חוק דרסי

חוק דָרְסִי הוא חוק בהידרודינמיקה ובהידרולוגיה אודות זרימת נוזל במצע נקבובי, המתאר קשר בין ספיקת המים במצע נקבובי לבין גרדיאנט העומד והמוליכות ההידראולית של המצע.

החוק התגלה לראשונה על ידי המהנדס הצרפתי אנרי דרסי (Darcy) בשנים 1855-1856, שעסק בפתרון בעיות סינון מים. בדומה לחוקים אחרים בפיזיקה (למשל חוק אוהם, חוק הדיפוזיה של פיק וכדומה) חוק דרסי הוא חוק שטף הקושר את גרדיאנט העומדים לשטף המים באמצעות קבוע (במקרה זה המוליכות ההידראולית).

תיאור מתמטי

$${\displaystyle Q=AK(h)\nabla H}$$

כאשר ${\displaystyle Q\,(L^{3}\cdot T^{-1})}$ מתאר את ספיקת המים, ${\displaystyle A\,(L^{2})}$ הוא שטח החתך הפנוי לזרימה, ${\displaystyle K(h)\,(L\cdot T^{-1})}$ מתאר את המוליכות ההידרולית של הקרקע, ו-${\displaystyle H\,(L)}$ הוא העומד (אנרגיה ליחידת משקל) של המים בקרקע.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חוק דרסי בוויקישיתוף

• לביא ביגמן, שינויים בהרגלי הזרימה, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 11 באוגוסט 2017
• חוק דרסי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.