שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
המחאות באלג'יריה (2019–2020)
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
ההפגנות באלג'יריה ב-2019–2020, המכונות גם מהפכת החיוכים[19][20] או אל-חיראכ,[21] (בערבית: الحراك) החלו ב־16 בפברואר 2019, שישה ימים לאחר שעבד אל-עזיז בותפליקה הצהיר רשמית על מועמדותו לכהונה חמישית לנשיאות. הפגנות אלה, שהתקיימו ללא תקדים מאז מלחמת האזרחים באלג'יר, היו לא אלימות וגרמו לצבא אלג'יריה לדרוש את התפטרותו המיידית של בותפליקה, שהתרחשה ב-2 באפריל 2019.[22] בתחילת מאי נעצר מספר לא מבוטל של בעלי כוח שהיו מקורבים לממשל המודח, כולל את אחיו הצעיר של הנשיא לשעבר, סעיד.[23][24]
.jpg)
שורשם של המתחים הגוברים במשטר האלג'יראי יכולים להמצא בתחילת שלטונו של בותפליקה שהתאפיין במונופול של המדינה על הכנסות משאבי טבע ששימשו למימון מערכת קליינטליסטית של הממשלה למען הבטחת יציבותה.[25] ההפגנות הגדולות נערכו במרכזים העירוניים הגדולים באלג'יר מפברואר ועד דצמבר 2019. בגלל היקפן המשמעותי, המחאות משכו סיקור תקשורתי בינלאומי וגררו ראשי מדינות ואנשי מדע להגיב עליהן בפומבי.
Remove ads
רקע
סכם
פרספקטיבה
עבד אל-עזיז בותפליקה
.jpg)
עבד אל-עזיז בותפליקה היה נשיא הרפובליקה הדמוקרטית העממית של אלג'יריה מאז 1999. במהלך נשיאותו אירעו שתי חנינות (באמצעות משאל עם) ללוחמים לשעבר במלחמת האזרחים באלג'יר (1999 ו-2005). (מלחמה אסימטרית מורכבת בין גרילה אסלאמית לממשלה אשר גבתה מספר שנוי במחלוקת של כ-200,000 נפשות בין 1991–2002).[26][27] כמעט מחצית מהאוכלוסייה האלג'יראית נולדה לאחר סיום הסכסוך, בתקופה בה חזרו ונשנו סקנדלי שחיתות פוליטית במדינה.
עם עלייתו של בותפליקה לשלטון בשנת 1999, החל הוא במשימה דיפלומטית לשיקום דמותה של אלג'יריה בעולם. במיוחד לאחר בחירתו מחדש בשנת 2003, בותפליקה החל לנקוט בצעדים שמטרתם הייתה לרכז את הכוח במדינה בידי השלטון (כיוון שהתפלג בין קבוצות שונות בזמן מלחמת האזרחים).[22] במהלך כהונתו כנשיא, העביר בותפליקה את מרכז הכוח בפוליטיקה האלג'יראית ממזרח למערב, ובמיוחד לעיר תלמסאן. שם, עקב מעבר מרכז הכוח השלטוני, החלו חלק להפוך לדמויות בעלות כוח בתקשורת, בממשל ובמשטרה. עקב מעבר מרכז הכוח לתלמסאן, החלו לזרום אליה כספי ציבור (בערך 10 מיליארד דולר) לפרויקטים של בנייה שכללו בתוכם: בניית אוניברסיטה, מלונות, מוזיאונים ושדות תעופה. בנוסף, 155 מיליון יורו הושקעו בבית מגורים ממלכתי בעיר, שנותר לא שלם. רבים מחוזי העבודות הציבוריות ניתנו לחברות סיניות, שלכאורה לא תמיד שילמו לקבלנים המקומיים.[28]
עתירת נפט במהלך האביב הערבי, הממשלה הצליחה להשתיק את ההתנגדות לה במהלך הפגנות 2010–2012 (מהלך אשר הגדיל את הוצאותיה).[29]
העדכון החוקתי האלג'יראי של 2016 (אנ'), הגביל את מספר הכהונות הנשיאותיות שבהן מועמד יכול לכהן לשתיים. ולמרות זאת, בותפליקה היה רשאי להתמודד לכהונה חמישית, מכיוון שהחוק לא היה רטרואקטיבי.[30]
מאז 2005, ובמיוחד לאחר שבותפליקה עבר שבץ מוחי בשנת 2013, יכולתו לשלוט במדינה הוטלה בספק. שמועות על מותו היו נפוצות שכן הוא אושפז לעיתים תכופות, כבר לא דיבר בפומבי והצהיר מעט מאוד בכתב.[31] בהקשר זה, חלק מן האלג'יראים ראו במועמדותו לבחירות לנשיאות 2019, שתוכננו במקור ל-18 באפריל 2019, 4 ביולי 2019 או 2020, כמשפילה.[32]
שחיתות
חברים במשטרו של בותפליקה הואשמו בהשתתפות במעשי שחיתות במספר מקרים. בשנת 2010, סונאטרץ' (אנ'), חברת הנפט והגז שבבעלות המדינה, השעתה את כל הנהלתה הבכירה לאחר ששניים מסמנכ"לי החברה נעצרו תחת אישומי שחיתות. שר האנרגיה של אלג'יריה, צ'אקיב חליל הודיע כי נשיא החברה וכמה מן המנהלים הבכירים בה ימצאו מכאן והלאה תחת פיקוח בתי המשפט.[33][34] בשנת 2013, חליל הואשם גם הוא בקבלת שוחד מחברת בת של חברת האנרגיה האיטלקית אני.[35] לדברי אל וואטן (אנ') (עיתון עצמאי בשפה הצרפתית באלג'יריה), חיוב יתר של עבודות ציבוריות ותיאורים מטעים אודות סחורות מיובאות הם שתי הפרקטיקות הנפוצות בעזרתן הונו אנשי המשטר.[36]
ב-26 ביוני 2018 פיטר בותפליקה את עבד אל-גאני האמל מתפקידו כראש המשטרה הארצית (DGSN), אף על פי שהיה חלק ממעגל הקרובים אליו. אירוע זה הוא קרה לאחר שאחד הנהגים של האמל הפך לחשוד בפרשיית קוקאינגייט (פרשייה בה מספר רב של בעלי כוח במשטר האלג'יראי היו שותפים לסחר והעברת קוקאין דרך גבולות המדינה). בין היתר, בעקבות הפרשייה הובאו למשפט בגין שוחד גנרל הצבא האלג'יראי, ארבעה שופטים ושני תובעים ציבוריים.[37][38]
Remove ads
המחאות
מפגינים
מחאות אלו הן המחאות הנרחבות ביותר באלג'יריה מאז 2001. הרוב המוחלט של המוחים הוא צעירים שלא חוו במלואה את מלחמת האזרחים האלג'יראית.
תפקידן המרכזי של נשים בהפגנות היה למזער את האלימות,[39] וסימן ניגוד חריף למחאות של 1988 שהובלו בעיקר על ידי סלפים.[40]
מטרות
במקור, מטרת המפגינים הייתה לבטל את מועמדותו של עבד אל-עזיז בותפליקה לכהונה חמישית, ורצו שראש הממשלה אחמד אויחיא יתפטר מתפקידו. באופן כללי, הם קראו לניקוי בית יסודי של ממשל החמולות, הידועות באופן קולקטיבי בשם le pouvoir ("הכוח").[41]
יחד עם נסיגתו של הנשיא, המפגינים קראו יותר ויותר לדמוקרטיה, חירויות ולשלטון החוק, יעדים שמחאות רבות טוענות שאינם ממומשים ושממשיכים למשוך אלג'יראים לרחוב.
Remove ads
תוצאות
סכם
פרספקטיבה
בריתות של קבוצות אזרחים ודיאלוג
נשים הקימו את הקולקטיב הפמיניסטי Femmes algériennes pour un changement vers l'égalité (אנ') ב־16 במרץ 2019, אשר ייסד את הכיכר הפמיניסטית הנועדה לפעול לחיזוק התפקיד הפוליטי של נשים בהפגנות. איגודי אזרחים ואנשים פרטיים יצרו את ברית Dynamiques de la société civile (אנ') (איחוד של ארגוני סחר מקצועיים, ארגוני זכויות אזרחיים ומספר בודדים בשלטון האלג'יראי) ב-15 ביוני, במטרה לתאם הצעות לארגון מחדש של המבנה הפוליטי של המדינה האלג'יראית. ב־26 ביוני מפלגות פוליטיות ו"הליגה האלג'יראית לזכויות אדם" יצרו את ברית "כוחות האלטרנטיבה הדמוקרטית" לה מטרות דומות, כולל ארגון אספה מכוננת למערכת פוליטית חדשה עם רשות שופטת הנפרדת מן השלטון המרכזית.
ב־6 ביולי, "הפורום האזרחי לשינוי", שנוצר ב-9 במרץ 2019 על ידי 70 קבוצות אזרחים, ו"כוחות השינוי" קיימו ועידה בה הציעו לקיים פאנל לדיאלוג עם הממשלה בו יתמכו בקיום בחירות לנשיאות. הפאנל בן 13 האנשים, (Instance nationale de dialog et de médiation), נוצר והובל על ידי קארים יונס. על הפאנל ועל קיום הבחירות נמתחה ביקורת רבה מצד המפגינים ומצד כוחות האלטרנטיבה הדמוקרטית, שגרסו כי כל עוד נמשכים מעצרי המפגינים מסיבות פוליטיות וכל עוד נעדרים עקרונות דמוקרטיים בסיסיים מהשלטון, לא מתקיימים התנאים המתאימים לקיום בחירות לבחירות.
קבוצות אזרחים שמו עצמם לפיקוח על מעצרם של משתתפי המחאה וקראו לשחרורם. "הרשת למלחמה נגד דיכוי" הוקמה ב־1 ביוני 2019 כדי לקרוא לשחרור אסירים שביניהם לואיזה חאנון, האישה הראשונה שהתמודדה על נשיאות אלג'יריה, והדג' גרמוול, חבר הליגה האלג'יראית לזכויות האדם. הוועדה הלאומית לשחרור עצורים (אנ') (CNLD) הוקמה ב־26 באוגוסט 2019. בסוף דצמבר, מספר שבועות לאחר הבחירות לנשיאות שבהן ניצח עבד אל-מג'יד תבון, היה ל-CNLD תיעוד של 180 מוחים אשר במעצר או אשר כבר נשפטו, ועל פי דיווחם, הם לא ראו "שום סימן" לכך שהממשלה הולכת להפסיק את מעצריה התכופים של המפגינים.
ב־25 בינואר 2020, 400 אנשים ממפלגות פוליטיות שונות וארגוני אזרחים שונים השתתפו בפגישה שאורגנה על ידי כוחות האלטרנטיבה הדמוקרטית באלג'יר. סיכום הישיבה היה לקיים ישיבה נוספת בה יקבעו השיטות והכללים המפורטים ליישום דמוקרטיזציה במהלכה יפורקו מוסדות "לא לגיטימיים" קיימים ותאורגן אספה מכוננת.
מוסדות ממשלתיים
ב־11 במרץ הוכרז כי הנשיא בותפליקה לא יבקש בחירות חוזרות; כי ראש הממשלה אחמד אוריה התפטר והוחלף על ידי שר הפנים נורדיין בדואי (אנ'); וכי הבחירות לנשיאות באפריל 2019 נדחו עד להודעה חדשה.[42] מחקירות נבחרי הציבור החשודים עלה כתב אישום בנושא "שחיתות והעברות הון בלתי חוקית מעבר לים" ב-1 באפריל 2019. עלי חדאד (איש עסקים ואחד האנשים העשירים באלג'יריה, הבעלים של תאגיד הבינוי ותשתיות ETRHB) נעצר בניסיון לחצות את הגבול לתוניסיה לאחר שהנזיל 38 מיליון אירו של הון בלתי חוקי.[43][44] באותו יום הבטיח בותפליקה לפרוש עם תום כהונתו, ב־28 באפריל.
