שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
זכויות להט"ב ברשות הפלסטינית
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
זכויותיהם של לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) ברשות הפלסטינית, ישות אוטונומית למחצה, השולטת על 90% מהאוכלוסייה הפלסטינית בשטחי יהודה ושומרון מאז 1996, כפופות לרדיפה ואפליה רשמית, בעודם מתמודדים עם אתגרים משפטיים וחברתיים שלא נתקלים בהם תושבים הטרוסקסואלים בעלי תחושת התאמה לזהותם המגדרית. פעילות הומוסקסואלית גברית מוגדרת כחוקית בשטחי ביהודה ושומרון מאז 1951 (כחלק מירדן) אך מוגדרת כפלילית ונושאת עונש מאסר של כ-10 שנים דה יורה ברצועת עזה. דה פקטו, הומוסקסואלים וביסקסואלים מוצאים להורג ללא משפט בשטחי הרצועה.
אזרחי להט"ב מהרשות הפלסטינית מחפשים לעיתים קרובות מקלט מדיני כפליטים בישראל מחשש לחייהם על רקע רצח על חילול כבוד המשפחה על ידי בני משפחותיהם המוגדר כנושא בולט בתרבות המקומית אם תתגלה נטייתם המינית או זהותם המגדרית האמיתית בקרב האוכלוסייה.[1] זכויות להט"ב ברשות הפלסטינית נידונות לעיתים בהקשר גאופוליטי ותרבותי לסכסוך הישראלי-פלסטיני בהם באזכורי המונח "פינקוושינג" מול השוואתן של זכויות להט"ב בישראל אל מול המצב ברשות.
עבור תמיכה בזכויות להט"ב של אזרחים ברשות הפלסטינית, הוקמו לאורך השנים שתי קבוצות שפועלות בנושא: אלקאוס, שנוסד בשנת 2001 כפרויקט קהילתי של העמותה הישראלית הבית הפתוח בירושלים ועמותת אסוואת שנוסדה שנה לאחר מכן כפרויקט של עמותת הנשים כייאן בחיפה עבור תמיכה באופן ספציפי על צרכיהן של נשים לסביות ברחבי הרשות.
Remove ads
מעמד בחוק
לפי אוגדן החוקים נגד פעילות הומוסקסואלית בהסכמה ברחבי העולם שהופץ על ידי האיגוד הבין-לאומי ללסביות, הומואים, ביסקסואלים, טרנס ואינטרסקס (ILGA) בשנת 2010, מעמדה החוקי של פעילות הומוסקסואלית ברשות הפלסטינית אינו אחיד. בשני המקרים, החקיקה הפלסטינית לא קבעה חוקים חדשים אלא ירשה חוקים קודמים שחלו בשטחיה. ביהודה ושומרון בשטחי A ו-B פעילות הומוסקסואלית בהסכמה בין גברים הפכה לחוקית בשנת 1951 (כחלק מירדן)[דרוש מקור]
ב-20 במאי 1994 הוציא ראש הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת צו שמשאיר על כנו כל חוק שנחקק לפני ה-5 ביוני 1967 ברחבי הרשות. בפועל, מצב זכויותיהם של אזרחי להט"ב ברשות הפלסטינית נקבעו לאורך השנים על ידי מערכות חוקים שונות ואף סותרות בהן: החוק העות'מאני, החוק המנדטורי, החוק הירדני, החוק המצרי, החוק הפלסטיני וצווים צבאיים של צה"ל.[דרוש מקור]
מקרה ידוע של הוצאה להורג על רקע הומוסקסואליות התרחש בשנת 2016 נגד מחמוד אשתיווי (ער') ברצועת עזה, אחד ממנהיגי גדודי עז א-דין אל-קסאם,[2] על רקע אשמת "הומוסקסואליות וגנבה".[3][4]
Remove ads
הכרה במערכות יחסים חד-מיניות
הרשות הפלסטינית אינה מכירה בנישואים חד-מיניים, וגם לא בכל צורה של זוגיות חד-מינית (איחוד אזרחי, נישואי חוזה, מעמד ידועים בציבור).
הגנה מפני אפליה
לא קיימים חוקים המכסים אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית ברשות הפלסטינית.
