בשירי ביאליק", אתר מב"ע (חקרים בספרות עברית)