חיים יוסף דוד אזולאי

הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד, 1724 – י"א באדר ה'תקס"ו, 1 במרץ 1806) היה פוסק הלכה, דיין, שד"ר ומקובל מגדולי האחרונים. חיבר עשרות ספרים בתחומים תורניים מגוונים, וכן חיבור ביבליוגרפי וחיבור אוטוביוגרפי.

הרב חיים יוסף דוד אזולאי

לידה	1724 ה'תפ"ד האימפריה העות'מאנית (1453–1844) ירושלים, האימפריה העות'מאנית
פטירה	1 במרץ 1806 (בגיל 82 בערך) י"א באדר ה'תקס"ו ליבורנו, ממלכת אטרוריה
מקום קבורה	ישראל הר המנוחות, ירושלים
מדינה	האימפריה העות'מאנית
כינוי	מרן החיד"א
חיבוריו	שם הגדולים, ברכי יוסף ועוד
השתייכות	ישיבת המקובלים בית אל ורבני ירושלים במאה ה-18
רבותיו	רבי חיים בן עטר, רבי שלום שרעבי, רבי יצחק הכהן רפפורט, רבי יונה נבון ועוד
תלמידיו	אברהם אליעזר הלוי
אב	רפאל יצחק זרחיה אזולאי
חתימה

ציון החיד"א בהר המנוחות ירושלים

ביוגרפיה

נולד בירושלים לרבי רפאל יצחק זרחיה אזולאי, אשר היה נינו של המקובל רבי אברהם אזולאי שעלה מהעיר פאס, מרוקו, והתיישב בחברון. אמו, שרה, הייתה ממוצא אשכנזי, בתו של המקובל יוסף ביאלר, שעלה לירושלים בעליית רבי יהודה החסיד.

למד בישיבת "יפאר ענוים" אצל רבי יונה נבון (מחבר "נחפה בכסף") שהיה רבו המובהק. רבו זה הרגילו לכתוב תשובות בהלכה והיה מעבד עמו את כתביו. בישיבת כנסת ישראל אצל רבי חיים בן עטר מחבר הספר אור החיים, בישיבת "בית יעקב" אצל רבי יצחק הכהן רפפורט, ובישיבת המקובלים בית אל יחד עם רבי יום טוב אלגאזי למדו בחבורתו של רבי שלום שרעבי (הרש"ש).

משפחתו

אשתו הראשונה הייתה רחל בת הרב נסים ברכה מחכמי ירושלים. ממנה נולדו לו שני בנים (שאף הם היו שד"רים) ושלוש בנות:

• הרב רפאל ישעיה – אב בית-דין באנקונה שבאיטליה
• הרב אברהם – מגדולי חכמי ירושלים
• שרה – נישאה לתושב ליבורנו
• שמחה – אשת הרב אברהם פארדו, בנו של הרב דוד פארדו
• קלרה – שנפטרה בילדותה

בעת היותו בתוניס בשליחות הקהילה היהודית בחברון קיבל את ההודעה שנפטרה אשתו בחברון שבעה חודשים קודם לכן. הוא הסתיר זאת מאנשי המקום כדי שלא ידחקו בו ויציעו לו אישה מקהילתם. הוא מתאר שהוא התאבל רבות לבד, אך לדבריו כאב האובדן יחד עם הצורך להתאבל לבד ולהסתיר את הבשורה הקשה גרמו לו לחלות במרה שחורה המתבטאת בעצבות חוזרת ונשנית שתקפה אותו לאורך שנים רבות.^[1] בכמה מקרים הוא מתאר שסירב להצטרף לסעודות עם מארחיו והעדיף להישאר לבדו, ואף נרדם והפסיד תפילות ערבית ושחרית בשל כך^[2]. עם העצבות ניסה להתמודד בעזרת טיולים^[3]. לאחר שעבר לגור בליבורנו בסוף שנת תקל"ח נשא לאישה את מרת רחל בת הרב משה הלוי מפיזה^[4].

אילן יוחסין

רבי אברהם אזולאי

רבי יצחק אזולאי

רבי ישעיה אזולאי

הרב חיים יוסף דוד אזולאי

רבי דוד חיים פארדו

רבי רפאל ישעיה אזולאי

שמחה

אברהם פארדו

מסעותיו

את מסעותיו הארוכים תיעד החיד"א ביומן מסע שכתב לעצמו בשם "מעגל טוב". בד' בשבט ה'תקי"ג (20 בינואר 1752) יצא אל מסעו הראשון לטובת הקהילה בחברון, שנמשך שש שנים, וחזר לירושלים ביום ד' ניסן ה'תקי"ח (12 באפריל 1758). בשנת ה'תקכ"א (1761) הוצעה לחיד"א משרת ה'חכם' בקהילה הספרדית והפורטוגזית באמסטרדם, החשובה והעשירה מבין הקהילות הספרדיות בעולם, אך הוא סירב להצעה ונשאר כמה שנים בירושלים וכיהן בה כדיין.

בין שתי השליחויות מטעם קהילת חברון יצא החיד"א לקושטא כשליח יהודי ירושלים, כדי לנסות ולשכנע את השלטונות העות'מאניים לבטל מינוי לא ראוי של מנהיג לקהילה, אך נכשל במשימתו. בשבט ה'תקכ"ד (ינואר 1764) עבר למצרים והיה רב ואב בית הדין בנא אמון היא אלכסנדריה במשך חמש שנים עד ה' באדר ב' ה'תקכ"ט (14 במרץ 1769). בכ"ד בסיוון (29 ביוני) בעקבות אירועים פוליטיים במצרים, חזר לארץ והתיישב בחברון.

בערב ר"ח חשוון ה'תקל"ג (26 באוקטובר 1772) יצא למסעו האחרון לטובת הקהילה היהודית בחברון ממנו לא שב. בכ"ח אלול ה'תקל"ח (20 בספטמבר 1778) הוא סיים את שליחותו בליבורנו ולבקשתה של הקהילה היהודית המקומית השתקע בעיר עד פטירתו. הוא הסכים למשרה זו בתנאי שיוכל להקדיש מזמנו לכתיבת חיבוריו והדפסתם, ואכן שם פורסמו מרביתם ושם גם נפטר ונקבר. בכל התקופה שבה היה החיד"א קבור בעירם, זכרו יהודי ליבורנו את פעלו: הכיסא שעליו ישב החיד"א בישיבת פירירא הוצג בבֵּית הנְכוֹת (מוזיאון) של הקהילה,^{[דרוש מקור]} ובערבי ימים נוראים הלכו להשתטח על קברו.

במסעותיו כשליח (שד"ר) הקהילה היהודית הקטנה בארץ ישראל, סייר רבות באירופה והותיר רושם בקהילות יהודיות שביקר בהן. מסעותיו הביאוהו לרחבי אירופה, ובכל מקום אליו הגיע הוא בחן את אוספי הספרים שמצא, בספריות ובארכיונים, רבים מהם בכתבי יד שלא הודפסו, מהם גם העתיק בספריו.

הנצחתו

בשנת ה'תשט"ז, כאשר מלאו מאה וחמישים שנה לפטירת החיד"א, יזם הרב יצחק נסים, הרב הראשי לישראל, שחיבה מיוחדת הייתה לו לחיד"א, לפועלו ולכתביו, את העלאת עצמותיו מאיטליה לארץ ישראל, יחד עם בנו פרופ' מאיר בניהו, וידידו איש ליבורנו ד"ר שלמה אומברטו נכון.

בשנת ה'תשי"ט הקימו הרב נסים וד"ר נכון את אגודת נאמני 'יד החיד"א'. זו השיגה אישור מקהילת ליבורנו, ומרבה של ליבורנו הרב אליהו טואף, להעברת עצמות החיד"א לישראל, דאגה למקום הקבורה בהר המנוחות, לטקס ההלוויה, להעלאת דמותו של החיד"א בבתי הספר ולהקמת 'יד החיד"א' – מבנה על קברו של החיד"א כדי לאפשר עלייה המונית לקברו.

