חיים אבן חביב

רבי חיים אבן חביב היה מחכמי פורטוגל במאה ה-15. בשנת 1497, עם גירוש פורטוגל, היגר אל העיר פאס שבמרוקו. בשנת ה'רס"ה השלים את החיבור "ספר הבתים", בו מלאכת איסוף וסידור של אלפים מתשובות הרשב"א, לפי הנושאים שבהם הן עוסקות, הספר לא נדפס.

חיים אבן חביב

מקום מגורים	פורטוגל, פאס
השכלה	תלמוד, הלכה
חתימה
פטירה	פאס

תולדות חייו ויצירתו

רבי חיים נולד לרבי משה אבן חביב. יש הסבורים כי אביו הוא רבי משה בן שם טוב אבן חביב, מחבר פורה בנושאי פילוסופיה, שירה ודקדוק עברי.^[1] כנראה בעת גירוש פורטוגל הוא קידש שם שמיים בעמידתו האיתנה על הנאמנות לדת היהודית, לנוכח מעשי הכפייה וההרג שביצעו השלטונות במקום.^[2] הוא חתם את "ספר הבתים" שסידר, בחרוז: ”הברכים אשר לא כרעו לבעל והאש והעצים סביב, הצעיר חיים בן לאדוני הר"ר משה ן' חביב זלה"ה”.^[3][4]

ספר הבתים

ערך מורחב – שו"ת הרשב"א

עם גירוש פורטוגל, בשנת ה'רנ"ז (1497), היגר אל העיר פאס שבמרוקו ונמנה עם חכמי המקום. הוא שקד שם על איסוף וסידור שאלות ותשובות הרשב"א, הנחשבות ליסוד בפסיקה ההלכתית. עלה בידו לקבץ ולסדר לראשונה כ-3,000 תשובות אל תוך ספר בן שני כרכים גדולים הנחשב במשך מאות שנים לקובץ תשובות הרשב"א הגדול ביותר. את שם הספר קרא "ספר הבתים", משום שאת התשובות סידר לפי "בתים", כאשר כל בית מציין נושא הלכתי ראשי המכיל את כלל התשובות העוסקות באותו נושא. החלק הראשון מכיל עשרים ותשעה בתים^[5] והחלק השני עשרים וחמישה. את המלאכה סיים בי"ב בניסן ה'רס"ה (1505).^[4]

בחתימת הספר כתב על גודל טרחתו בחיבור הספר: ”יגיע יראה ירצה לפני אלי"נו שבשמים מיעוט חלבי ודמי שנתמעט בחיבורו ובכתיבתו, כחלב ודם הנקרב על גבי המזבח ביום המשח אותו.” והוסיף תפילה שייפקד בבנים זכרים: ”אנא אלי זכרני בבנים זכרים עוסקים בתורה לעבודתך”.^[4]

מפעלו זה נזכר לשבח על ידי אחד ממגורשי ספרד שבאו לפאס, המקובל וההיסטוריון רבי אברהם אדרוטיל, בספרו "השלמות לספר הקבלה": ”הרב הגדול רבי שלמה ן' אדרת שעשה תורת הבית ועשה ספרים אחרים ושאלות ותשובות שהיו שואלים ממנו כל הארצות... והחכם הגדול רבי חיים אבן חביב שקידש השם בפורטוגאל קבצם, ויעש להם בתים, שהיו מפוזרים אחת הנה ואחת הנה, ישלם ה' פועלו.”^[6]

החיד"א כתב על חשיבותו של הספר: ”והגם דרוב תשובות ספר הבתים נדפסו, אין ספק דגם בתשובות הנדפסות יהיה איזה שינוי לטובה או יותר באורך בספר הבתים הנזכר.”^[7] הספר לא נדפס.

גלגוליו של כתב היד

כתב היד היה במרוקו עד המאה ה-18. עד אז עשו בו שימוש חכמי מרוקו, ומהם: רבי שמואל אבן דנאן, רבי מנחם סירירו, רבי יעקב אבן צור וכן השד"ר ששהה תקופה ממושכת במרוקו רבי חיים יעקב.^[8] רבי מתתיה סירירו כותב לרבי יוסף חיים בן סאמון, שהתעניין אצלו על קניית כתבי יד מאוצרות משפחת סירירו, כי בשנת ה'תקט"ז, לאחר מאמצים מרובים, מצא, יחד עם רבי משה נגארה, את כתב היד בפאס.^[9] וכנראה כך, במהלך אמצע המאה ה-18, הובא הספר לליבורנו. וכך כתב רבי יוסף חיים בן סאמון: ”ובשנה זו ה'תקל"ז בא לידי ספר הבתים להרשב"א ז"ל כ"י, מעיר מולדתי עיר פאס יע"א לעיר זו ליוורנו יע"א”.^[10] הספר הובא גם לידי ידידו של בן סאמון, החיד"א, שאף עשה בו שימוש רב.^[11] במאה ה-19 הגיע הספר לידיו של רבי אליעזר אשכנזי מתוניס (אנ') שתכנן להוציאו לאור.^[12][9] לאחר מכן בא לידי רבי יהודה זרחיה אזולאי, שכתב שער לכתב היד וכלל בו ציטוטים שונים העוסקים בשבחיו של הרשב"א. בשנת ה'תרל"ה הוצע הספר למכירה על ידי אספנים שהוציאו את חידושי הר"ן על מסכת ראש השנה, מכתב יד שהיה בעזבונו של רבי יהודה זרחיה אזולאי.^[13] משם הספר עבר לחכמי ירושלים שמכרו אותו לאוצר המקטלג זוסמן יעבץ (אביו של זאב יעבץ).^[1] כיום הספר נמצא בספריה הבודלייאנית.

פירושים על נ"ך

החוקר הרב יעקב משה טולידאנו העיד כי ראה פירושים שונים על נ"ך מרבי חיים אבן חביב שהועתקו על ידי רבי יהודה בן רבי מאיר טולידאנו, בשנת ה'תק"ע בערך.^[9]

ראו גם

• יהדות פאס
• שו"ת הרשב"א

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חיים אבן חביב בוויקישיתוף

• ערך על רבי חיים אבן חביב באתר: encyclopedia.com (אנ') (באנגלית)
• החיד"א, שם הגדולים, מערכת ספרים ב קלא, ערך: ספר הבתים באתר: ספריא.
• ספר הבתים – שו"ת הרשב"א ערוך בידי רבי חיים אבן חביב באתר: DIGTAL BODLEIAN.
• שמחה עמנואל, כתבי היד של תשובות הרשב"א שבידי חכמי המאות החמש עשרה והתשע עשרה, עמ' 32–42, JSIJ.