חיים טירר

רבי חיים בן רבי שלמה טִירֶר (Thirer; ~ה'ת"ק, 1740 - כ"ז בכסלו ה'תקע"ח, 6 בדצמבר 1817) היה מגדולי תנועת החסידות ומחבר ספרי חסידות נודעים. הוא נודע בשם ר' חיים מצ'רנוביץ או "הצ'רנוביצר" (טשערנאוויצער) בשל תפקידו כרבה של העיר צ'רנוביץ. ידוע גם בשם ספרו באר מים חיים, והיה תלמידו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב.

המונח "חיים מטשרנוביץ" מפנה לכאן. לערך העוסק בסופר ואיש חינוך שנודע בכינוי "רב צעיר", ראו חיים טשרנוביץ.

רבי חיים טירר

לידה	1740 בוצ'אץ', האיחוד הפולני-ליטאי
פטירה	6 בדצמבר 1817 (בגיל 77 בערך) ירושלים, האימפריה העות'מאנית
מקום קבורה	בית הקברות היהודי העתיק בצפת
כינוי	הבאר מים חיים

ביוגרפיה

טירר נולד בכפר באזור בוצ'אץ' שבגליציה. אביו שלמה היה חסיד של הצדיק מהורודנקה. שם משפחתו המקורי היה טירור (Thiror), אך התפרסם בשם טירר.

כיהן כאב"ד בערים רבות, בהן: טשרנוביץ, מוהילב, בוטושן, קישינב וחבל בוקובינה. בבוקובינה פעל בין השאר בסוצ'אבה שבה ייסד את בית הכנסת גמילות חסדים. בשנת תק"מ נתמנה כרבה של קריפץ, ומשנת תקמ"ב כיהן כרבה של צ'רנוביץ. הוא נאבק למען הסכמת השלטונות האוסטריים להשבת היהודים שגורשו מווינה.

בשנת תקס"ה (1805), עם סיפוח חבל בוקובינה על ידי האימפריה האוסטרית ולאחר שנכנס לקונפליקט עם השלטונות האוסטריים, עזב רבי חיים את תפקידו כרבה של צ'רנוביץ, כדי לעלות לארץ ישראל, אך לאחר שעבר את הגבול אל נסיכות מולדובה שימש כרב בבוטושאן ומאוחר יותר בקישינב. לארץ ישראל הגיע רק בתקע"ג (1813) וקבע את מושבו בעיר צפת. הרב חיים טירר נאבק נגד חוקים שפגעו ביהודים ונגד המנהג להתפלל מחוץ לבית הכנסת.

הוא קבור בבית הקברות העתיק של צפת, במערה הנקראת מערת הבאר מים חיים. ועל המצבה נכתב: ”פ.נ. (פה נטמן) הרב ר' חיים בהחסיד ר' שלמה מבאטישאן נלב"ע^[1] ביום כ"ז כסלו תקע"ח”. על שמו קרויים רחובות "באר מים חיים" (כשם ספרו הידוע יותר) ברחובות ובשכונת רמת אלחנן בבני ברק, וכן "מעלה באר מים חיים" בשכונת בית וגן בירושלים.

חיבוריו

• סידורו של שבת, מוהילב, תקע"ג – מאמרים בנושא השבת, ושו"ת.
• שער התפילה, בוטושאן, תקפ"ח – מאמרים בנושא התפילה.
• באר מים חיים, צ'רנוביץ, תר"ט – על התורה בדרך הפרד"ס.
• ארץ החיים, צ'רנוביץ, תרכ"א – חלק א' על נביאים וכתובים ומגילת אסתר. חלק ב' על הלכות ואגדות מסכת ברכות.

משפחתו ושושלתו

בניו שלמה, יעקב יוסף וקלונימוס, ובתו דבורה. ידועים בין 3 ל-4 חתנים שלו, ולכן מניחים החוקרים שהיו לו בנות נוספות. חתניו היו רבי שמואל שמעלקע הורוביץ^[2], רבי אהרן ממלא מקומו בבוטושאן והרב פייבוש אייזנבר מאוזריאן.

בנו רבי יעקב יוסף היה חתנו של רבי יצחק מקאליס בן רבי משה חיים אפרים מסאדילקוב. נפטר בט"ז באב תרכ"ו.

• רבי אהרן משה, חתן רבי פנחס יוסף שפירא^[3].
• רבי יחיאל מיכל. חתן רבי אליעזר זאב מבוטשעטש. כיהן כרב ואדמו"ר בדורוחוי.
  • חתנו רבי מאיר מקרעטשניף.
  • רבי יעקב פנחס.
    • רבי אהרן זליג. כיהן בדורוחוי. חתן הרב אפרים הדיין מהרלו. נפטר בכ"ט בניסן תרצ"ג.
      • חתנו רבי משה לופוביץ. כיהן משנת תשי"ג בבוקרשט ולאחר מכן עלה לישראל והתגורר בקריית מוצקין ובתל אביב.
• יענטה אשת רבי לוי יצחק פרנקל מבוקרשט.
  • חתנם רבי יוסף אהרן רבינזון מבוטשעטש (-א' בסיוון תרע"ג) רב ואדמו"ר בדורוחוי. בנו של רבי אליעזר זאב מבוטשעטש בן רבי חיים מגזע החכם צבי. חיבר את הספר יד יוסף.
• חתנו רבי צבי אריה הכהן מבוטושאן.

מצאצאיו הוא רבי יואל בעער האדמו"ר מראצפרט.

לקריאה נוספת

• רון וקס, בסוד היחוד: הייחודים בהגותו הקבלית חסידית של ר' חיים בן שלמה טירר מטשרנוביץ, לוס אנג'לס: 2006.
• Baruch Tercatin şi Lucian-Zeev Herşcovici, „Prezenţe rabinice în perimetrul românesc”, Editura HASEFER, Bucureşti, 2008 - ברוך טרקטין וזאב-לוצ'יאן הרשקוביץ', "נוכחויות רבניות במרחב הרומני", הוצאת HASEFER, בוקרשט, 2008. (ברומנית)
• פרומקין-ריבלין, תולדות חכמי ירושלם, ג, ירושלם תרפ"ט, עמ' 78, מלואים 44
• ר' לוי גרוסמן, שם ושארית, תל אביב תש"ג, עמ' לד-לה
• י' יוסף כהן, הספרות התורנית ברומניה עד סוף המאה הי"ט, קריית ספר, מד, תשכ"ט, עמ' 145-143
• אנציקלופדיה לחסידות, אישים, תשמ"ו, עמ' תקנא-תקנז
• ר. פרידמן, באר מים חיים: קורות חייו של רבי חיים מצ'רנוביץ

קישורים חיצוניים

• רבי חיים מטשרנוביץ באתר MyTzadik
• דוד הלחמי, רבי חיים טריאר אב"ד צ'רנוביץ (בעל „באר מים חיים”), חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' רי"א, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
• רבי חיים טירר, באר מים חיים, באתר היברובוקס
• חיים בן שלמה טירר (1760-1817), דף שער בספרייה הלאומית