תנאי מחיה
סכם
פרספקטיבה
באוגוסט 2019 פורסם כי התקיים בשכם אירוע גאווה שאורגן על ידי הארגון אלקאוס. לאחר סיום האירוע, המשטרה המקומית איימה לעצור את כל מי שהשתתף באירועים הנוגעים לסוגיות להט"ב בשטחי הרשות בטענה כי האירוע "עודד לפעול בצורה שמתנגדת לערכים ולמסורת הפלסטינית". בעקבות הודעת האיום של המשטרה, נאלץ הארגון לבטל אירוע נוסף מסוג זה שתוכנן ברמאללה. בעקבות האירוע פורסמו ברשתות החברתיות פוסטים של צעירים מהרשות שתמכו בחקיקת זכויות להט"ב ופעילות הארגון וגינו את רדיפתן על ידי המשטרה.[5] באותו חודש אסרה המשטרה הפלסטינית על פעילות ארגוני להט"ב בשטחי A ו-B ביהודה ושומרון בתגובה לקיום האירוע. חברת הקונגרס האמריקאי אילהאן עומאר קראה לתמיכה בארגונים בחשבונה בטוויטר.[6] האיסור בוטל בסוף החודש בעקבות תגובות שליליות רבות.[7][8]
במאי 2020 דווח כי לפחות כ-150 אזרחי להט"ב מהרשות נאלצים לברוח ממקום מגורם (לרוב ביהודה ושומרון) לשטחי מדינת ישראל כתוצאה מרדיפות חברתיות מדי שנה. במרבית המקרים הנמלטים נאלצים להיכנס לשטחי ישראל בצורות לא חוקיות ולאחר כניסתם נעזרים בארגונים שמסייעים להם להגיש בקשת מקלט שתוכל לתת להם היתר שהייה אם כי הוא מוגדר לחצי שנה בלבד. אם אכן מקבלים אחד כזה, הוא מונפק ומנומק על רקע "שהייה לצורכי רווחה".[9] לדברי עורך הדין שאול גאנון, מארגון האגודה למען הלהט"ב בישראל, "כ-2,000 הומוסקסואלים מהרשות הפלסטינית חיים בתל אביב בכל תקופה".[10]
בשנת 2022 פרסם ארגון זכויות האדם "UN WATCH" כי קיימות עדויות רבות של הפרת זכויות אדם והפעלת עינויים כלפי אזרחי להט"ב בשטחי A ו-B ביהודה ושומרון וברצועת עזה שמפעילים שלטונות פת"ח וחמאס, שבעקבותיהן פעמים רבות אזרחי להט"ב באזורים הללו ניצבים בפני סכנת מוות ונאלצים לברוח ממקום מגוריהם.[11] בעקבות הדו"ח נקבע דיון בוועדת האו"ם בשאלה האם להוציא את הרשות הפלסטינית מהמדינות החתומות על האמנה הבין-לאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות שנכנסה לתוקף בשטחה מאז ה-2 ביולי 2014 בשל ההפרות החמורות.
באוקטובר 2022 נחטף ונרצח אחמד חכם חמדי אבו מרח'יה, הומוסקסואל בן 25 מהרשות הפלסטינית שנעזר בעמותה הישראלית "הבית השונה" להומוסקסואלים ערבים עבור מציאת מקלט, בעריפת ראשו והשחתה קשה של הגופה שלו בחברון לאחר שנטייתו המינית נחשפה ברחבי הרשות.[12] האגודה למען הלהט"ב בישראל הגיבה לרצח באומרה "זו תזכורת מדממת וכואבת על מצבם הקשה של מבקשי המקלט מקהילת הלהט"ב הנרדפים בשטח הרשות, שבמקרים רבים חשופים לאיומים ממשיים ברצח ומבקשים להגיע לישראל ולמצוא בה מקלט. יהי זכרו של אחמד מהפכה". המשטרה והפרקליטות הפלסטינית פתחו בחקירה לאחר מכן.
אקטיביזם
בראשית העשור הראשון של המאה ה-21 הוקמו שתי קבוצות מבוססות המספקות תמיכה לאזרחי להט"ב מהרשות הפלסטינית המתגוררים בגבולות ישראל, רצועת עזה ויהודה ושומרון. אלקאוס (בערבית: "קשת"), נוסד ב-2001 כפרויקט קהילתי של העמותה הישראלית הבית הפתוח בירושלים במטרה לענות באופן ספציפי על צורכיהם של להט"ב ערבים החיים בעיר. אלקאוס התרחב מאז הקמתו וכיום מארח פעילויות חברתיות בירושלים, חיפה, יפו ויהודה ושומרון. הארגון מעניק גם כן קו תמיכה טלפוני.[13]
בשנת 2002 הוקמה העמותה אסוואת (בערבית: "קולות") במטרה לענות באופן ספציפי על צרכיהן של נשים לסביות מהרשות הפלסטינית, אשר נוסדה כפרויקט של עמותת הנשים כייאן בחיפה. אסוואת החלה כרשימת דוא"ל אנונימית המספקת תמיכה לנשים לסביות ערביות, והתפתחה לקבוצת עבודה המארחת מפגשים חודשיים עבור כ-60 מחבריה ומארגנת הרצאות ואירועים חינוכיים בתחום. העמותה מתרגמת ומפרסמת טקסטים מקוריים הקשורים למיניות וזהות מגדרית שלא היו זמינים בעבר בשפה הערבית, ומארחת באתר האינטרנט שלה את האוסף הגדול ביותר של טקסטים בשפה הערבית הקשורים להומוסקסואליות.[14]
בשנת 2015 צייר אמן מהרשות הפלסטינית בשם חאלד ג'אראר את דגל הגאווה על קטע מקיר באחד מהשטחים שנשלטים על ידי הרשות ביהודה ושומרון. לאחר זמן קצר, קבוצה של מקומיים קשקשה מעליו בתגובה. ג'אראר מתח ביקורת לאחר מכן על תגובת המקומיים לציורו ואמר כי היא "משקפת את היעדר הסובלנות והחירויות בחברה הפלסטינית".[15]
אזכורים בתקשורת ובתרבות
מספר סרטים ותוכניות טלוויזיה ישראליות עסקו בנושא חברי קהילת הלהט"ב ברשות הפלסטינית, ולעיתים קרובות קיימו יחסים עם אזרחי להט"ב בישראל. עם זאת, אף אחד מהסרטים לא כלל אזרחי להט"ב מהרשות הפלסטינית בפועל.
- נגוע (1984) - סרט ישראלי הדן בנושאי להט"ב, בו מופיעים שני גברים מהרשות שאיתם נפגש גיבור הסרט בחיפוש אחר אהבת אמת.[16]
- הבועה (2006) - סרט ישראלי המתאר מערכת יחסים בין שני גברים, ישראלי וערבי המתמודדים עם דעות קדומות ואתגרים שונים בחייהם בתל אביב.
- אפס דרגות של הפרדה - סרט העוקב אחרי שני זוגות חד-מיניים מעורבים: יהודים וערבים, המתמודדים עם הקונפליקט והמכשולים הקיימים.
- גברים בלתי נראים (2012) - מאת הבמאי הישראלי יריב מוזר. תיעודי אינפורמטיבי על מאבקים של גברים הומוסקסואלים על איזה אורח חיים מטילה עליהם נטייתם המינית ברשות הפלסטינית. הוא עוקב אחר חייהם של גברים שנמלטו בגלל נטייתם החד-מינית כשהם מסתתרים בתל אביב, לצד התמודדותם עם מערך אתגרים נוסף.[17]
- עלטה (2012) - סיפור אנושי קיומי המתקיים בסיטואציה חברתית מורכבת של שתי חברות, הישראלית והפלסטינית, שבה קו ההפרדה בין הבערות והנאורות, אינו בהכרח קו ההפרדה הלאומי. בהמשך, מדבר על רומנטיקה בין שני גברים הומוסקסואליים, ישראלי וערבי, שמשקעים מאמצים רבים ככל האפשר כדי להישאר יחד.[18]
Remove ads
טבלת סיכום
| פעילות הומוסקסואלית חוקית |
|
| גיל הסכמה שווה לזוגות הטרוסקסואלים (16) |
|
| חוקים נגד אפליה בתעסוקה |  |
| חוקים נגד אפליה במתן סחורות ושירותים | |
| חוקים נגד אפליה בכל התחומים האחרים (כולל אפליה עקיפה, דברי שטנה) | |
| נישואים חד-מיניים | |
| הכרה בזוגיות חד-מינית (איחוד אזרחי, נישואי חוזה, ידועים בציבור) | |
| אימוץ משותף של זוגות חד-מיניים | |
| אימוץ ילד חורג על ידי זוגות חד-מיניים | |
| לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים רשאים לשרת בצבא | |
| זכות לשינוי מגדר בחוק | |
| גישה להפריה חוץ-גופית לזוגות לסביות | |
| טיפולי המרה אסורים בחוק | |
| פונדקאות מסחרית לזוגות גברים הומוסקסואלים | (לא חוקי עבור הטרוסקסואלים גם כן) |
| גברים המקיימים יחסי מין עם גברים רשאים לתרום דם | |
Remove ads
ראו גם
קישורים חיצוניים
- שירה אוה מרשל ונמרוד אביגאל, רציתי להיות כמוהם ולא הצלחתי: מבקשי מקלט פלסטינים להט״ב בישראל, דצמבר 2019, היא"ס
מארק למאנט, הומואים בעזה לכודים בחבית הנפץ ההומופובית, בלי נתיב מילוט, באתר הארץ, 28 ביוני 2019
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads