שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

העיניים של המדינה

ביטוי ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

העיניים של המדינה
Remove ads

"העיניים של המדינה" הוא ביטוי שנכנס לאוצר הביטויים הישראלי. מקורו בדבריו של בני מסס[1]לוחם מגדוד 51 של חטיבת גולני במלחמת יום הכיפורים, בריאיון לצוות טלוויזיה מהערוץ הראשון בתום הקרב על החרמון בחודש אוקטובר 1973.

Thumb
החרמון

טביעת הביטוי

סכם
פרספקטיבה

טוראי בני מסס נולד בטבריה וחי בה כל חייו. לאחר הניסיון הישראלי הראשון לכיבוש החרמון במלחמת יום הכיפורים, השתתף מסס גם בניסיון השני לכבוש את ההר, מבצע קינוח. מסס נשא את המא"ג – כלי הנשק הכבד ביותר במחלקה – ולחם באומץ לב בלתי רגיל. באחד מרגעי הקרב הקשים הוא נטל את המא"ג והסתער ללא היסוס, תוך קריאות עידוד לחבריו.

הכתב הצבאי של הטלוויזיה הישראלית, מיכה לימור, שהכין כתבה על הקרב ההיסטורי, פגש על ההר את קומץ החיילים ששרדו מן הקרב. הוא בחר לראיין את הלוחם המאובק והמפויח בני מסס, אשר סיפר בלשון פשוטה ונטולת פאתוס על האירועים כפי שחווה אותם. בתשובה לשאלה מדוע הסתער קדימה, השיב כי ”אמרו לנו שהחרמון הוא העיניים של המדינה”. על פי עדויות שונות, בתדריך שנתן המח"ט אמיר דרורי לפני העלייה, הוא הסביר לחיילים את חשיבות הקרב הצפוי ואת חשיבותו של הרכס המשמש נקודת תצפית חשובה, והשתמש לראשונה בביטוי זה. וכך הוא ביטא זאת: "עיני כל המדינה נשואות לכאן".

הראיון, ששודר בערב שבת בערוץ הטלוויזיה היחידי שראו אז תושבי ישראל, הותיר רושם עז. הביטוי השתרש והפך לסמלו של החרמון, ההר הגבוה ביותר במדינה, ממנו אפשר לצפות אל עומק שטחי האויב. ה"עיניים של המדינה" נותר חרוט גם כמייצג את אופייה המיוחד של מלחמת יום הכיפורים על הצלחותיה ועל כישלונותיה, כמו גם הטוראי הפשוט והאמיץ אשר השתמש בו.

בני מסס נפטר ב-30 בנובמבר 2006 מדום לב בעיר הולדתו טבריה, בגיל 54.[2]

Remove ads

התייחסות לביטוי

באמצעי התקשורת שימש הביטוי לתיאורם של אמצעי תצפית נוספים:

הביטוי שימש ליצירת המיצב "העיניים של המדינה" (1974) מאת מיכל נאמן.

נפוצו גם פרפרזות של הביטוי:

  • האוזניים של המדינה: כינוי ליחידת ההאזנה 8200[5]
  • כינוי רווח לתפקיד התצפיתניות

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads