שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

וונדה-ויז'ן

מיני-סדרה אמריקאית משנת 2021 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

Remove ads

וונדה-ויז'ן (באנגלית: WandaVision) היא מיני-סדרה אמריקאית, שעלתה לשידור בינואר 2021 בשירות הזרמת המדיה של אולפני דיסני, "דיסני+". הסדרה מבוססת על דמויותיהם של וונדה מקסימוף/מכשפת השני וויז'ן מהקומיקס "האוונג'רס" (הנוקמים) מבית מארוול קומיקס. המיני-סדרה נוצרה על ידי המפיקה והתסריטאית ג'ק שייפר, ומככבים בה אליזבת אולסן ופול בטאני, אשר גילמו את מכשפת השני ואת ויז'ן גם בסרטי היקום הקולנועי של מארוול. מאורעות המיני-סדרה הזו מקדימים למאורעות הסרט "דוקטור סטריינג' בממדי הטירוף".

עובדות מהירות מבוסס על, סוגה ...

המיני-סדרה, שכוללת תשעה פרקים, עלתה לשידור ב-15 בינואר 2021, ופרקה האחרון שודר ב-5 במרץ 2021 והיא הראשונה שפותחת את השלב הרביעי של היקום הקולנועי של מארוול.

Remove ads

תקציר העלילה

לאחר אירועי הסרט "סוף המשחק", וונדה מקסימוף וויז'ן מתחתנים ועוברים לחיות בפרוור שקט בפאתי עיירת ווסטוויו, שם הם מנסים להסתיר את כוחותיהם; אך כאשר הם מתחילים להיתקע בעשורים חדשים ונתקלים בסטריאוטיפים טלוויזיוניים, בני הזוג חושדים שחיי הפרוורים האידיאליים שלהם הם למעשה אינם כפי שהם נראים.[1]

צוות הדמויות והשחקנים

דמויות ראשיות

  • אליזבת אולסן – ונדה מקסימוף / מכשפת השני, חברת "הנוקמים" בעלת יכולות על-אנושיות של שליטה בקסם, טלקינזיס ובמחשבות.[2][3] אולסן הסבירה כי המיני-סדרה תסביר כיצד ומדוע מקסימוף מתפרסמת בתור מכשפת השני, כינוייה של וונדה שלא הוזכר בסרטים הקודמים של היקום הקולנועי של מארוול.[4] המיני-סדרה מציגה גם אלמנטים בדמותה של מקסימוף מהקומיקס, שלא הוכנסו בסרטים הקודמים, כולל רקע בריאותה הנפשית ומחלתה.[5] אולסן הייתה נרגשת מכך שהמיני-סדרה הצליחה להתמקד רק בדמותה של מקסימוף, שלא "דרך עלילותיהם של כולם", והסכימה מיידית להצטרף למיני-סדרה כאשר פייגי הזכיר קשתות סיפור ספציפיים של מכשפת השני ששימשו השראה לכתיבת המיני-סדרה, וציין שהמיני-סדרה תחקור את מקור כוחותיה של מקסימוף.[1][6] אולסון אף הרגישה את "בעלותה" על מקסימוף מהעיסוק בהתפתחותה כדמות, ושהדבר התחזק בזכות עבודתה על המיני-סדרה.[7] עבור העבודה על המיני-סדרה ופיתוח דמותה של מקסימוף, אולסן קיבלה השראה מעבודותיהן של מרי טיילר מור, אליזבת מונטגומרי ולוסיל בול.[8]
  • דברה ג'ו ראפ – שרון דייוויס,[א] תושבת ניו ג'רזי ואשתו של טוד, ש"מגלמת" את דמותה של גברת הארט, אשתו של ארתור ושכנתם של וונדה וויז'ן.[9][10][11]
  • פרד מלמד – טוד דייוויס,[ב] תושב ניו ג'רזי ובעלה של שרון, ש"מגלם" את דמותו של ארתור הארט, הבוס של ויז'ן ושכנם של וונדה וויז'ן.[9][10][11]
  • קתרין האן – אגתה הארקנס, מכשפה בעלת עניין מסתורי בוונדה, שמסווה את עצמה כאגנס, שכנתם החטטנית של וונדה וויז'ן.[12] האן תיארה את אגנס כשכנה "שלא תרד מהספה שלהם בסוף הלילה" וש"תמיד נמצאת עם האף בעניינים שלהם".[7] האן הוקסמה מ"הטלטלות של האדרנלין והאנושיות" שהיקום הקולנועי של מארוול סיפק ומהעובדה שהיה במיני-סדרה "נשימה של קסם אנושי".[1]
  • טיונה פאריס – מוניקה רמבו, בתה של מריה רמבו, חברתה הטובה ביותר של קרול דנברס,[13] וסוכנת S.W.O.R.D..[14] כשהם נפגשים לראשונה, מוניקה מציגה את עצמה בפני וונדה וויז'ן כשכנתם, ג'רלדין.[11] דמותה של מוניקה תוארה כאישה בעלת "קשיחות ויכולות" בעולם הנשלט על ידי גברים.[7] המפיקה מרי ליבנוס כינתה את הוספת דמותה של רמבו לעלילת המיני-סדרה כ"תגלית", וציינה כי מעורבותה של רמבו בעלילה לא הייתה ודאית בתחילה.[15] המיני-סדרה הראתה את הדברים שרמבו "ראתה ועברה וכיצד הם עיצבו את חייה" מאז הופעתה ב"קפטן מארוול" (2019).[16]
  • רנדל פארק – ג'יימס "ג'ימי" וו, סוכן FBI שהיה קצין המבחן של סקוט לאנג.[12] פארק ציין שהסצנה בה דמותו של וו ביצעה קסם תקריב במהלך פגישתו עם מוניקה, דבר שניסה לשכלל מאז אירועי "אנטמן והצרעה", עזרה להראות את התפתחותו מאז אירועי "אנטמן והצרעה" והעיר שזה מעיד על כך שהוא נועד לתיקים גדולים יותר.[17]
  • קאט דנינגס – דרסי לואיס, בוגרת לימודי מדעי המדינה שעברה התמחות בעבר בידי ג'יין פוסטר והתיידדה עם תור, וכעת אסטרופיזיקאית שעובדת יחד עם S.W.O.R.D. על המקרה של ווסטוויו.[12] דנינגס ציינה שדרסי לא השתנתה בהרבה, אלא הפכה ליותר חכמה ומנוסה לאחר שחזרה לאוניברסיטה על מנת לקבל את הדוקטורט שלה באסטרופיזיקה. בנוסף, דנינגס ציינה שכעת, דרסי נתפסת כבעלת סמכות ובעלת ביטחון עצמי גבוה, משהו שהיא מעולם לא הייתה לפני כן.[18]
  • אוון פיטרס – ראלף בונר,[ג] תושב ניו ג'רזי שנשלט על ידי אגתה, שליהקה אותו לגילום דמותו של "פייטרו מקסימוף / קוויקסילבר", אחיה התאום של וונדה ואצן בעל מהירות על-אנושית.[19][20] פיטרס גילם בעבר את דמותו של קוויקסילבר בסרטי "אקס-מן". שייפר וליבנוס היו להוטות להחזיר את דמותו של פייטרו עבור המיני-סדרה, והחליטו לנצל את מה שנתפס אמיתי ולא אמיתי עבור המיני-סדרה והצופים על ידי "ליהוק מחודש" של הדמות במסגרת הסדרה הבדיונית שמתקיימת בתוך העלילה. שייפר ציינה שהכנסת דמותו של פייטרו לעלילה איפשרה להם לנצל את קלישאת הסיטקומים ואופרות הסבון לפיה שחקנים לוהקו מחדש מבלי לעורר "הרבה מהומה" וגם את הטוויסט השחוק במסגרתו קרוב משפחה מגיע לעיירה ו"מעורר בלגן במשפחה".[21]

דמויות משניות ואורחות

  • ג'וליאן הילארד וג'ט קליין – בילי וטומי, בניהם התאומים של וונדה וויז'ן.[22]
  • אמה קולפילד – שרה פרוקטור, תושבת ניו ג'רזי ואשתו של הרולד ש"מגלמת" את דמותה של דוטי ג'ונס, שכנתם של וונדה וויז'ן השולטת בפרוור בו הם מתגוררים ביד רמה.[23][24]
  • ג'ולין פורדי – איזבל מטסודה, תושבת ניו ג'רזי ש"מגלמת" את דמותה של בוורלי, שכנתן של וונדה ואגנס.[25]
  • אסיף עלי – אבילאש טנדון, תושב ניו ג'רזי ש"מגלם" את דמותו של נורם, עמיתו של ויז'ן לעבודה.[26]
  • דייוויד לנגלי – הרולד פרוקטור, תושב ניו ג'רזי ש"מגלם" את דמותו של פיל ג'ונס, שכנם של וונדה וויז'ן, בעלה של דוטי ועובד לשעבר בחברה של מר הארט.
  • איימוס גליק – איש משלוחים ותושב ניו ג'רזי ש"מגלם" את דמותו של דניס, הדוור של ווסטוויו.
  • דייוויד פייטון – ג'ון קולינס, תושב ניו ג'רזי ש"מגלם" את דמותו של הרברט, שכנם של וונדה וויז'ן וחבר במשמר הבטיחות של השכונה.
  • רנדי אוגלסבי – דוקטור סטן נילסן, רופא וגיניקולוג המשגיח על הריונה של וונדה.
  • זאק הנרי – פרנקלין, סוכן S.W.O.R.D. שמצליח לחדור לתוך ווסטוויו.[27]
  • ג'וש סטמברג – טיילר הייוורד, המנהל בפועל של סוכנות S.W.O.R.D..[28]
  • אייזיאה קנוט[29]
  • איתמר אנריקס וויקטוריה בלייד – גבר ואישה המופיעים בפרסומות למוצרים שונים.[30]
  1. [א]
    ג'ו ראפ מקבלת זיכוי כשחקנית ראשית בכל הפרקים בהם היא מופיעה.
  2. [ב]
    מלמד קיבל זיכוי כשחקן ראשי על הופעתו בפרק הראשון.
  3. [ג]
    פיטרס קיבל זיכוי כשחקן ראשי החל מהפרק החמישי.
Remove ads

סקירה

סכם
פרספקטיבה

הערה: כל פרסומת בפרקי הסיטקום מתייחסת לזיכרון אפל מעברה של וונדה, כפי שתואר בסרטי היקום הקולנועי של מארוול. בנוסף, ישנם ביצי פסחא חבויים המתייחסים לאירועים שונים בקומיקסים הקשורים לונדה וויז'ן.[31]

מידע נוסף עונה, פרקים ...

פרקים

מידע נוסף מספר פרק, שם הפרק באנגלית ...
Remove ads

הפקה

סכם
פרספקטיבה
Thumb
כרזת המיני-סדרה הרשמית

פיתוח

בספטמבר 2018, דווח כי אולפני מארוול עוסקים בפיתוח מספר מיני-סדרות עבור שירות הזרמת המדיה החדש של אולפני וולט דיסני, "דיסני+", שיתמקדו בדמויות מ"הדור השני" של סרטי היקום הקולנועי של מארוול שלא היו להם ואף לא סביר שיהיו להם סרטי סולו משלהם, כמו דמותה של וונדה מקסימוף; שחקנים שגילמו את הדמויות בסרטי היקום היו עתידים לשוב ולגלם את דמויותיהם עבור המיני-סדרות, כולל אליזבת אולסן. המיני-סדרות השונות התעתדו לכלול שישה עד שמונה פרקים לכל מיני-סדרה, עם "תקציב [גדול] שיתחרה באלו של הפקת אולפנים מרכזית", ולהיות מופקות על ידי אולפני מארוול עצמן ולא על ידי חטיבת הטלוויזיה של מארוול שהיו אחראיות להפקת סדרות טלוויזיה אחרות ביקום הקולנועי; נשיא אולפני מארוול, קווין פייגי התעתד לנקוט "תפקיד מעשי" בליווי תהליך הפיתוח של כל מיני-סדרה,[33] זאת תוך כדי התמקדות ב"המשכיות של העלילות" עם הסרטים ו"טיפול" בשחקנים שיגלמו את דמויותיהם מהסרטים.[34] בסוף אוקטובר, נודע שוויז'ן, בגילומו של פול בטאני, צפוי למלא תפקיד גדול במיני-סדרה, שתתמקד במערכת היחסים שלו עם מקסימוף.[35] בחודשים שלאחר מכן, דווח על כותרות שונות למיני-סדרה.[36][37][38]

בינואר 2019, ג'ק שייפר נשכרה כמפיקה בפועל למיני-סדרה לאחר שעבדה בעבר כתסריטאית בסרטים "קפטן מארוול" (2019) ו"האלמנה השחורה" (2021) עבור אולפני מארוול. שייפר אמורה לכתוב את התסריט עבור פרק הפיילוט ולהפיק את הסדרה.[37] באפריל 2019, אולפני דיסני ואולפני מארוול הכריזו רשמית על הסדרה, שתישא את השם "וונדה-ויז'ן" ("WandaVision").[2] בהמשך החודש, אולסן ציינה כי חלקים מהסדרה יתרחשו בשנות ה-50 של המאה ה-20.[39] באוגוסט, הבמאי מאט שקמן נשכר למלאכת בימוי המיני-סדרה, שתכלול שישה פרקים.[40] בכנס הדו-שנתי של דיסני, D23 Expo, פייגי תיאר את הסדרה כחלק מ"סיטקום קלאסי" וחלק מה"אפוס של מארוול", והציג טיזר לסדרה ששילב קטעים מסרטים קודמים של היקום הקולנועי בהם מופיעים מקסימוף וויז'ן עם תמונות מתוך "המופע של דיק ואן דייק".[41]

כתיבה

עם תחילת עבודתה על כתיבת התסריט עבור המיני-סדרה, שייפר קיבלה מאולפני מארוול מספר חוברות קומיקס שונות ומתווה עלילתי של מה שהם קיוו להשיג בתסריט של המיני-סדרה, על מנת שהיא תעזור לעצב את רעיונותיהם למבנה עלילתי קוהרנטי.[15] פייגי חשב לראשונה על הרעיון להציב את מקסימוף וויז'ן ב"עולם פנטסטי ומוזר של פרוורים מאושרים" בשל היותו חובב סיטקומים, "מקצועי" כהגדרתו, ושל התפיסה הרעיונית של הבריחה מהמציאות שבבסיס הסיטקומים.[1] פייגי אף הושפע ויזואלית מעטיפות הקומיקס "ויז'ן" מאת טום קינג, שאוירו על ידי מייק דל מונדו, ותוארו כ"נורמן רוקוול פוגש את משפחת ביבר".[42][43] שייפר שכרה שמונה תסריטאים לכתיבת הסדרה, כולל ארבע תסריטאיות ומספר תסריטאים אפרו-אמריקאים, משום שהאמינה ש"סיפורים הם הרבה יותר טובים ככל שיש לך יותר פרספקטיבות".[44] התסריטאית מייגן מקדונל שימשה כתסריטאית עבור המיני-סדרה, לפני שקודמה להיות עורכת התסריט.[45] פייגי, יחד עם שייפר, שקמן וליבנוס, הקדישו את מרצם על מנת להגדיר בצורה מדויקת את הטון של המיני-סדרה. שייפר אמרה כי המיני-סדרה היא "מכתב אהבה לתור הזהב של הטלוויזיה". המיני-סדרה מהווה מחווה לסיטקומים פופולריים רבים ששודרו בתקופות טלוויזיונות שונות,[46] כולל סיטקומים מודרניים שצולמו בסגנון מוקומנטרי כמו "משפחה מודרנית" ו"המשרד".[6] גם שייפר וגם שקמן צפו וחקרו סיטקומי-עבר על מנת ללמוד את הניואנסים והסגנונות שלהם, ואף שוחחו עם דיק ואן דייק, הכוכב הסיטקום "המופע של דיק ואן דייק" במטרה ללמוד איך להפוך את המיני-סדרה לבעלת הומור סלפסטיק נרחב, אך גם אותנטית. ואן דייק סיפר לשניים שבמהלך הפקת הסיטקום הם התמקדו במה שיכל ולא היה יכול לקרות במציאות, על מנת לכתוב את הסיפורים לסיטקום.[1] כתיבת התסריטים עבור המיני-סדרה הושפעה רבות בין היתר מהסיטקומים הפופולריים "לוסי אהובתי", "אבא יודע הכי טוב", "שלושת בניי", "הרפתקאותיהם של אוזי והארייט", "מעשי כשפים", "חברים", "רוק 30" ו"מחלקת גנים ונוף". המיני-סדרה כוללת גם אזכורים ל"צער גידול בנות"", בו כיכבו אחיותיה הגדולות של אולסן, מרי קייט ואשלי.[47]

אולסן ציינה כי היו "שפע של ספרי קומיקס שתמכו" בהצגת דמויות המופיעות בסיטקום.[48] סופר הקומיקס, טום קינג, ציין באוקטובר 2019 כי המיני-סדרה תושפע מהקומיקס שהוא כתב על דמותו של ויז'ן.[43] עם צאת הקדימון הרשמי של המיני-סדרה בספטמבר 2020, היו שהצביעו על ההשפעה הניכרת מהקומיקס של קינג, כמו כן גם על התייחסויות לקשת הסיפור של "בית אם",[49][10][50] הרצת הקומיקס "ויז'ן ומכשפת השני" מאת ביל מנטלו וריק לאונרדי,[10] והרצת הקומיקס "ויז'ן ומכשפת השני" מאת סטיב אנגלהארט וריצ'רד האוול, בהם דמותה של מכשפת השני נכנסת להיריון מוויז'ן ב"אמצעים קסומים".[50]

כשהיא עשתה השוואה בין עבודתה על המיני-סדרה לבין עבודתה על הסרט "האלמנה השחורה", שייפר אמרה כי המיני-סדרה תהווה את "היפוכו הקוטבי" לסגנון האגרסיבי והאלים של הסרט.[44] פייגי תיאר את המיני-סדרה כהזדמנות לספר את סיפורם של מקסימוף וויז'ן, להראות יותר ממה שמקסימוף מסוגלת לעשות, לחקור לעומק נוסף מיהו ויז'ן ולהציג את האלטר-אגו הקומיקסי של וונדה מקסימוף, "מכשפת השני", ליקום הקולנועי של מארוול "בדרכים מהנות, מצחיקות ומפחידות לחלוטין, שיהיו להן השלכות על כל העתיד של השלב הרביעי של היקום הקולנועי של מארוול".[51] פייגי הוסיף כי אמנם כל צופה שלא מכיר את כל סרטי היקום הקודמים יוכל לצפות במיני-סדרה בצורה נפרדת לחלוטין, אך הוסיף שלאלו שראו את כל הסרטים ועוקבים הקשת העלילתית המתוכננת לשלב הרביעי, מחכה שפע של תגמולים כשהכול יתחבר יחד.[1] שייפר גם ציינה כי במהלך העלילה, דמויותיהם של דארסי לואיס וג'ימי וו ייאלצו לפתור תעלומה גדולה,[52] ושבנוסף, העלילה תבחן כיצד השקפת עולמה ורעיונותיה של מקסימוף, שגדלה במדינה מזרח אירופאית, בנוגע לניהול חיים תקינים הושפעו מהטלוויזיה האמריקאית.[47] המיני-סדרה עתידה להתרחש לאחר אירועי "סוף המשחק"[53] ואף דווח כי אירועיה יובילו לאירועי הסרט "דוקטור סטריינג' בממדי הטירוף" שעתיד לצאת לאקרנים בשנת 2022 ולכלול את דמותה של מקסימוף.[54][1]

ליהוק

Thumb
אליזבת אולסן ופול בטאני בפאנל לקידום המיני-סדרה בכנס קומיק-קון, 2019

בד בבד עם הכרזתה הרשמית על הפקת הסדרה באפריל 2019, אושר כי אולסן ובטאני ישובו לגלם את דמויותיהם של מקסימוף וויז'ן, בהתאמה.[2] בטאני הסכים להצטרף לפרויקט לאחר שנפגש עם פייגי וד'אספוזיטו, שהעלו רעיון "מרגש ומשגע" כיצד להשיב את דמותו ליקום הקולנועי של מארוול. אולסן, מצידה, חששה מהמעבר של מארוול לטלוויזיה ומהדרך שבה סדרות הטלוויזיה יתחברו לסרטים, אך נרגעה כשנודע לה על מעורבותה של שייפר בכתיבת התסריט ועל שימוש בחוברות הקומיקס שהעניקו השראה למיני-סדרה.[47]

בהמשך, נודע ביולי 2019 שהשחקנית טיונה פאריס תגלם את דמותה של מוניקה רמבו; שהופיעה לראשונה ביקום הקולנועי של מארוול כילדה קטנה באירועי "קפטן מארוול", שמתרחש בשנת 1995.[13] באוגוסט 2019, נחשף שקאט דנינגס ורנדל פארק ישובו לגלם את דמויותיהם מהיקום הקולנועי של מארוול, ושקתרין האן תגלם את אגנס, שכנתם החטטנית של וונדה וויז'ן.[12][7] דנינגס הופיעה בעבר בסרטים "תור ו"תור: העולם האפל, והיא ציינה שהיא חשה שתפקידה במיני-סדרה תהווה "הפתעה במידת-מה" עבור המעריצים,[55] ואילו פארק הצטרף למיני-סדרה בעקבות אספה כללית באולפני מארוול שכללה דיון על עתיד דמותו של וו ביקום הקולנועי שלה לאחר הופעתו ב"אנטמן והצרעה". על ליהוקם של השניים, שייפר אמרה שהוא "כייפי", מכיוון ששניהם היו שחקני סיטקומים "ותיקים", שהופיעו בעבר ב"מרוששות" ו"חמוץ מתוק", בהתאמה.

עם הפצת הקדימון הרשמי, נחשף שהשחקנים פרד מלמד ודברה ג'ו ראפ לוהקו לתפקיד אורח כשכניהם של וונדה וויז'ן, הזוג הארט.[9][10] באוקטובר 2020, נחשף שהשחקנים אסיף עלי וג'ולין פורדי לוהקו לתפקידים שטרם נחשפו.[26][25] מספר ימים לפני עליית המיני-סדרה לשידור, השחקנית אמה קולדפילד חשפה שהיא תופיע במהלך העלילה בתפקיד שטרם פורסם.[23]

עיצוב

מעצבת התלבושות, מייז סי רובו, ציינה שזה נדיר למצוא עלילה שקשתות הסיפור שלה מתרחשות במשך כל כך הרבה עשורים, בלי שהדמויות יזדקנו. הטוקסידו ושמלת הכלה שלבשו ויז'ן ומקסימוף בכותרות הפתיחה, יוצרו במיוחד עבור המיני-סדרה, כשהשמלה נעשתה כמחווה לאודרי הפבורן. כשהסדרה עברה מצילום בשחור-לבן לצילום בצבע, מעצבי ההפקה השונים עבדו יחד כדי להבטיח מראה אחיד של הדמויות והסטים. מעצב ההפקה, מארק וורת'ינגטון, הוסיף ואמר כי הצוות שבראשו הוא עמד "גילה כמה דברים על האופן שבו הצבעים עובדים בחלל שחור-לבן".[56]

צילומים

צילומי המיני-סדרה החלו בתחילת נובמבר 2019,[57] באולפני פיינווד שבאטלנטה, ג'ורג'יה.[58] המיני-סדרה צולמה על ידי הצלם ג'ס הול.[59][46] בעבר דווח כי הצילומים יחלו ב-21 בספטמבר בלוס אנג'לס, קליפורניה.[60] בטאני ציין שהצילומים התקיימו בצורה מושכלת, בהתחשב העובדה שהם נאלצו לצלם שש שעות תוכן בתקציב שדומה לסרט מהיקום הקולנועי שאורכו שעתיים וחצי. תוכנית הצילומים כללה צילומי קטעים מפרקים שונים בו זמנית, שלדברי בטאני התאפשרו מאחר ששקמן היה אחראי על ביום כל הפרקים.[46] שקמן אכן ניסה לצלם את העלילה באופן כרונולוגי על מנת לסייע לשחקנים במעבר הצילומים מתקופת סיטקום אחת לאחרת.[15] השחקנים גם צפו בפרקים של סיטקומים שונים לפני הצילומים במטרה "לתפוס את הרוח של כל טון וסגנון", מכיוון שהגישה הקומית של הסיטקומים השתנתה בכל עשור.[47] על הסט היה מאמן דיאלקט שעזר לשחקנים לעבוד על המימיקות והאופנים שבהם אנשים נשמעו והתנהגו בכל עשור.[8]

הפרק הראשון מהווה "שיר אהבה גדול" ל"מופע של דיק ואן דייק",[61][62] צולם בשחור-לבן, והוא צולם בנוכחות קהל חי, על מנת לדמות צילומי סיטקום.[1] אולסן ציינה שחברי צוות ההפקה ניהלו דיונים האם לכלול את תכונת הצחוק המוקלט שהייתה בשימוש נפוץ בסיטקומים שונים.[4] עבור צילומי הפרק, צוות האפקטים המיוחדים יצר חוטי תיל מיוחדים, בין היתר, על מנת לגרום לאביזרים לנוע תחת השפעת קסמיה של מקסימוף, בדומה לאפקטים שנעשו בסיטקומים "מעשי כשפים" ו"אני חולם על ג'יני".[1] בצילומי הסצנות בשחור-לבן, עורו של בטאני נצבע בכחול, ולא באדום, מכיוון שצוות ההפקה מצא שצבע הכחול נראה טוב יותר בגווני שחור-לבן.[1] בנוסף, במהלך צילומי הפרק, נעשה שימוש במצלמות עם יחס גובה-רוחב של 4:3.[42] בדומה לשחקנים, גם צוות ההפקה התלבש בתלבושות תקופתיות מתאימות במהלך הצילומים.[63][61] עבור אולסן ובטאני, חוויית צילומי הפרק הייתה סוריאליסטית וייחודית.[1]

במהלך צילומי עשורים אחרים שמופיעים במהלך העלילה, נעשה שימוש בנגיעות ספציפיות לאותו העשור שצולם; למשל, הפרק השני, שעלילתו מתרחשת בשנות ה-60, היווה מחווה ל"מעשי כשפים", שצולם גם בשחור-לבן וכלל שימוש בצחוק מוקלט,[64][65] ועבור הפרק שעלילתו מתרחשת בשנות ה-70, נעשה שימוש בתאורה מאותו התקופה. שקמן רצה להבטיח שהאלמנטים הסיטקומיים של העלילה לא ירגישו פרודיים, אלא יהיו אותנטיים ככל האפשר.[47] הול השתמש ב-47 עדשות מצלמה שונות במשך שבע תקופות הזמן שעלילת המיני-סדרה מכסה, שרבות מהן היו עדשות מודרניות שהותאמו אישית במטרה לשמור על העדשות תקופתיות. באשר לתאורה, נורות טונגסטן שימשו בעיקר בשנות ה-50 עד שנות ה-70, שכן אלו שימשו לתאורה באותה התקופה, כאשר נעשה שימוש בנורות לד החל מהפרקים שעלילתם מתרחשת בשנות האלפיים.[56] בדומה לצילומי שני הפרקים הראשונים, שכללו מחוות ל"מופע של דיק ואן דייק" ו"מעשי כשפים", בהתאמה, גם צילומי שאר הפרקים כללו מחוות לסיטקומים פופולריים נוספים, כמו "משפחת בריידי" ו"הזמנים הטובים", כרמז לאופן שבו הפופולריות של הטלוויזיה גדלה לאורך השנים,[62] ועד לחיקוי הסגנון המוקומנטרי של מספר סיטקומים מודרניים.[6] ברגעים בהם משהו משתבש באשליה של מקסימוף, שקמן עשה "עבודה רבה עם העדשות והתאורה כדי לשנות את מצב הרוח ולשנות את שדה הכוח הסטטי". שקמן הוסיף כי הרגעים הללו מעבירים את העלילה "לטריטוריה של אזור הדמדומים", ושגם לעיצוב הסאונד היה חלק מרכזי ברגעים הללו.[66]

צילומי לוקשיינים נוספים התקיימו במטרופולין של אטלנטה בין החודשים דצמבר 2019 לפברואר 2020.[67][68] חגיגת הפסקת הצילומים נערכה ב-1 במרץ,[69] לקראת הפסקה מתוכננת של ארבעה שבועות,[47][61] אך הצילומים הושבתו ב-14 במרץ בעקבות התפרצות מגפת הקורונה בארצות הברית.[70] הצילומים התחדשו והתקיימו בלוס אנג'לס בספטמבר 2020, וכללו פרוטוקולי בטיחות קפדניים למניעת הידבקות על מנת להשלים את הצילומים החיצוניים הדרושים לסדרה,[47][62] ונמשכו גם באוקטובר.[71] אולסן התקשתה לשוב לצילומים לאחר שהייתה מבודדת במהלך ההשבתה, ואילו בטאני לא אהב את העובדה שפרוטוקולי הבטיחות משמעותם אילוץ השחקנים לשוב לקרונות שלהם בין ההפסקות ויצירת ניכור בין צוות השחקנים לצוות ההפקה.[61] הצילומים התקיימו גם באולפני "בלונדי סטריט" של האחים וורנר בברבנק, קליפורניה, שם גם צולמו בעבר סיטקומים. שקמן הרגיש כי ל"בלונדי סטריט" יש "תחושה מזויפת ומוזרה" שאף רחוב אמיתי לא היה יכול לחקות.[1] צילומי המיני-סדרה הסתיימו באמצע נובמבר 2020,[72] בסמוך לתחילת צילומי הסצנות של אולסן ב"דוקטור סטריינג' בממדי השיגעון".[73]

גמר הפקה

במהלך השבתת ההפקה בעקבות התפרצות מגפת הקורונה, שקמן החל לערוך את החומר שכבר צולם והצליח "ללטש אותו" לפני שההפקה חודשה. העבודה המוקדמת על תהליך גמר ההפקה נתנה לשקמן תובנות על מספר דברים בתהליך ההפקה בצורה שונה,[15] אך הפקת המיני-סדרה לא שונתה באופן משמעותי.[16] טים רוש, נונה קודאי וזין בייקר משמשים כעורכים.[56] בשלושת הפרקים הראשונים מספר קאטים ואפקטים אחורניים הותאמו עבור האפקטים המעשיים שצולמו. המפקחת על האפקטים חזותיים, טארה דמארקו, הוסיפה כי נעשה שימוש באפקטים חזותיים עכשוויים "על מנת לסלק את החוטים ולהחליק את הקאטים" וכאשר חוטי התיל לא צולמו באופן מעשי. שקמן אמר שהעבודה על כל שלב בתהליך בבת אחת חשה כעבודה "סכיזופרנית".[15] בטאני העריך כי למיני-סדרה היו 2,496 צילומי אפקטים חזותיים יותר מאשר לסרט "סוף המשחק".[74]

מוזיקה

בינואר 2020, דווח שהמלחין כריסטופר בק, שעבד בעבר על הלחנת המוזיקה לסרטים "אנטמן" ו"אנטמן והצרעה", ילחין את המוזיקה עבור המיני-סדרה.[75] בק ניסה לתת הומאז' ללחני הסיטקומים בכל תקופת זמן, באמצעות בחירת המכשור וסגנון הקומפוזיציה. לדוגמה, בפרקים הראשונים מופיעים אנסמבלים תזמורתיים קטנים, בעוד שהפרקים המאוחרים יותר כוללים לחנים מוזקליים בסגנון רוק-פופ, כאשר המוזיקה הופכת ל"נרחבת יותר "ככל שמתקדמת הסדרה. בק העיד על התהליך שזה "מרגש למצוא דרכים לחבר את הלחנים גם כאשר הם משתרעים על המגוון הסגנוני לאורך פני כל הפרקים", למשל, נעימת שיר האהבה שהלחין עבור מקסימוף וויז'ן. בק גם השתמש בטכניקות מיקס והקלטות תקופתיות ספציפיות.[56]

בדצמבר 2020, נחשף שהזוג רוברט לופז וקריסטן אנדרסון-לופז הלחינו וכתבו את נעימות הנושא לחלק מפרקי המיני-סדרה. הזוג הצטרף לעבודה על הלחנת המוזיקה של המיני-סדרה לאחר ששקמן, שהיה מיודד עם לופז במכללה, פנה אליהם, והם עבדו בעבר עם בק על המוזיקה עבור הסרט "לשבור את הקרח" של חברת וולט דיסני.[76] על מנת ליצור קשר בין נעימות הנושא שלהם, יצרו לופז ואנדרסון-לופז מוטיב של ארבעה צלילים שהוכנס לכל נעימת נושא שנוצרה. לופז תיאר את המוטיב כ"סימן ההיכר של 'וונדה-ויז'ן', שניתן לזהות אותה בצורה כלשהי בכל שיר". נעימת הנושא של הפרק הראשון "מעלה זיכרונות משחר עידן הטלוויזיה" והוא עוסק באהבה בין מקסימוף לוויז'ן.[56]

הפסקול הרשמי של כל פרק במיני-סדרה, ושיכלול גם את נעימות הנושא בהלחנתם של לופז ואנדרסון-לופז, עתיד לצאת לשוק בשירותי הזרמות המדיה השונות באופן שבועי, החל משבוע לאחר בכורת שני הפרקים הראשונים.[77]

Remove ads

שיווק

סכם
פרספקטיבה

הסדרה מקודמת כחלק מהרחבת היקום.[78] בדצמבר 2019, קווין פייג' חשף את התמונה הראשונה מתוך הסדרה במהלך כנס ה-" Comic Con Experience" ויני מנקוסו מ"קולידר" מצאה את הדימוי "מעניין מאוד", תוך כדי הדגשת בחירת האולפנים לצבוע את התמונה ב"שחור-לבן הישן והמוכר",[79] קטע קצרצר מהסדרה הוצג בפרסומת שיווקית במהלך אירוע הסופרבול LIV לצד קטעי וידאו מ"הפלקון וחייל החורף" ו"לוקי".[80] דאיס ג'ונסטון מ"אינברס" הצביע על כך שהקטעים שהוצגו בפרסומת כוללים רפרנסים לסיטקומים פופולריים ששודרו על פני תקופות שונות, כולל "המופע של דיק ואן דייק", "משפחת ביבר", "מעשי כשפים", "משפחת בריידי", "רוזאן" ו"צער גידול בנות", וציין שהסדרה תהיה "חובה לצפייה לא רק עבור מעריצי מארוול, אלא גם עבור כל מי שמחפש להיט נוסטלגי: הפורמט המתרחב הזה בעידן הנוכחי פירושו שכל אחד יכול לחוות מחדש את מופעי הילדות בעידן הסטרימינג הנוכחי".[81] הכתבת ג'וליה אלכסנדר מ-"The Verge" אמרה שהפרסומת הציעה "מספיק הצצות כדי לרגש מעריצים".[82] הכתבת היילי פוץ' מ"קולידר" העירה שמכל הפרסומות במהלך הסופרבול, אנשי השיווק של מארוול "גנבו את כל ההצגה" והיה להם "הרבה ממה לרגש איתו", והוסיפה כי הקטעים מהסדרה היו "הכי המרגשים", ושהם היו "מוזרים לחלוטין ובעלי מראה בלתי צפוי".[83]

הקדימון הרשמי של המיני-סדרה הופץ ב-20 בספטמבר 2020, במהלך טקס פרס אמי לבידור בפריים טיים ה-72.[84] הטריילר זכה ל-55.7 מיליון צפיות מקוונות תוך 24 שעות, כולל 36.1 מיליון ביוטיוב, 4.9 מיליון בפייסבוק ו-10.1 מיליון באינסטגרם. המיני-סדרה זכתה גם ללמעלה מ-302,600 אזכורים וציוצים בטוויטר מיד לאחר הטיזר ששודר במהלך טקס פרסי האמי לקראת יציאתו של הטריילר המלא, ובסופו של דבר הפכה לטרנד הרביעי ברשימת הטרנדים של טוויטר. בנוסף, הקדימון הרשמי הפך לסרטון השני בפופולריותו ביוטיוב,[85] וזכה לביקורות חיוביות בקרב המבקרים.[86][49][87] לאחר שנחשפו רשימת השחקנים שעתידים להופיע בסרט ההמשך ל"ספיידרמן: רחוק מהבית", גרהאם מקמילן מ"הוליווד ריפורטר" ראה את הקדימון הרשמי של הסדרה "באור חדש", והציע פרשנות לפיה התאפשרות קיומם של הגרסאות השונות של מקסימוף וויז'ן שמופיעים במיני-סדרה נובעת מכך שמקסימוף "שוברת את הקירות בין מציאויות שונות", מה שלא רק יכין את הקרקע ל"דוקטור סטריינג' בממדי הטירוף", אלא גם לסרט ההמשך של "ספיידרמן: רחוק מהבית".[88]

בתחילת דצמבר 2020, שוחררו שש כרזות עבור המיני-סדרה, המציגות כל אחת עשור שונה, משנות החמישים ועד שנות האלפיים. פוליאם-מור מ-"io9" ציין כי עם כל כרזה חדשה, "אלמנטים שונים משתנים ומותמרים, ומשקפים את חלוף הזמן ואת התפתחויות העלילה של 'וונדה-ויז'ן'"[89] לאחר פרסום הכרזות, הופץ קדימון חדש שהוצג לראשונה במצגת יום המשקיעים של דיסני. אנדרטון מ-"/Film" ציין כי הקדימון הציג יותר קטעים שאינם סיטקומיים ממה שהוצג בעבר.[90] כמו קודמו, גם הקדימון החדש זכה לביקורות חיוביות.[91][92] טוני סוקול מ-"Den of Geek" הדגיש את השימוש של הקדימון בשיר "Daydream Believer" של להקת "The Monkees", וציין שהשיר ומילותיו משקפים היטב את מצבה של מקסימוף, אם כי ציין שהמוזיקה הופכת ל"קשה לזיהוי תחת שכבות הולכות וגדלות של מוזרות פסיכדלית".[93] כחלק מקידום המיני-סדרה, שני הפרקים הראשונים של הסדרה אולפני מארוול: אגדות חוקרים קטעי ארכיון של מקסימוף וויז'ן מסרטי היקום הקולנועי של מארוול ואת המסע שלהם לאורכו. שני הפרקים שודרו ב-8 בינואר 2021.[94] גם הפרק הראשון של Assembled, הצפוי להתפרסם ב-12 במרץ 2021, יוקדש לסדרה.[95]

Remove ads

שידור

ב-12 בנובמבר 2020, אושר שהמיני-סדרה תעלה לשידור ב-15 בינואר 2021 בשירות הזרמת המדיה של "דיסני+",[96] ולכלול תשעה פרקים.[97] בנוסף, נחשף ששני הפרקים הראשונים יעלו יחד בשידור הבכורה, ואילו ששבעת הפרקים הנותרים יעלו לשידור באופן שבועי עד ל-5 במרץ 2021.[98][99] לפני-כן, דווח שהמיני-סדרה תעלה לשידור בדצמבר 2020, אחרי שהוחלט להקדים את תאריך עלייתה לשידור מלוח השידורים לשנת 2021.[100][101] שקמן אמר כי הסדרה הצליחה לעלות לשידור זמן כה קצר לאחר סיום הצילומים בעקבות עבודות גמר ההפקה שהחלו במהלך השבתת ההפקה במהלך ההתפרצות הראשונה של מגפת הקורונה.[15] שייפר ציינה שכרגע זהו הזמן המתאים עבור המיני-סדרה לעלות לשידור, במהלך שיא תחלואת המגפה, משום שהיא "השתקפות של הרבה חרדות שאנחנו מרגישים, ושל הרבה מהפאתוס והכאוס של [2020], כך שזה מרגיש מאוד נכון לדעתי".[15] המיני-סדרה היא הראשונה לפתוח את השלב הרביעי של היקום הקולנועי של מארוול.[102][103]

Remove ads

ביקורות

סכם
פרספקטיבה

באתר הביקורות "Rotten Tomatoes", המיני-סדרה זכתה לציון משוקלל של 93%, בהתבסס על 150 ביקורות, עם דירוג ממוצע של 7.79/10 והקונצנזוס שמדובר ב"חצי מחווה אוהבת להיסטוריה הטלוויזיונית, חצי ממסתורין לא שגרתי 'וונדה-ויז'ן' היא צעד מוזר ואמיץ להפליא אל המסך הקטן עבור היקום הקולנועי של מארוול – וחלון ראווה מושלם עבור ביצועיהם של אליזבת אולסן ופול בטאני".[104] באתר "Metacritic", המשתמש בממוצע משוקלל, המיני-סדרה זכתה לציון של 76 מתוך 100, בהתבסס על 37 ביקורות, מה שמצביע על "ביקורות חיוביות לרוב".[105]

המיני-סדרה זכתה לביקורות חיוביות רבות מהמבקרים. רבקה יאנוצ'י מהאתר "TVLine" העניקה לשלושת הפרקים הראשונים את הציון "A" ושיבחה את ביצועיהם של השחקנים, במיוחד את של אולסן, אך הצביעה על השאלה אם אכן לא היה עדיף יותר להפיץ את כל הפרקים בבת אחת במקום בהפצה שבועית.[106] סאם ברסנטי מהאתר "The A.V. Club" העניק למיני-סדרה את הציון "-A" וציין שהיא אכן "הביטוי האולטימטיבי" לפוטנציאל של היקום הקולנועי של מארוול "לעשות דברים חדשים ולספר סוגים חדשים של סיפורים", כמו כן גם בעלת פוטנציאל להיות "חלק מרתק בקאנון של היקום הקולנועי".[107] דניאל פיינברג מהאתר "הוליווד ריפורטר" ציין כי המיני-סדרה איננה מוזרה יותר משומרי הגלקסיה, אך אמיצה יותר מבחינה יצירתית ומאפשרת לקהל לחקור את הפוסט-מודרניות של המוסכמויות שבסיטקומים, אף על פי שאותו הקהל מצפה לחליפות מצחיקות ולפיצוצים.[11] בעיני ליז שאנון מילר מהאתר "קוליידר", המעבר בין כל עשור במהלך הפרקים היה "פשוט מדהים". מילר שיבחה את ביצועיהם של אולסן ובטאני, ואמר כי האן "טובה מדי ממה מילים פשוטות יוכלו לתאר". בהעניקה לסדרה את הציון "A", מילר ציינה את מסקנתה שמסגרת היקום הקולנועי של מארוול "מעולם לא איפשרה רמה כזו של ניסויים לפני כן... 'וונדה-ויז'ן' מעיזה באמת לאתגר את הצופה".[108] דארן פראניץ' מהאתר "אנטרטיינמנט ויקלי" אמר כי מדובר בהתחלה יוצאת דופן לשלב הרביעי, והעניק לשלושת הפרקים הראשונים את הציון "+B". פראניץ' תיאר את הסצנות ש"הציגו באהבה את רוחן של תוכניות הטלוויזיה ישנות מאוד" כחלקים הטובים ביותר בפרקים, אך הביע דאגה מכך שהתעלומה שבמרכז העלילה תהיה "כמו סתם עוד סרט" עם פוטנציאל להפוך ל"שובר קופות מוכר מדי של גיבורי-על". פראניץ' ציין כי הצלחת המיני-סדרה תיקבע על סמך האופן בו צוות ההפקה יטפל בנושא הזה.[109]

מנגד, המיני-סדרה זכתה גם לביקורות מעורבות או שליליות. בביקורתה עבור "וראייטי", קרוליין פרמקה כינתה את המיני-סדרה כ"מבוא מוזר להפליא לעידן החדש של טלוויזיית מארוול", אך הרגישה שהמיני-סדרה עלולה לבלבל את מעריצי היקום הקולנועי של מארוול, כמו גם את אוהדי הסיטקומים שהעניקו לה השראה. בנוסף, פרמקה ציינה שלטעמה אף אחד מהפרקים לא היה "מצחיק במיוחד", ושהרגעים הטובים ביותר של הסדרה הם הרגעים בהם מוצג לקהל הצופים כי מקסימוף וויז'ן אינם שייכים למציאות בה הם חיים.[24] מייקל פיליפס, מהאתר "שיקגו טריביון", מתח ביקורת רבה יותר על שלושת הפרקים הראשונים, כינה אותם "רעים להפליא" ומתח ביקורת על השימוש בקלישאות הסיטקומיות כמו תכונת הצחוק המוקלט. לתחושתו של פיליפס, עלילת הסיפור של פרק אחד נמתחה לאורך שלושת הפרקים הראשונים.[110] רוקסנה הדדי, מהאתר "RogerEbert.com", כתבה שקשה לדעת לאן העלילה תימשך משלושת הפרקים הראשונים, אך היא הרגישה שתשומת הלב מוסטת ממקסימוף וויז'ן לטובת הרמיזות אל סיטקומי העבר, ושבנוסף לכך, חסרה תחושה של נרטיב ושל סיכון גבוה "מאחר שהיא מתרחשת בתוך הנרטיב הגדול יותר של היקום הקולנועי של מארוול".[111] דומיניק פטן, מהאתר "דדליין הוליווד", גם מתח ביקורת על הסדרה, וכינה אותה "מעייפת". פטן האמין שהמיני-סדרה מהווה צעד אחורה עבור סדרות הטלוויזיה של מארוול; שהסדרות של נטפליקס והסדרה "סוכני S.H.I.E.L.D." של רשת ABC היו טובות יותר; והוסיף שהמיני-סדרה שייכת לרשימת הפעמים בהם מארוול "עשתה את זה לא נכון".[112]

Remove ads

קישורים חיצוניים

סכם
פרספקטיבה
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וונדה-ויז'ן בוויקישיתוף

כתבות

ביקורות

Remove ads

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads
Remove ads