שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

חסדאי אבן שפרוט

רב ורופא ספרדי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חסדאי אבן שפרוט
Remove ads

חַסְדַאי אִבְּן שַׁפְּרוּט (915 – 975, ד'תרע"ה- ד'תשל"ה) היה מדינאי, שתדלן ורופא יהודי בן ימי הביניים. הוא חי בעיר קורדובה בספרד ושימש בתפקידים בכירים בחצר הח'ליף עבד אל רחמן השלישי. מכוח מעמדו פעל חסדאי למען יהודי ספרד ויהודי ארצות אחרות. הוא פעל גם למען ספרד כולה: הוא קידם שלום בין ספרד המוסלמית לספרד הנוצרית, ותרם לפיתוח כלכלתה.

Thumb
מפת העיר חאן בה גדל חסדאי
עובדות מהירות לידה, פטירה ...

פעילותו למען הקהילה היהודית סייעה במיצובה של ספרד כמרכז תרבותי ותורני ליהודים. הוא הזמין חכמים מבבל ומאפריקה הצפונית וסייע בהקמת ישיבות בספרד. בין החכמים שתמך בהם נודעים במיוחד מנחם בן סרוק ודונש בן לברט, שניהם בלשנים ומשוררים נודעים.

Remove ads

שנותיו הראשונות

חסדאי נולד בשנת 915 לספירה (ד'תרע"ה) למשפחה אמידה בקורדובה. אביו, יצחק בן עזרא (אנ'), היה מעשירי ומלומדי העיר חַאֵן (Jaén) שבספרד, ובנה את בית הכנסת ברובע היהודי בקורדובה.

חסדאי רכש בילדותו השכלה נרחבת בעברית, ערבית ולטינית. שליטתו בלטינית ראויה לציון כי השפה הייתה ידועה בתקופה זו רק לבכירי הכנסייה, את הלטינית למדוהו כמרים נוצרים מוסתערבים שחיו בספרד.[1] נוסף לכך, ידע את שפת ה"רומנס", שהייתה ידועה לרוב בני אנדלוסיה[2] הוא למד רפואה, ושקד בלימודו עד שנשאר רווק מחוסר זמן, הוא התפרסם מאוד כרופא מעשי מעולה, אך לא רק בעקבות כישוריו, חסדאי גילה את החומרים והתרכובת של התרופה ששמה "המושיע" (בפי היהודים, "פרוק"- בפי המוסלמים), מקור התרופה הוא עוד לפני תחילת הספירה, אז המציאה מתרידאטס אויפאטור, והיא נקראה "תריאקה".[3] בזכות השכלתו הרפואית ושליטתו בשפות היוונית והלטינית, תרגם חסדאי ספרי רפואה מיוונית לערבית,[4] ומרומית לערבית.[5]

Remove ads

בחצר עבד אל רחמן

לאחר פרסומו, חסדאי משך את תשומת לבו של עבד אל רחמן השלישי, שליט ספרד המוסלמית והוא החליט למנותו לתפקיד רופאו האישי. חסדאי המציא את ה'דיאטה' הראשונה בעולם, כך על פי נשיא אגודת התרבות של העיר חאן בה נולד חסדאי.[6] כשהכיר עבד אל רחמן את כישרונו וחכמתו של חסדאי הוא החליט למנותו לתפקיד מתורגמן ולאחר מכן לתפקיד הממונה על סחר החוץ. חסדאי היה אחראי להכנסת סכומים נכבדים לממלכה, והוא פיתח את סחר החוץ בצורה משמעותית.

בזכות הצלחתו בתפקיד הממונה על סחר החוץ, חסדאי קודם לתפקיד יועץ דיפלומטי בכיר. במסגרת תפקידו החדש נפגש חסדאי עם שגרירים זרים רבים. הוא גישר בין ספרד הנוצרית לספרד המוסלמית ושכנע את המושל הנוצרי לכרות ברית עם השליט אל רחמן, ולאחר מכן גם שכנע את אל רחמן להתחיל במשא ומתן שהביא בסופו של דבר לכריתת ברית בין חלקי ספרד.[7] כריתת הברית שיפרה את מצבה של ספרד הנוצרית, שהייתה כה מיושנת עד כדי שאזרחים נוצרים ויהודים, היגרו לחלקה המוסלמי באופן עקבי.

יש האומרים שעבד אל רחמן השלישי נזהר שלא להעלות בדרגה את חסדאי יתר על המידה כדי שלא לעורר את זעמם של המוסלמים בממלכה.[8]

ביחד עם לובנה הוא היה בין יזמי הקמת הספרייה במדינה אזאהרה.

Remove ads

התרומה ליהודים במסגרת התפקיד

עבד אל רחמן השלישי מינה את חסדאי להיות הממונה על היהודים בממלכתו (להיות ל'נגיד'), ובמסגרת תפקיד זה דאג ליהודים שלא ייפגעו.[9]

לא זו בלבד, חסדאי ניצל גם את שאר משרותיו למטרת סיוע ליהודים, בספרד ובארצות אחרות. למשל, כשקיבל את שגרירה של האימפריה הביזנטית, הוא מחה בפניו על היחס הגרוע ליהודים והודות להתערבותו, שופר היחס ליהודים בימי כהונתם של הקיסר קונסטנטין ואשתו הקיסרית הלנה לקפנה (אנ'),[10] כמו כן שיפר את מעמדם של יהודי טולושא שבצרפת,[11] ואיטליה הדרומית - שם היהדות פרחה לאחר מכן[12] גם ליהדות גרמניה סייע חסדאי בהתערבותו בעת ביקור יוהאנס מגורצה.[13]

בתקופה זו, של המאה ה-10 בימי הביניים החלה שקיעת המרכז היהודי בבבל, אך חסדאי דאג לכך שיוקם מרכז תורני מחליף וממשיך בספרד.

הוא סייע בשיפור מעמדה של הקהילה היהודית בספרד ותרם לשגשוג הרוחני שלה, המכונה "תור הזהב". הוא הזמין תלמידים מבבל ללמוד בישיבות שבחלק המוסלמי בספרד, ורב מאיטליה שישמש כמנהיג רוחני בעיר קורדובה. בנוסף, הוא יזם הפצה של התלמוד הבבלי באמצעות העתקתו על ידי סופרים ששכר לשם כך.[14]

הוא הכניס חכמים יהודים נוספים לחצר החליף. המפורסמים שבהם הם מנחם בן סרוק ודונש בן לברט, בלשנים ידועים שנחלקו ביניהם רבות. בשלב מסוים חסדאי לא רק תמך בדונש אלא תקף קשות את מנחם בן סרוק והפסיק לתמוך בו.[15]

עניינו בכוזרים

בשנת 947 הגיע שליח מטעם הקיסר הביזנטי לקורדובה. חסדאי שאל אותו בנוגע לכוזרים. הלה סיפר לו על קשרי המסחר בין המדינות ועל המרחק ביניהן. חסדאי הטיל על יהודי בשם יצחק בר נתן להתלוות לשליחי הח׳ליף שיצאו חזרה אל קושטא, ומשם להמשיך לממלכת הכוזרים. באיגרת שכתב למלכה הלנה ובה ביקש שתקל על סבלם של יהודי דרום איטליה הוסיף בקשה שנייה, שתאפשר ליצחק בר נתן להפליג באונייה ביזנטית אל ארץ הכוזרים. בקיץ 948 יצא יצחק בר נתן יחד עם השליחים הספרדיים אל קושטא והגיש את איגרתו של חסדאי לזוג הקיסרי. ואולם, הקיסר הביזנטי, שביקש לבודד את ממלכת הכוזרים ולמנוע מגע בינה לבין מעצמות זרות סירב לבקשתו של חסדאי ונתן בידי השליחים איגרת ובה דברי הצטדקות. ואולם, ביושבו בקושטא פגש יצחק בר נתן ביהודי מלומד מממלכת הכוזרים וביקש ממנו להעלות על הכתב את ידיעותיו על תולדות הכוזרים, התגיירותם ויחסיהם עם המדינות השכנות. אותו יהודי נעתר לבקשה וכתב את המסמך בצורת איגרת אל חסדאי אבן שפרוט בלשון היוונית, ששימשה כשפת התרבות באותה העת בארצות הים השחור.[16]

Remove ads

איגרת חסדאי אל מלך הכוזרים

Thumb
מפת ממלכת כוזר
ערכים מורחבים – איגרת חסדאי אבן שפרוט אל מלך הכוזרים, סיפור ההתגיירות במכתבים הכוזריים

איגרת חסדאי אבן שפרוט אל יוסף מלך הכוזרים היא חליפת מכתבים בין יוסף מלך הכוזרים ובין חסדאי אבן שפרוט.

באגרות אלה, שנוסחו כנראה על ידי מנחם בן סרוק, דנים השניים ביהדות, בנושאים יהודיים שונים ובהיסטורית התגיירותם של הכוזרים, בני עם טורקי שמלכם בולאן התגייר במאה השביעית ואיתו 6,000 מנתיניו (בעיקר בני מעמד האצולה).[17] האיגרות מספקות מידע על צאצאי הכוזרים שהתגיירו ומתארות את ממלכת הכוזרים ואת תולדותיה לפני שנחרבה במאה ה-13 לספירה.

חליפת המכתבים הזו אימתה לכאורה את קיומה של ממלכת הכוזרים, אולם רבי יהודה בן ברזילי הברצלוני מתייחס אליהם בספרו ומפקפק באמינותם, "לא ידעתי אם אמת היה הדבר שנתגיירו הכוזרים שהם מבני תוגרמה או לא".[18]

רבי יהודה הלוי ביסס על סיפור הממלכה את ספרו "הכוזרי".

Remove ads

אחרי מות עבד אל רחמן

אחרי מותו של הח׳ליף עבד אל רחמן, מונה לתפקיד בנו, חכִּּים. גם אז חסדאי המשיך בתפקידו כמקודם, עד שנפטר בשנת 975, בגיל 60.

עם סיום עידן החצרנים יהדות ספרד הידרדרה, וניתן להגיד שתקופתם הטובה ביותר של היהודים בספרד של ימי הביניים הייתה בזמן החצרנים היהודים.[19]

הנצחה

על שמו של חסדאי קרויים היום כמה רחובות, בין השאר בירושלים, בתל אביב, בבני ברק, בבאר שבע ובהרצליה. בנוסף, בית הכנסת הנמצא ברובע היהודי הישן בקורדובה נבנה על ידי אביו של חסדאי.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • "קורות היהודים בספרד המוסלמית", אליהו אשתור.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חסדאי אבן שפרוט בוויקישיתוף
Remove ads

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads
Remove ads