שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

הצילני נא

ניגון יהודי-רוסי עתיק (ספר הניגונים #251) מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

Remove ads

הצילני נא הוא ניגון יהודי-רוסי חסידי עתיק, אשר הושר כתפילה על גזרת הקנטוניסטים - חטיפת ילדי היהודים לצבא הצאר. מאיר שמעון גשורי מתאר ניגון זה כ"ניגון הספוג עצבות ויגון"[2].

עובדות מהירות סוגה, שפה ...

אודות הניגון

מילות הניגון הם מספר בראשית, מתפילתו של יעקב אבינו להנצל מאחיו עשו: ”הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים. וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ ” (ספר בראשית, פרק ל"ב, פסוק י"ב) ולפי חלק מהגרסאות גם את הפסוק שאחריו: ”וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר מֵרֹב” (ספר בראשית, פרק ל"ב, פסוק י"ג).

הניגון השתמר בשלוש שושלות חסידיות שמוצאן מהאימפריה הרוסית, חסידות חב"ד, חסידות קרלין וחסידות סלונים, בניואנסים שונים.

בחסידות קרלין ברוסיה היה נהוג לשיר את הניגון בשבתות החורף, אז היו מתחילות חטיפות הילדים. אצל החסידים הניגון משמש גם כתפילה על מלחמת היצר אשר עשו מסמלו, על פי מסורת עתיקת יומין בחצר קרלין הולחן על ידי רבי אהרן הגדול מקרלין זיע"א למילים ותוסף אסתר ותדבר ליפני המלך וכו' ולכן נהוג גם לנגן ולשיר אותו בחג הפורים ובחודש אדר בחסידות קרלין סטולין.

בחסידות סלונים, מושר הניגון לפני תפילת נעילה ביום הכיפורים.

הניגון מופיע בספר הניגונים חב"ד מס' רנ"א (251), בחוברת כתב יד של מאיר שמעון גשורי מס' 35, ב"מוזיקלישער פנקס" מאת אברהם משה ברנשטיין עמ' 71 ובתקליטי אוסף פנימי של חסידות סלונים, ניגוני ימים נוראים 2, שיר מס' 2[3].

Remove ads

מבנה הניגון

הניגון מופיע בסולם מינורי. לפי גרסת חב"ד בסולם פריגיש ולפי נוסח קרלין בסולם מינור הרמוני עם חריגה בסיום כל קטע לסולם פריגיש. לפי נוסח סלונים (וכן היו בחב"ד ששרו כך) הניגון מופיע בסולם פריגיש אך משולבת בו ההגבהה של הדרגה השביעית, כבסולם הרמוני. כמו כן, ישנם שינויים לא משמעותיים נוספים, אך המבנה של הניגון שווה.

סיום הניגון מהמילים "ואתה אמרת היטב" (תיבה 17 בתווים להלן), שנוי בגרסאות שונות. על פי נוסח קרלין הוא מסתיים כמו סיום הקטע הראשון של הניגון, בחריגה קודרת לסולם פריגיש. בנוסח סלונים, הוא עובר לסולם מז'ורי, בנימה אופטימית יותר וחוזר בסיום לסולם המקורי, ואילו בנוסח חב"ד הסיום הוא ניגון עצמאי, עליז ומהיר, אשר מוכר בנוסח שונה כניגון פורים מחצרות קרלין-סלונים "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם".

Remove ads

תווי הניגון

תווי הניגון על בסיס נוסח סלונים - סיום הניגון (4 התיבות האחרונות) בנוסח קרלין:

Thumb

הסיום על פי נוסח סלונים[4]:

Thumb

הסיום על פי נוסח חב"ד[5]:

Thumb

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads