התמכרות למחשב

ניתן לתאר התמכרות למחשב כשימוש מוגזם או כפייתי במחשבים באופן ממושך על אף שישנן השלכות שליליות חמורות על כך על התפקוד האישי, החברתי או התעסוקתי. המשגה ברורה נוספת שנהגתה על ידי הפסיכיאטר האמריקני ג'רלד בלוק היא ש"מבחינה רעיונית האבחנה היא הפרעת קשת כפייתית-אימפולסיבית הכרוכה בשימוש במחשב מקוון או לא מקוון ומורכבת משלושה תת-סוגים לפחות: התעסקות מוגזמת במשחקי וידאו, התעסקות מוגזמת בתוכן מיני, או התעסקות מוגזמת בדואר אלקטרוני/הודעות טקסט".^[1] נכון ל-2020 התמכרות למחשב אינה כלולה בספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי DSM כהפרעה נפשית רשמית.^[2]

התמכרות למחשב מתחלקת באופן כללי לשני סוגים - התמכרות למחשבים לא מקוונים והתמכרות למחשבים מקוונים. בדרך כלל נעשה שימוש במונח התמכרות למחשבים לא מקוונים כאשר מדברים על התעסקות מוגזמת במשחקי וידאו, משום שניתן לשחק ברבים מהם גם מבלי להיות מחוברים לרשת האינטרנט.^[3] השימוש במונח התמכרות למחשבים מקוונים, המכונה גם התמכרות לאינטרנט, מקבלת כיום תשומת לב רבה יותר במחקר המדעי מאשר התמכרות למחשבים לא מקוונים, בעיקר מכיוון שרוב המקרים של התמכרות למחשבים קשורים לשימוש מוגזם באינטרנט.^[4]

מומחים החוקרים את אנשים המכורים לאינטרנט מתארים תסמונת זו כאנשים העובדים באופן אינטנסיבי וממושך באינטרנט, כאשר השימוש באינטרנט הוא בלתי נשלט, אינם מסוגלים להשתמש באינטרנט באופן יעיל המוקצב בזמן, אינם מתעניינים בעולם החיצון, אינם מבלים במחיצתם של אנשים מהעולם החיצון וכתוצאה מכך גדלים לאורך זמן הבדידות והדכדוך שלהם.^[5]

פגיעה בבריאות

על פי הערכות שונות, כ-6-15% אחוז מהגיימרים חווים תגובות ומצבים המזכירים את אלה של הסובלים מהתמכרות לחומרים ממכרים. קיימים דיווחים כי אנשים שסובלים מהתמכרות למשחקי מחשב הם בעלי נטייה מוגברת לשימוש באלכוהול, קנביס וניקוטין. התמכרויות למשחקי מחשב נמצאו קשורות לעלייה בשכיחות של הפרעות כגון דיכאון, חרדה, פוביה חברתית, וכן של נטייה לחוש ולבטא כעס, אשמה וקנאה, התנהגות תוקפנית ועוד. דווח על מקרים בהם מתרחשים פרכוסים (“נינטנדו אפילפסיה”) בעקבות השינויים המהירים בדפוסים על המסך, הזיות שמיעתיות ועוד.^[6]

נזקים בריאותיים שעלולים להיגרם כתוצאה מהתמכרות למשחקי מחשב כוללים: עייפות, הימנעות משינה, מיגרנות וכאבי ראש, תסמונת התעלה הקרפלית שמתבטאת בפגיעה עצבית בכף היד כתוצאה משימוש יתר בעכבר או בג'ויסטיק, היגיינה אישית ירודה, הימנעות מאכילה, נזק לראייה, הימנעות מפעילות גופנית, הימנעות מאירועים חברתיים ומשפחתיים.^[6]

השלכות התפתחותיות

ישנם השלכות התפתחותיות רבות במגוון סקטורים, סקטור רגשי, חברתי ואפילו מוטורי והקשר מובהק בין הצריכה למדיה לבין השלכות אלו.^[7]

דרכי טיפול

טיפול קוגניטיבי התנהגותי פרטני – תהליך של טיפול CBT פרטני שבמסגרתו המטפל והמטופל מאתרים יחדיו דפוסי חשיבה והתנהגות שמזיקים למטופל ומשבשים את אורח חייו, ודוחפים אותו אל חיקה של ההתמכרות בכל פעם מחדש. במקומם הם קובעים דפוסים חדשים ובריאים ועובדים על יישומם בחיי המטופל.

טיפול קבוצתי – טיפול בקבוצה מוכר כטיפול יעיל בהתמכרויות שונות, והתמכרות למשחקי מחשב איננה שונה למשל מהתמכרות לסמים או לאלכוהול. במסגרת טיפול קבוצתי, המטופלים מקבלים סביבה בטוחה להביע בה את עצמם, להכיר אנשים המתמודדים עם בעיות דומות, לספוג השראה ותובנות וללמוד מאיש המקצוע שמנחה את הקבוצה כיצד להתגבר על ההתמכרות וליצור שגרה בריאה.

הדרכת הורים – כשמדובר בתהליך של גמילה ממשחקי מחשב אצל ילדים או בני נוער, כדאי להוסיף נדבך טיפולי של הדרכת הורים. מדריכת הורים מייעצת להורים ומספקת להם כלים, דרכם יוכלו לעזור לילד ולמתבגר לחיות חיים מאוזנים, מלאים ומספקים, ומדריכה אותם כיצד להציב להם גבולות, לבסס סמכות הורית וכיצד לעזור לילד שלהם לפתח דפוסי התנהגות מועילים.^[8]

קישורים חיצוניים

• דניס קרסיוב, מעבר למסך- נקודת המבט של פסיכולוג חינוכי על התמכרות למשחקי מחשב בקרב מתבגרים, באתר פסיכולוגיה עברית, ‏29 במאי 2025
• הנחיות לקביעת נכות בגין התמכרויות- מטעם המוסד לביטוח לאומי
• Gaming disorder, המהדורה ה-11 של המדריך הבינלאומי למחלות (ICD‑11), באתר ארגון הבריאות העולמי (באנגלית)