סולם פריגיש

סולם פריגיש הוא סולם מוזיקלי פופולרי במוזיקה היהודית, היוונית, הטורקית, הערבית ובפלמנקו.

דוגמה לסולם פריגיש

שם הסולם

שמו המקובל של הסולם בתאוריית המוזיקה הוא "Harmonic Minor 5th Below", או "דומיננט פריגי". בחזנות ובחסידויות מזרח אירופה מוכר המודוס כ"אהבה רבה שטייגער" או "פריגיש שטייגער", על שם נעימה חזנית ישנה על תפילת אהבה רבה.^[1][2] במוזיקה המזרחית שמו הוא "מקאם חיג'אז", על שם חג'אז שבערב הסעודית. במוזיקת הג'אז נהוג לכנותו ספאניש ("סולם ספרדי") או ג'יואיש סקייל ("סולם יהודי").

הסולם

הסולם הוא למעשה סולם מינור הרמוני המבוסס על הדרגה החמישית של הסולם. שמו ניתן לו בשל היותו מבוסס על מודוס פריגי, שגם בו ההפרש בין הדרגה הראשונה לשנייה הוא חצי טון אך בפריגיש הדרגה השלישית מוגבהת בחצי טון. מבנה זה של הסולם יוצר כאמור מרווח של טון וחצי (סקונדה מוגדלת/טרצה קטנה) בין הצליל השני לצליל השלישי, שהוא מרווח שנשמע זר וחריף לאוזן, במיוחד כשהוא מופיע עם פתיחת הסולם. הסולם נחשב לסוער, ומבטא רגשות שמחה ועצב מהולים יחד. מבנה הסולם הוא חצי טון, טון וחצי, חצי טון, טון, חצי טון, טון, טון. למשל: לה, סי במול, דו דיאז, רה, מי, פה, סול, לה.

שירים רבים בעולם היהודי ובמוזיקת הכליזמר מבוססים על סולם זה, בין המפורסמים שבהם נמנה הניגון הבה נגילה (המילה "נגילה" בפתיחת השיר מורכבת מצלילים בהפרש של טון וחצי, המאפיין ה"מזרחי" של הסולם), שיר השיירה, וכן ניגונים חסידיים רבים, ובהם "ני'ה זשטורצ'י חלפצי", "צמאה", "ארבע בבות" והרבה מניגוני חסידות חב"ד.

ראו גם

• סולם מי שברך

לקריאה נוספת

• עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ), הסדור והתפלה ב': מילון מושגים ונספחים, ידיעות ספרים 1994

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סולם פריגיש בוויקישיתוף