ועידת האימפריה

ועידת האימפריה (באנגלית: Imperial Conference, לפני 1907 הוועידה הקולוניאלית – Colonial Conference) הייתה התכנסות תקופתית של ראשי הממשלות של המושבות בעלות הממשל העצמי והדומיניונים של האימפריה הבריטית בין השנים 1887 – 1937, לפני תחילת ההתכנסויות הסדירות של ראשי הממשלות של מדינות חבר העמים הבריטי החל מ-1944.

ועידת האימפריה - 1926. עומדים משמאל לימין: וולטר סטנלי מונרו, ראש ממשלת ניופאונדלנד; גורדון קואטס, ראש ממשלת ניו זילנד; סטנלי ברוס, ראש ממשלת אוסטרליה; ג'יימס ברי מוניק הרצוג, ראש ממשלת דרום אפריקה; ויליאם תומאס קוסגרייב, ראש המועצה המבצעת של מדינת אירלנד החופשית. יושבים משמאל לימין: סטנלי בולדווין, ראש ממשלת בריטניה; המלך ג'ורג' החמישי; ויליאם ליון מקנזי קינג, ראש ממשלת קנדה.

כל הוועידות התקיימו בלונדון, הממלכה המאוחדת, להוציא את הוועידות שהתכנסו ב-1894 וב-1932 שהתקיימו באוטווה, בירת קנדה. הוועידה שהתקיימה ב-1907 שינתה את שמותיהן של הוועידות ל"ועידת האימפריה" ובה הוסכם שהמפגשים ייערכו מכאן והלאה על בסיס קבוע ולא בהזדמנויות בהן ראשי הממשלות של המדינות יבקרו בלונדון לאירועים מלכותיים, כמו חגיגות יובל או הכתרות.

רשימת הוועידות

שנת הוועידה	תאריכים	מיקום	הערות
1887	4 באפריל – 6 במאי	לונדון	יובל הזהב של המלכה ויקטוריה
1894	28 ביוני – 9 ביולי	אוטווה
1897	24 ביוני – 8 ביולי	לונדון	יובל היהלום של המלכה ויקטוריה
1902	30 ביוני – 11 באוגוסט	לונדון	הכתרתו של אדוארד השביעי
1907	15 באפריל – 14 במאי	לונדון	ועידת האימפריה הראשונה
1911	23 במאי – 20 ביוני	לונדון	הכתרתו של ג'ורג' החמישי
1917	21 במרץ – 27 באפריל	לונדון	ועידת המלחמה האימפריאלית הראשונה שהתקיימה במהלך מלחמת העולם הראשונה
1918	12 ביוני – 26 ביולי	לונדון	ועידת המלחמה האימפריאלית השנייה שהתקיימה במהלך מלחמת העולם הראשונה
1921	20 ביוני – 5 באוגוסט	לונדון
1923	1 באוקטובר – 8 בנובמבר	לונדון	באופן רשמי, הוועידה הכלכלית האימפריאלית
1926	19 באוקטובר – 22 בנובמבר	לונדון	הצהרת בלפור (1926)
1930	1 באוקטובר – 14 בנובמבר	לונדון
1932	21 ביולי – 18 באוגוסט	אוטווה	הוועידה הכלכלית האימפריאלית
1937	14 במאי – 24 ביוני	לונדון	הכתרתו של ג'ורג' השישי

ועידות חשובות

בתחילה נועדו הוועידות להדגיש את אחדות האימפריה, אך עם חלוף הזמן, הפכו הוועידות להתכנסויות שבהן שטחו הדומיניונים את בקשותיהם להסיר את שרידי מעמדם הקולוניאלי. הוועידה של 1926 הסכימה על הצהרת בלפור שהכירה בכך שמעתה והלאה מעמדם של הדומיניונים יהיה שווה ערך לזה של הממלכה המאוחדת כחברים בחבר העמים הבריטי.

הוועידה של 1930 קיבלה החלטה לבטל את העליונות החקיקתית של הפרלמנט הבריטי, כפי שהתבטא הדבר ב"חוק תקפות החוקים הקולוניאליים" (Colonial Laws Validity Act 1865) ובחוקים אימפריאליים אחרים. המדינאים שהשתתפו בוועידה המליצו שהפרלמנט הבריטי יחוקק חוק הצהרתי, שהיה לחוק וסטמינסטר, שיועבר בהסכמתם של הדומיניונים, אך כמה דומיניונים לא אשררו את החוק אלא רק כמה שנים לאחר מכן. הוועידה של 1930 הייתה ראויה לציון גם בשל נוכחותם של נציגי רודזיה הדרומית, למרות היותה מושבה בעלת ממשלת עצמי ולא דומיניון.

הוועידה הכלכלית האימפריאלית שהתכנסה ב-1932 באוטווה, דנה בשפל הגדול והממשלות הסכימו למסד את "העדיפות האימפריאלית" (Imperial Preference), מערכת פרוטקציוניסטית של תעריפים על סחורות ייבוא מארצות שמחוץ לארצות האימפריה.

ועידות חבר העמים הבריטי

לקראת סיום מלחמת העולם השנייה, הוחלפו ועידות האימפריה ב"ועידות ראשי ממשלות חבר העמים הבריטי" (Commonwealth Prime Ministers' Conference). 17 כינוסים כאלה התקיימו החל מ-1944 ועד 1969. כולם להוציא אחד התקיימו בלונדון. ב-1971 שונה שמם של הכינוסים ל"פגישות ראשי ממשלות חבר העמים הבריטי" (Commonwealth Heads of Government Meeting) ומכאן והלאה הם התקיימו אחת לשנתיים, בכל פעם במדינה אחרת.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ועידת האימפריה בוויקישיתוף

• ועידת האימפריה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)