ב-2 באפריל 2019 התפטר בותפליקה מתפקידו כנשיא, לאחר שהופעל עליו לחץ מצד הצבא לפרוש במידי.[45][46] על פי סעיף 102 לחוקה האלג'יראית, הוא הוחלף כנשיא ביניים על ידי ראש בית הנבחרים, עבד אל-קאדר בן סאלח, שלא היה כשיר להתמודד בבחירות העוקבות. אותן, על פי חוק היה צריך לקיים תוך לא יותר מ-90 יום ממועד ההתפטרות.[47][48]
הבחירות לנשיאות נערכו סופית ב־12 בדצמבר 2019, למרות ההתנגדות העממית הרחבה. מפלגת התרבות והדמוקרטיה העריכה ששיעור ההצבעה יעמוד על 8% מקהל הבוחרים, וביססה זאת על הדחייה רחבה של הבחירות בקרב העם. שיעור ההצבעה הרשמי עמד על 39.88%, כאשר עבד אל-מג'יד תבון נבחר רשמית בסיבוב הראשון עם 58.13% מהקולות הכשרים, מה שייתר את קיומו של הסבב השני בבחירות.
Remove ads
השפעה
בסוף השבוע שעקב להתפטרותו של בותפליקה, המפגינים בסודאן קראו לצבא לתמוך בצידם כנגד נשיא המכהן עומר אל-בשיר. למרות מצב החירום שהכריז הנשיא על מנת לטפל בהפגנות, המפגינים העלו מחאה במרחב הציבורי מחוץ למטה הראשי של הכוחות המזוינים.[49]
תגובות
סכם
פרספקטיבה
לאומי
אלג'יריה: ב-5 במרץ 2019, ה"ארגון הלאומי של המוג'אהדין" (ארגון בעל השפעה רבה של חיילים ותיקים שלחמו במלחמת העצמאות של אלג'יריה) הצהיר באופן רשמי בעיתונאות כי הוא תומך במחאות, ומקונן על "העימות בין המפלגות השלטוניות לאנשי העסקים חסרי המצפון שהרוויחו באופן לא חוקי מכספי ציבור".[50]
בינלאומי
התגובות הבינלאומיות היו זהירות: מרבית המדינות והארגונים הבינלאומיים נמנעו מלהגיב עד 5 במרץ 2019.
האיחוד האירופי – הנציבות האירופית קראה לכיבוד חופש הביטוי והחופש להתאגדות.[51][52]
ארצות הברית – מחלקת המדינה של ארצות הברית הוציעה הצהרה המבקשת מן המדינה האלג'יראית לתמוך באזרחים האלג'יראים ובזכותם למחות בצורה לא אלימה.[51][53]
צרפת – ב-12 במרץ 2019 בג'יבוטי, בירך נשיא צרפת עמנואל מקרון את בותפליקה על החלטתו לא לנסות ולהיבחר בבחירות הקרובות, והחמיא לממשל האלג'יראי על תוכניתו לקיום ועידה חוקתית.[54]
רוסיה – סגן ראש הממשלה האלג'יראי החדש החל בסיור דיפלומטי במוסקבה, שם נפגש עם שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב,[55] שאמר במסיבת עיתונאים משותפת ב-19 במרץ 2019 כי "מוסקבה לא מתערבת בענייני הפנים של אלג'יריה", והוסיף שבעיניו "העם האלג'יראי הוא זה שיקבע את ייעודו על בסיס חוקיהם הלאומיים הבינלאומיים."[56]
תוניסיה – אף על פי שנשיא תוניסיה אל-באג'י א-סבסי הצהיר שאנשי אלג'יריה "חופשיים לבטא את דעתם על שלטונם"[57], לא יצאה תגובה רשמית מן הממשל התוניסאי המתייחסת לאירועי המחאות. מחאות אורגנו ב-9 במרץ 2019, בהן הביעו אזרחים תוניסאים תמיכה באזרחים האלג'יראים ובמאבקם.[57]
איטליה – ראש ממשלת איטליה ג'וזפה קונטה ייעץ להאזין ל"בקשות השינוי של החברה האזרחית" ואמר שהוא מאמין ש"אלג'יריה תהיה מסוגלת לעבור שינוי דמוקרטי המכבד את אזרחיה, ומועיל לממשל".
Remove ads
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads