השקל כמטבע בר-המרה

מטבע השקל הישראלי נכלל ברשימת 17 המטבעות בני-ההמרה בעולם. היכללות זו משקפת את חופש הסחר העולמי המלא בשקל.

סימן השקל החדש

היסטוריה

תהליך הפיכת השקל החדש למטבע בר-המרה החל בתחילת המאה ה-21, עם שחרור הדרגתי של חסמים ומגבלות על השקל. ההליך קיבל תנופה עם מינויו של סטנלי פישר לתפקיד נגיד בנק ישראל במאי 2005. ביוני 2006 הגיעו לישראל בהזמנתו של סטנלי פישר, ראשי בנק CLS, לביצוע בדיקה של מצבה המוניטרי של ישראל. בביקור הוצבו שני תנאים אחרונים לצירוף השקל למטבעות בני המרה:

• הפעלת מערכת סליקה RTGS - בוצע ביולי 2007
• העברת חוק מערכות תשלומים^[1] - עבר בכנסת בפברואר 2008

ב-26 במאי 2008 צורפה^[2] ישראל רשמית למערכת הסליקה הבינלאומית, ה-CLS, ובכך הפך השקל הישראלי למטבע בר-המרה. הדבר מאפשר ביצוע עסקאות בינלאומיות בשקלים. בנקים זרים יכולים לפתוח חשבונות שקליים ללקוחותיהם, ולבצע המרות בין שקלים למטבעות אחרים בלי הגבלה ובלי להזדקק לקשר כלשהו לישראל.

משמעות הפיכת השקל לבר-המרה

להפיכת השקל למטבע בר-המרה משמעויות עסקיות המקלות במידה רבה על חברות ישראליות העוסקות במסחר בינלאומי. כך למשל, יכולה חברה ישראלית העוסקת ביצוא, לקבוע מחירים בשקלים, ולקבל העברות של שקלים מלקוחותיה. זאת בדיוק כפי שחברה אמריקאית נוקבת מחירים בדולרים ומקבלת תשלומים בדולרים. הדבר משמעותי בעיקר כאשר מתקיים מסחר עם מדינות שהמטבע שלהן אינו בר-המרה. שכן עד כה, המסחר היה כרוך במעבר דרך מטבע של מדינת צד שלישי (בדרך כלל דולר אמריקאי או אירו), והיה כרוך בעמלות רבות בדרך. ניקח למשל חברה ישראלית אשר מיצאת ללקוח בתאילנד. לפני שהשקל הפך בר-המרה, הייתה החברה צריכה לנקוב במחיר דולרי. הלקוח התאילנדי היה צריך לקנות דולרים, ולבצע העברה בינלאומית (העוברת דרך בנקים אמריקאים). החברה הישראלית הייתה מקבלת את הדולרים האמריקאים, וממירה אותם לשקלים. ניתן לראות שהטרנזקציה הזו מורכבת, וכמות רבה של עמלות משולמות לגורמים רבים הנמצאים בדרך מטעמים טכניים, אך אינם תורמים מאומה לעסקה. אפקט שלילי נוסף הוא שהצעת המחיר ניתנת בערך הנקוב במטבע של מדינת צד שלישי, הדבר מכניס לעסקה גורם נוסף של סיכון מטבעי הנובע מתנודות בערך המטבע של מדינה זו, וזאת למרות שהעסקה אינה קשורה אליה כלל. באופן מעשי, תהליך נקיבת מחירים בשקלים לצורך יצוא, הוא תהליך שייקח זמן, שכן הוא כרוך בהסתגלות של קהל הלקוחות בחו"ל למטבע החדש.

עסקאות יבוא יכולות אף הן להרוויח מכך שהשקל הוא בר-המרה, אך באופן פחות בולט, שכן באופן טבעי, המחירים שננקבים על ידי חברות בחו"ל יהיו במטבעות נפוצים, המקובלים יותר במסחר בינלאומי. אך אם עסקת יבוא מול מדינה שהמטבע שלה אינו בר-המרה, תהיה נקובה בשקלים, הרי שהחיסכון שתואר לעיל תקף גם כאן.

עבור הציבור הרחב, המשמעות של צעד זה אינה גדולה. אמנם התייר הישראלי יכול לצאת את גבולות ישראל עם שקלים במקום להצטייד במטבע זר, ולהחליף את השקלים בבנקים ואצל חלפני כספים בחו"ל, אך הדבר היה אפשרי במקומות נבחרים גם קודם לתאריך זה, והיה ונשאר בלתי כדאי שכן עמלות ההחלפה בישראל קטנות יותר ואמצעי התשלום החלופיים כגון כרטיסי אשראי נוחים וכדאיים יותר.

קישורים חיצוניים

• מוטי בסוק, השקל מצטרף ל-15 המטבעות המובילים, באתר הארץ, 13 בפברואר 2008
• בנק ישראל - מערכת זה"ב (RTGS)
• השקל הפך למטבע בר המרה, באתר ynet, 26 במאי 2008