זיזי ז'נמייר

רנה מרסל "זיזי" ז'נמייר (בצרפתית: Renée Marcelle "Zizi" Jeanmaire; ‏ 29 באפריל 1924 – 17 ביולי 2020) הייתה רקדנית בלט, שחקנית וזמרת צרפתייה. היא התפרסמה בשנות ה-50' אחרי ששיחקה בתפקיד הראשי בבלט "כרמן", שהופק בלונדון ב-1949, ובהמשך הופיעה בכמה סרטים הוליוודיים ובהצגות רביו פריזאיות. ז'נמייר הייתה אשתו של הרקדן והכוריאוגרף רולאן פטי, שיצר בשבילה בלטים ומופעי רביו.

זיזי ז'נמייר
Renée Jeanmaire

לידה	29 באפריל 1924 הרובע הארבעה-עשר של פריז, צרפת
פטירה	17 ביולי 2020 (בגיל 96) טולושנה, וו, שווייץ
מקום קבורה	בית הקברות מונפרנאס
שם לידה	Renée Marcelle Jeanmaire
מדינה	צרפת
מקום מגורים	ז'נבה
השכלה	בלט האופרה של פריז
תקופת פעילות	1933–2003 (כ־70 שנה)
בן או בת זוג	רולן פטי (1954 – 2011)
פרסים והוקרה	מפקד מסדר האמנויות והספרות
אתר רשמי

ביוגרפיה

רנה מרסל ז'נמייר נולדה בפריז לאולגה רנה (לשעבר ברונוס) ומרסל ז'נמייר. לאחר שנים כתבה באוטוביוגרפיה שלה: "כשהייתי קטנה, אמי קראה לי, מון ז'זו', שהתגלגל ל, מון זיזי'."

קריירה

ז'נמייר פגשה את בעלה ושותפה לעבודה בהמשך שנים רבות, רולאן פטי, בבלט האופרה של פריז, כששניהם היו בני תשע. היא רקדה ב-1944 ב"ערבית של מחול" בתיאטרון שרה ברנרד. ב-1946 הייתה לבלרינה של "הבלט החדש של מונטה קרלו", ורקדה לאורך העונה האחרונה של בלט רוס דה מונטה קרלו של קולונל דה באזיל ב-1947 בלונדון. מ-1949, הייתה לכוכב "הבלטים של פריז" בניהולו של פטי, שם נודעה במרצה ובהתלהבותה. היא יצרה את תפקידה המפורסם ביותר, "כרמן", למוזיקה של ביזה לאופרה כרמן. לצורך התפקיד, גזזה את שערה לתספורת נער קצרה, שהועתקה על ידי נשים רבות . הצגת הבכורה של הבלט התקיימה בתיאטרון הנסיך בלונדון ב-21 בפברואר 1949, ובהספד שלה בהגרדיאן נאמר, "דבר חושני כמו הדואטים שפטי יצר לנאהבים לא נראה מעולם על במות לונדון." ההצגה יצאה למסע הופעות ממושך בברודוויי, וחזרה בעונה שלאחריה.

ז'נמייר הופיעה לראשונה כזמרת שנסונים ב"Croqueuse de diamants" של פטי ב-1950. שאנסון שחיבר ריימונד שנו זכה ב"גראן פרי דה דיסק". בהוליווד, הופיעה בסרט המוזיקלי הנס כריסטיאן אנדרסן ב-1952, עם דני קיי ופארלי גריינג'ר. ב-1954 חזרה לככב בברודוויי, במחזמר "הנערה בטייטס הוורודים". היא חזרה לפריז ובאותה שנה נישאה לפטי. בתם ולנטין נולדה כעבור שנה; גם היא תהיה לרקדנית ושחקנית.

ז'נמייר הופיעה שוב בסרט קולנוע בשנת 1956, הפעם ב-"Anything Goes" של קול פורטר, עם בינג קרוסבי, אבל פרט לכך התמקדה בריקוד, לרבות "שושנת הרוחות" ("La Rose des vents") ב-1958 ו"סיראנו דה ברז'ראק" ב-1959, שניהם של פטי. החל ב-1961, פיתחה קריירה בהצגות רביו בתיאטרון אלהמברה, בלהיטים כמו "Mon truc en plumes".^[1] היא ביצעה את השיר כשהיא בשמלה שעיצב איב סן-לורן, שהיה למעצב הראשי שלה לתלבושות בימה ולביגוד פרטי, ואף לידיד. השיר, עם תריסר בחורים המחזיקים מניפות נוצות ורודות, היה לנעימת ההיכר הקבועה שלה וחזר בהצגות רביו אחרות של פטי, שהפיק למעלה מ-60 הצגות איתה.

ז'נמייר מתה בשווייץ ב-17 ביולי 2020.^[2]

אזכורים בתרבות

ז'נמייר מוזכרת במילות השיר של פיטר סארסטדט, "Where Do You Go To (My Lovely?" בשורה הראשונה: "את מדברת כמו מרלן דיטריך, ורוקדת כמו זיזי ז'נמייר/את כל בגדייך מעצב פייר בלמיין ובשערך יהלומים ופנינים".^[3] היא מוזכרת גם בשיר "Nothing Is Sacred". של סטיב הארלי.^[4]

פילמוגרפיה

• Hans Christian Andersen (film)" (1952)"
• 'Anything Goes" (1956 film)|Anything Goes' (1956)< /> as Gaby Duval"|Folies-Bergère (film)|fr|Folies-Bergère (film, 1957)|lt=Folies-Bergère (1956) as Claudie
• Too Many Lovers (film)|fr|"Charmants Garçons|lt="Charmants Garçons" (1957)^[5] as Lulu Natier
• Guinguette (film) (1959)^[6] as Renée dit 'Guinguette'
• Black Tights" (1961) as The Gold Digger / Carmen"

בתיאטרון

• 'The Girl in Pink Tights", Mark Hellinger Theatre (1954)"
• Patron" Théâtre Sarah-Bernhardt (1956)"
• La Dame de chez Maxim, Théâtre du Palais-Royal(1965)"
• 'Can-Can", Minskoff Theatre (1981)"
• Marcel et la Belle Excentrique", Théâtre Montparnasse (1992)"-->

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא זיזי ז'נמייר בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של זיזי ז'נמייר

• זיזי ז'נמייר, ברשת החברתית פייסבוק
• יוטיוב, בלט "וריאציות כרמן", רולאן פטי, זיזי ז'נמייר
• דאנס מגזין, זיזי ז'נמייר
• ווג מגזין, זיזי ז'נמייר ואיב סן-לורן
• זיזי ז'נמייר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)