השיר על העם היהודי שנהרג

"השיר על העם היהודי שנהרג"' (במקור ביידיש: "'דאָס ליד פֿונעם אויסגעהרגעטן ײִדישן פֿאָלק") הוא פואמת קינה ביידיש על השואה שכתב המשורר היהודי-פולני יצחק קצנלסון. את הפואמה החל קצנלסון לכתוב ב-3 באוקטובר 1943, בעת שהיה אסור יחד עם בנו צבי במחנה הריכוז ויטֵל שבצרפת, והוא השלים אותה ב-18 בינואר 1944. ב-3 במאי 1944 הועברו קצנלסון ובנו למחנה ההשמדה אושוויץ, שם נרצחו.

א. שירה שיר
יב. הה, הראה עמי, לי! קום, ידיים פשט ושלח מני בורות העמוקים, מילין ארכם, מלאים הם וגדושים, שכבה עלי שכבה, משרפות בסיד אשר שופך, עלו! עלו! אשר ברובד התחתון, מתחת לעמוק שבגושים! יג. צאו כולכם מתוך טרבלינקי, מאושוונצ'ים, מסוביבור, הכל, מבלז'יץ בואו, מפונרי, ומעוד, מעוד! פינות לרוב! פעורי עיניים, בזעקה קרושה, יללה ואין קול, מני ביצות, שקועים עמוק, מטיט יוון, מרקב אזוב – יד. צאו-צאו, אשר יבשו ונטחנו ונשחקו, יתיצב כל הקהל, בחוג סביבי, כמו במחול-מחנים, מעגל גדול אחד נכון, - סבים, סבות פה, אמהות וילדיהן בחיק, יחד אם וגם עולל, - עלו-נא עצמות יהודיות, מאבקות צאו ומגזרי-סבון. טו. הוי, שובו-נא והראו לי, הגלו-נא לי כולכם, קהל עולם, לראות כלכם אתאו, להביט בכם, אביט ואתבונן, אראה עמי שלי, שלי אשר נהרג, אתן מבט אלם בו, נאלם ואז אשירה... כן... הנבל תנו – ואנגן!
קטע מהשיר על העם היהודי שנהרג בתרגום עברי, 3-5 באוקטובר 1943

בתום כתיבת הפואמה הטמין אותה קצנלסון בבקבוק שנקבר במחנה ויטל, והבקבוק הוצא ממחבואו בידי מרים נוביץ' עם שחרור המחנה על ידי בעלות הברית ב-12 בספטמבר 1944.

הפואמה פורסמה לראשונה ביידיש בשנת 1945 בפריז, בצירוף הערות של נתן עק. בשנת 1949 ראה אור תרגום לעברית מאת מנחם זלמן וולפובסקי. הפואמה תורגמה לשפות נוספות, ובהן איטלקית,^[1] פולנית,^[2] ספרדית,^[3] צרפתית,^[4] וגרמנית.^[5]

תוכן הפואמה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

הפואמה כוללת 15 פרקים, המשקפים את ההיסטוריה של השואה. הפואמה רוויה בתחושותיו של משורר שאיבד את משפחתו, ובו בזמן מודע לחוסר האונים שלו.

עיבודים

בשנת 1952 הלחין ארטור גלברון את "שיר קינה על יהודי הגטו" לבריטון, על יסוד שלושה בתים מהפואמה "השיר על העם היהודי שנהרג".^[6]

בשנת 1957 הוצגה במוזיאון לאמנות חדשה בחיפה תערוכת רישומים של הצייר מאנה כץ על פי "השיר על העם היהודי שנהרג".^[7]

רקוויאם: "השיר על העם היהודי שנהרג"

עטיפת הדיסק

המלחינה הישראלית זלטה רזדולינה הלחינה יצירה סימפונית, רקוויאם, על פי הפואמה של יצחק קצנלסון "השיר על העם היהודי שנהרג". היצירה, בגרסתה האינסטרומנטלית באורך של כשעה, הוקלטה בצ'כיה בביצוע התזמורת הפילהרמונית של בירתה ההיסטורית של מוראביה אולומוץ בניצוחו של מאסטרו ויקטור פלדבריל מקנדה והופקה על גבי תקליטור. יצירה זו שודרה פעמים רבות בקול המוסיקה ובעוד כ-20 תחנות רדיו ברחבי העולם.

בשנת 2002 הזמין ארגון ICOR מניו יורק, העורך קונצרטים לזכר השואה, את זלטה רזדולינה לביצוע בכורה עולמי של הרקוויאם 'השיר על העם היהודי שנהרג'. הקונצרט בביצוע הפילהרמונית של ברוקלין עם זלטה בשירה בעברית והשחקן ההוליוודי פריץ וויבר בקריינות באנגלית התקיים בקתדרלת סנט ג'ון בפני קהל של 6,000 מאזינים והתקבל בהתלהבות על ידי הקהל.

קישורים חיצוניים

• השיר על העם היהודי שנהרג - קטעים, באתר של מכללת אורנים
• דאס ליד וועגן ראדזינער; דאס ליד פונם אויסגעהרגעטן יידשן פאלק, בהוצאת הקיבוץ המאוחד (ביידיש)
• דאס ליד פונם אויסגעהרגעטן יידשן פאלק - המקור ביידיש עם תרגום לפולנית והערות מאת יז'י פיצובסקי