שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
חמישה ימים בסיני
סרט משנת 1969 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
חמישה ימים בסיני הוא סרט קולנוע ישראלי שהופק באיטליה ויצא לאקרנים באיטליה ובישראל בשנת 1968, תחת השם האיטלקי "La Battaglia Del Sinai". גרסה מדובבת לאנגלית יצאה ב-1969. את הסרט ביים מאוריציו לוצ’ידי. מככבים בו זאב רווח, אסי דיין, קרלו דה מאיו, דניאלה דובלינו ופרנקו ג’ורנלי. בתפקידי הנשים הראשיים משחקות מאווי ברדנצלו וקאטיה כריסטין.
Remove ads
עלילה
סכם
פרספקטיבה
הסרט, בסגנון דוקו-דרמה, עוקב אחר מהלך מלחמת ששת הימים בין מצרים לישראל, בעיקר מנקודת המבט הישראלית. העלילה קופצת בין מקומות שונים כמו ירושלים, תל אביב, חיפה ומדבר סיני.
הדמות הצבאית הראשית, רפי (פרנקו ג’ורנלי), הוא קצין בדרגת סרן בצה״ל שמעוניין לעזוב את ירושלים ולעבור לארצות הברית כדי לעבוד כמהנדס. הוא משתף בכך את חברתו הצבאית, אלק (דניאלה דובלינו), ומשבח את מנהיגותו של משה דיין.
במקביל, ילן (קרלו דה מאיו), בנו של בונה ספינות, מבלה את חייו כפלייבוי לצד הבריכה, עד שהוא מצטרף ליחידתו הקרבית.
בסצנה שמאוחר יותר הועתקה בסרט "אמריקן גרפיטי", שתי מכוניות נוסעות זו אל מול זו במשחק "צ’יקן", לעיני קהל של בני נוער. שניים מהנהגים משתתפים בהמשך בקרב. בינתיים, גדוד טנקים מתמקם מול הגבול, וקצינים כמו קופי מקבלים תדרוך על תוכנית ההתקפה.
מחוץ לבסיס, יוסי (אסי דיין, בנו של משה דיין), נפגש עם חברתו הצבאית לילה (קאטיה כריסטין).
ההתקפה נפתחת במכת אוויר של חיל האוויר לעבר שטח האויב, ואז הטנקים נעים קדימה אל תוך חצי האי סיני. מתפתח קרב טנקים מול הצבא המצרי. רפי משמש כתצפיתן ונמצא בג'יפ מעל שדה הקרב.
אלק וליילה מחפשות את חבריהן מהליקופטר, ומביטות בהרס ובכלי רכב שרופים לאורך הדרך. הן מוצאות אותם, אך חייל מצרי יורה על הקבוצה, מפוצץ את המסוק לפני שנהרג בעצמו. הקבוצה נאלצת להמשיך רגלית החוצה משדה הקרב. במהלך המסע הם מבחינים בבסיס טילים מסוג SAM-2 שנבנה. בבסיס, קולונל מצרי (גדעון זינגר) מתכנן את ההגנה שלו.
סעדיה (זאב רווח) ואחד מחבריו משתלטים על עמדת שמירה בשולי הבסיס. אחד מהם, דובר ערבית, מוריד את מדיו הישראליים ופועל כפיתיון כדי לנטרל שומר נוסף. לאחר מכן, כל שבעת החיילים תוקפים את הבסיס ולוכדים את הקולונל. ליילה שומעת את היריות, לוקחת נשק ובאה לעזור. היא יורה והורגת שני חיילים ונשברת רגשית מהאירוע.
הקבוצה מניפה דגל ישראל מאולתר מעל המחנה.
הפיקוד המצרי מתכנן להחזיר לידיו את הבסיס או להשמיד את הטילים שנתפסו. החיילים המצריים שברחו מהבסיס טוענים שמספרם של הישראלים היה גדול בהרבה (מה שלא היה נכון). שני רכב משוריינים מלאים חיילים נשלחים חזרה אל הבסיס. הישראלים משמידים אחד מהם באמצעות RPG. ילן וחייל נוסף מתקינים מקלע כבד על ג'יפ ונכנסים לעימות חזיתי ("צ’יקן") עם הרכב הנותר, שמסתובב ובורח. סעדיה נהרג במהלך ההגנה על הבסיס, אך המצרים נאלצים לסגת.
רפי והקולונל המצרי משוחחים על זכותה של ישראל להתקיים. לפתע מגיעה קבוצה גדולה של חיילים לא חמושים כמעט, שמבקשים מים. הישראלים נעתרים. עוזרו של הקולונל המצרי רץ קדימה, קורא להם לתקוף את הישראלים וטוען שמספרם קטן. הוא שופך את המים כדי לעורר תסיסה. הקבוצה מתקוממת, הורגת אותו בשקט, ולוקחת את המים.
הרדיו מודיע על סיום הלחימה, והסרט מסתיים בצילומי ארכיון אמיתיים של משה דיין ותמונות מהשלכות המלחמה.
Remove ads
הפקה
התסריט נכתב לפני מלחמת ששת הימים (1967), אך לבסוף שונה בהתאם לתקופה של אחרי המלחמה.[1] ההפקה נקלעה לקשיים לאחר שצה״ל לא מימן את הסרט כפי שהמפיקים חשבו.[2] מנחם גולן נקרא לסייע בהפקה, ולטענתו עשה זאת חינם. אחת הסיבות לבחירה באסי דיין הייתה העובדה שהוא בנו של משה דיין, שר הביטחון וגיבור מבצע קדש.[2]
חלק מהצילומים נערכו באזור המכתש הקטן.[3]
דמויות ושחקנים
קישורים חיצוניים
"חמישה ימים בסיני", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"חמישה ימים בסיני", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "חמישה ימים בסיני", באתר ספר הקולנוע הישראלי
- "חמישה ימים בסיני", באתר אידיבי
"חמישה ימים בסיני", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- "חמישה ימים בסיני", במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- מ.ש., המזרח־הפרוע בצבעים, הארץ, 31 ביולי 1969
- זאב רב נוף, המדבר האיטלקי (בתחתית העמוד), דבר, 5 באוגוסט 1969
- חמישה ימים בסיני, על המשמר, 6 באוגוסט 1969
- עשרה כושים, "העולם הזה", גיליון 1666 מ-6 באוגוסט 1969, עמוד 22
Remove ads
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads