זאב וולף רבינוביץ'

זאב וולף רבינוביץ (בכתיב יידי: ראבינאוויטש; ד' בטבת ה'תרי"ט – י"ח באלול ה'תרפ"ה, 29 באוגוסט 1925) היה תלמיד חכם, מחבר ספרים ומאמרים בתחום חכמת ישראל. הוא נודע בזכות ניתוחיו המעמיקים של התלמוד בבלי, התלמוד ירושלמי, משנה תורה לרמב"ם ועל תולדות התנאים והאמוראים.

זאב וולף רבינוביץ'

אין תמונה חופשית
לידה	ד' בטבת ה'תרי"ט דומצ'בה, ליד ברסט, האימפריה הרוסית
פטירה	29 באוגוסט 1925 (בגיל 66) י"ח באלול ה'תרפ"ה דומצ'בה, ליד ברסט, פולין
פעילות בולטת	תלמיד חכם, מחבר ספרים, חוקר תלמוד
ידוע בשל	ניתוח התלמוד הבבלי והירושלמי, חיבורים על יחוסי התנאים והאמוראים

ביוגרפיה

נולד ד' בטבת ה'תרי"ט בדומצ'בה, עיירה הסמוכה לברסט שבהאימפריה הרוסית (כיום בבלארוס). אביו, רבי חיים שלמה (חיים זלמן) רבינוביץ'^[1], ואמו, הדס^[2], בתו של רבי שמעון יהודה לייב, גידלו אותו ברוח התורה. בילדותו למד בישיבות מקומיות והצטיין בלימודיו.

בשנת ה'תרל"ז (1877) נישא לאסתר מלכה בת רבי יצחק אלכסנדר פדואה^[3]. הוא התגורר רוב חייו בדומצ'בה, שם עסק בלימוד תורה ובכתיבת חיבוריו.

נדודים במלחמת העולם הראשונה

במהלך מלחמת העולם הראשונה נאלץ רבינוביץ' לעזוב את ביתו ולנדוד עקב המלחמה:

בו' באלול תרע"ה (אוגוסט 1915), לאחר שברסט נשרפה, עבר לגאראדיי שבפלך מינסק. בי"ג בתשרי תרע"ו (ספטמבר 1915) עבר לנעסוויזש. בי"ח באדר א' (פברואר 1916) הגיע לפולטבה שבאוקראינה. בד' בשבט תרע"ט (ינואר 1919), לאחר תקופה תחת שלטון הבולשביקים, חזר לברסט, שם גילה שביתו נהרס. רבינוביץ' נפטר בי"ח באלול ה'תרפ"ה, 29 באוגוסט 1925 בדומצ'בה ונקבר שם.

פעילות תורנית

רבינוביץ' התמקד בלימוד ובמחקר של מקורות יהודיים מרכזיים, כגון התלמוד והרמב"ם. הוא פרסם מאמרים בכתבי עת תורניים ידועים, ביניהם:

• ירושלים – בעריכת אברהם משה לונץ.
• תל תלפיות (בשנים תרס"ח–תרע"ב).^[4]
• שערי תורה – פורסם בוורשה.^[5]
• היונה בעריכת יהודה לייב פישמן מימון, אודיסה תרס"ז.
• הצופה לחכמת ישראל.^[6]

תרומתו התורנית התאפיינה בחריפות מחשבתית וביכולת לנתח לעומק טקסטים מורכבים.

ספריו

רבינוביץ' חיבר מספר ספרים, שרובם פורסמו לאחר מותו:

ספרו "שערי תורת ארץ ישראל", נדפס על ידי אחיינו (בן אחות אשתו) משה לובטקין, ונדפס בירושלים, ת"ש.

ספרו "שערי תורת בבל", נשאר בדומברוב, ובשנת תשי"ח נסע בנו רבי יצחק, ומצא שם את הכתב יד^[7], והדפיסו, בשנת תשכ"א.

• שערי תורת בבל – חיבור על התלמוד בבלי, ירושלים, 1961. בעריכת עזרא ציון מלמד^[8]
• שערי תורת בבל -- חיבור על המשנה^[9]
• שערי תורת ארץ ישראל, חיבור על התלמוד ירושלמי, ירושלים, [נ"י] ת"ש 1940, באתר היברובוקס^[10]
• שערי תורת משה – ביאור למשנה תורה של הרמב"ם.
• דורות התנאים והאמוראים ויחוסיהם – מחקר על שושלות התנאים והאמוראים, והגהות על הספר סדר הדורות. נדפס בסוף "שערי תורת בבל".

בנוסף, כתב פירוש על התורה והגהות על ארבעה טורים, אך אלה לא נדפסו.

מאמריו

• קונטרס חסרונות הירושלמי, ירושלים (מאסף), כרך שביעי, חוברות א-ב, תרס"ו, עמ' 158–177, באתר היברובוקס
• דברים אחדים ע"ד ירושלמי מסדר קדשים, ירושלים (מאסף), כרך שביעי, חוברות א-ב, תרס"ו, עמ' 177–179, באתר היברובוקס
• ירושלמי סדר קדשים, היונה (מאסף), ניסן תרס"ז, עמ' 15–18, באתר היברובוקס

משפחתו

בנו, יצחק, היה אחראי לפרסום ספריו לאחר מותו. חתנו, מרדכי ליבובר.

מורשת

ספריו של רבינוביץ' ממשיכים לשמש מקור ללימוד ומחקר בקרב חוקרי תלמוד והלכה. הוא זכור כדמות משפיעה ביהדות ליטא, והשפעתו ניכרת עד היום.

לקריאה נוספת

• "לתולדות המחבר ז"ל", שערי תורת ארץ ישראל

ביקורת על הספר "שערי תורת ארץ ישראל"

• הרב ש. י. זווין, "מן הספרות התלמודית", חלק א', הצופה, 27 ביוני 1941; חלק ב', הצופה, 4 ביולי 1941; ספרים וסופרים, כרך ב, תשי"ט, עמ' 237-248
• ג. אלון, "שערי תורת ארץ ישראל", תרביץ 12 (תש"א), עמ' 88–95 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• ישראל פורת, בצרון, כרך י, תש"ד, עמ' 277-281

ביקורת על הספר "שערי תורת בבל"

• בנימין דה־פריס, "בעולם התלמוד", הארץ, 1 בדצמבר 1961
• צבי מאיר רבינוביץ, "שערי תורת בבל", הצופה, 9 בפברואר 1962, המשך
• יהושע בראנד, "שערי תורת בבל", הצופה, 1 במרץ 1963

קישורים חיצוניים

• ספרי הרב זאב וואלף רבינוביץ, בספרייה הדיגיטלית ספריא
• תלמוד ירושלמי, דפוס קרוטושין, עם הערות בכתב יד מאת ר' זאב וולף רבינוביץ, באתר הספרייה הלאומית