בשנת ה'תש"ך (1960) הועלו עצמותיו לירושלים עיר הולדתו, ושם הוא נקבר בכ' באייר. מכיוון שהר הזיתים, מקום קבורתם של חבריו ורבותיו של החיד"א, היה נתון באותה העת בשליטת הירדנים, נקבר החיד"א בהר המנוחות. הרב נסים מינה את הרב מרדכי אליהו לעסוק בקבורתו. הרב אליהו סיפר כי לא ידע כיצד לסדר בארון את העצמות, ולכן "ביקש" זאת מהן, והסתדרו בעצמן^[5]. לימים, נקבר הרב אליהו בעצמו בסמוך לקבר החיד"א, ואוהל משותף הוקם מעל ציוני קבריהם.

על שמו של החיד"א נקראו מספר רחובות בישראל.

חיבוריו

"ספרי שם הגדולים, ועד לחכמים", חיים יוסף דוד אזולאי ואהרון בן משה פולד בעריכת יצחק אייזיק בן יעקב, דפוס אנטון שמיד, 1864 וינה. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 5

ברשימה מעודכנת של ספרי החיד"א משנת תש"ע נמנו 122 חיבורים^[6]. כחמישים מהם הוא הדפיס בחייו. השתמרו כמה מחיבוריו בכתב-יד, וחלקם יצא-לאור בדפוס במשך הזמן.

הרב אזולאי עסק בתחום נושאים נרחב: הלכה, מדרש, קבלה, תנ"ך, היסטוריה וביבליוגרפיה. עבודתו ההיסטורית-ביבליוגרפית העיקרית, "שם הגדולים", נקראה על שם פסוק מספר דברי הימים ”וְעָשִׂיתִי לְךָ שֵׁם כְּשֵׁם הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ”^[7]. ספר תיאור מסעותיו קרוי "מעגל טוב". רשימה ביבליוגרפית של כל ספרי החיד"א התפרסמה בספר רשימת יוא"ל.

מכון העוסק בהוצאת כתבי החיד"א לאור קיים בירושלים. לרב חיים יוסף דוד אזולאי מיוחס ביטוי כל עכבה לטובה

ספרי שו"ת

• טוב עין
• חיים שאל, שני חלקים
• יוסף אומץ^[8]
• שאלות ותשובות מרבנא חיים יוסף דוד אזולאי

ספרי הלכה

• מחזיק ברכה חלק א' – על חלק אורח חיים שבשולחן ערוך ובמיוחד בענייני תפלה על פי מנהגי המקובלים^[9] מחזיק ברכה חלק ב' – על חלק יורה דעה שבשולחן ערוך; שיורי ברכה – תוספות למחזיק ברכה
• ברכי יוסף – פירוש לשולחן ערוך מלוקט מראשונים ואחרונים שכתבי היד שלהם לא הובאו לדפוס עד אז.
• לדוד אמת – על הלכות ספר תורה

גמרא וסוגיות הש"ס

• מראית העין – חידושים וביאורים על הש"ס
• יעיר אזן – על כללי הש"ס
• זיכרון משה – שלושה חלקים ( א', ב', ג') על גמרא ופוסקים, יצא לאור על ידי נכדו הרב משה אזולאי
• אחורי תרעא – על מסכת הוריות
• שער יוסף – פירוש על מסכת הוריות עם פירושי גדולי הראשונים מכתבי יד
• העלם דבר – מאה ארבעים ושתים קושיות על גדולי עולם
• זרע אנשים – פסקים וחידושים ממחברים אחרים

מוסר

• כסא דוד – תוכחות מוסר
• חדרי בטן – דרושי מוסר על סדר הפרשיות, בירושלים תש"ן
• לב דוד – פרקי מוסר. חמשת הפרקים הראשונים הם קונטרס בענייני תשובה שהעתיק מכתב יד של ר' חיים ויטאל.

פרשנות ודרוש

• אהבת דוד – דרשות
• דברים אחדים – דרושים לשלשה רגלים
• פתח עיניים – על אגדות התלמוד, נספח בחלק מהמהדורות הישנות של עין יעקב
• פתח עיניים – על המשניות
• כיסא רחמים – על מסכתות קטנות

הגדה של פסח

• בתי הנפש – על הגדה של פסח
• גאולת עולם – על הגדה של פסח
• שמחת הרגל – על הגדה של פסח
• פה אחד – על הגדה של פסח
• שפה אחת – על הגדה של פסח

מסכת אבות

• זרוע ימין – על מסכת אבות
• חסדי אבות – על מסכת אבות
• ככר לאדן – על אבות דרבי נתן

סדרי תפילות וסדרי לימוד

• בית מנוחה – סדר לימוד ליארצייט
• למודי ה' – לימודים לשלושה רגלים
• כרם חמ"ר – תפילה לחינוך, מילה, רפואה
• מדבר קדמות (חלק א') – מבנה אנציקלופדי של ערכים לפי א"ב. דבש לפי – חלק ב'
• עבודת הקודש^[10] המכיל את "שבעת כוכבי הלכת":
  • מורה באצבע^[11] – הנהגות;
  • ציפורן שמיר^[12] – מוסר, הנהגות ותפילות;
  • קשר גודל^[13] – פסקי הלכות;
  • כף אחת^[14] – תפילות;
  • יוסף בסדר^[15] – תיקונים;
  • סנסן ליאיר – תיאור ”סדר אשר נעשה באחת הערים לעורר הרחמים“;
  • שומר ישראל^[16] – דברים מועילים לשמירה.

פירושים על תנ"ך

• אהל יוסף – פירוש על תהלים
• חומת אנ"ך – (יצא לאור: פיסא, תקס"ג–תקס"ד) פירוש על אוריתא נביאי כתובי (תנ"ך)
• יוסף תהלות – פירוש על תהילים
• לחם מן השמים – פירושים על התורה
• ראש דוד – פירושים על התורה
• נחל אשכול – על חמש מגילות
• נחל קדומים – פירוש על התורה.
• פני דוד – פירושים מגדולי ישראל על הפרשות.
• צוארי שלל – פירוש על ההפטרות

היסטוריה וביבליוגרפיה

• שם הגדולים
• ועד לחכמים – שיריי שם הגדולים
• זעיר שם – תוספות ל"שם הגדולים", נדפסו בתוך ספר ככר לאדן. כולל גם פירוש על מדרש רבה
• מעגל טוב – יומן מסע בשלשה חלקים, חלק ראשון על מסעו הראשון כשליח קהילת חברון למצרים, איטליה, גרמניה, צרפת, הולנד ואנגליה. חלק שני על מסע ממנו לא שב למצרים, תוניסיה (שם הגיע ללא תכנון עקב התעללות של רב החובל וחשש מפני אניות מלחמה רוסיות ששטו במימי הים התיכון), איטליה, צרפת, הולנד ושוב חזרה לאיטליה שם סיים את חייו, במהלך מסע זה נמנע מלחזור למדינות אשכנז עקב החשדנות הרבה ששודרה כלפיו במסעו הקודם. חלק שלישי עוסק בחידושי תורה אותם הוא אסף תוך כדי מסעותיו. בספר זה כולל החיד"א רשומות של כספים אותם אסף למען עניי חברון וארץ ישראל ומתעד בהם ממבטו את חיי הקהילות והתנהלותם במאה ה-18. במקומות רבים בספר זה מספר החיד"א על ביקורים באתרים בעלי חשיבות היסטורית וממלכתית כארמונות ורסאי, הספרייה הלאומית של פריז, גן החיות הלאומי באמסטרדם ועוד. כמו כן מתאר החיד"א בספרו מפגשים עם אישים רמי מעלה כמלך צרפת ונכבדים המקורבים אליו, פרנסי קהילות מפורסמות, כמו קאיד (אנ') תוניס ר' ישועה בסיס, בביתו שהה כשד"ר; רבנים חשובים, בהם רבי יהושע פאלק מחבר "פני יהושע" על ש"ס, ועוד.

ספרים ערוכים מכתביו

בדורנו יצאו לאור כמה ספרי ליקוט ערוכים מכתביו על נושאים שונים, לדוגמה, "סידור החיד"א" – החיד"א לא ערך סידור אבל מחברים הדפיסו סידור בנוסחאות שונות עם פירושים, הערות, פסקי הלכה, וכו' מלוקטים מספריו. מהם:

• סידור החיד"א – ליקוט מספרי החיד"א הלכות ופירושים על התפילה.
• פסקי סידור החיד"א ריח ניחוח – 4 כרכים.
• פרדס החיד"א – ליקוטים מתורת החיד"א על שבת ומועד. עורך הרב שמעון גוטמן.
• תורת החיד"א – פירושים, רמזים ודרשות על פרשת השבוע מלוקטים מספרי החיד"א 5 כרכים.
• אגרות והסכמות רבינו חיד"א – עם תולדות חייו, רשימת ספריו, מכון רבינו חיד"א בני ברק, תשס"ו.
• חומש החיד"א – 10 כרכים, חמישה חומשי תורה עם תרגום אונקלוס, פירוש רש"י ופירושי החיד"א מלוקטים מתוך ספריו ומתוך כתבי יד שטרם הודפסו.
• פניני החיד"א – 2 כרכים, אוסף פנינים, משלים ודרשות על פרשות השבוע.

לקריאה נוספת

• מאיר בניהו, רבי חיים יוסף דוד אזולאי (שני כרכים), ירושלים: מכון בן צבי ומוסד הרב קוק, תשי"ט–1959.
• חיים רוזנברג, חבורי רב חיד"א וכתביו שלא ראו עדיין אור הדפוס, ירושלים 1928.
• יעל לוין, הכמיהה לבניין המקדש בכתבי חיד"א, קובץ הציונות הדתית, ב, תשנ"ט–1999, עמ' 160–175.
• אברהם מאיר ועקנין, עוללות בספרי החיד"א ותולדותיו, מוריה, 18, א–ב, תשנ"ב–1992, עמ' קח–קטז.
• גרשון קיציס, לשונות עינוי, צער וכאב בכתבי החיד"א (פרק מתוך אוצר לשונו של החיד"א), שמעתין, 71, תשמ"ג–1983, עמ' 61–69.
• שלמה מ.ד. ועקנין, אגרות והסכמות רבינו חיד"א, עם תולדות חייו, רשימת ספריו, מכון רבינו חיד"א בני ברק, תשס"ו
• עודד כהן, סבב הולך הרוח – מרחבים תרבותיים בעולמו של החיד״א, הוצאת מאגנס, 2023.
• אבינדב אבוקרט, ליאורה ויינראוב–זילכה, אחדים בידך - מסע בתורתו ועולמו של החיד"א, מכון הר ברכה, 2025.^[17]

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: חיים יוסף דוד אזולאי
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חיים יוסף דוד אזולאי

• כתבי חיים יוסף דוד אזולאי בפרויקט בן-יהודה
• יואל יעקובי, חיים של שליחות, באתר ערוץ 7, 9 במרץ 2006
• חיים יוסף דוד אזולאי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• חכם חיים יוסף דוד אזולאי, באתר "החכם היומי"
• דוד תדהר (עורך), "הרב חיים יוסף דוד אזולאי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 555
• אהרן ארנד, "והעלתם את עצמותי מזה" בימינו - על העלאת עצמות החיד"א מליוורנו לירושלים, מרכז ללימודי היהדות, אוניברסיטת בר-אילן, פרשת בשלח, ה'תשנ"ט
• הרב חיים פוקס, ‏מהליכותיו וסגולותיו של החיד"א, נלב"ע י"א אדר תקס"ו, באתר כיכר השבת, 9 בפברואר 2011
• חיים יוסף דוד אזולאי (1724-1806), דף שער בספרייה הלאומית