חסידות רשקוב

רבי שבתי נולד לרבי צבי הירש בשנת תט"ו. אין ידועים פרטים על ילדותו. התגורר ברשקוב שבבסרביה (כיום בטרנסניסטריה/מולדובה). היה מקובל והיה תלמיד של הבעל שם טוב. ערך סידור על פי נוסח וכוונות האר"י. נפטר בכ"א בסיון תקכ"ה^[1]. אחיו היה רבי ישראל רב בקאוושן ובלבי^[2].
רבי משה יוסף, היה תלמידו של רבי פנחס מקוריץ. על פי המסורת המשפחתית הוא היה בנו של רבי שבתי^[3], וכך מופיע גם בספר שם הגדולים החדש שנדפס בשנת תרכ"ה (1864) ובספר 'הלולא דצדיקיא' שנדפס בערך בשנת תרל"ה (1875)^[4] וכך כתבו חוקרי שושלות החסידות כמו הרב לוי גרוסמן ויצחק אלפסי, אך במצבתו שהתגלתה בשנת 2022 נכתב בן רבי ישכר^[5]. בספר 'קנת ספרים' מובא שהיה רב גם בחאטין. בשנת תשמ"ג יצא הספר 'תיקון בית רחל'^[6], הגהות מרבי משה יוסף ובנו רבי שלמה זלמינא על סידור רבי שבתי. בשנת נפטר בשנת תק"פ (1820).
רבי שלמה זלמינא בנו של רבי משה יוסף מילא את מקום אביו. בימיו פרחה חסידות רשקוב וחסידים רבים נהרו אליו. נפטר בי"ב בניסן תרי"ב (1852).
רבי שבתי השני, בנו של רבי שלמה זלמינא מילא את מקום אביו. היה ידוע כאוהב הבריות ורחמן. נפטר בח' בטבת תרמ"ג.
רבי יחיאל יוסף, בנו של רבי שבתי מילא את מקום אביו. נפטר ז' באדר תרנ"ו. בנו השני של רבי שבתי השני היה רבי משה אברהם שכיהן אף הוא כאדמו"ר בראשקוב. היה חתן של רבי יוסף בן רבי יחיאל מיכל מדרוהוביטש (בן רבי יצחק מיאמפולה). חתנו היה רבי ישראל שלום יוסף פרידמן האדמו"ר השני מבוהוש.
רבי שלמה זלמינא השני, בנו של רבי יחיאל יוסף מילא את מקום אביו. היה חתן רבי אברהם יהושע העשיל ממעז'יבוז'. נפטר בכ' בחשוון תרע"ו.

בניו היו רבי שלום, רבי יצחק מאיר (חתן רבי מרדכי מלועוו) ורבי מרדכי (חתן רבי משה דן מסקווירא).

חתניו רבי ברוך דוד טברסקי מקלינקוביץ (בנו של רבי מרדכי דב מהורניסטייפול), רבי דוד מרדכי מטאלנא, רבי משה דוד טברסקי משפיקוב-רשקוב, רבי יעקב ישראל רבינוביץ מחרסון (בן רבי פנחס מקנטיקוזבה מגזע ליניץ) בעל 'שארית יעקב', רבי חיים הגר משאץ (בן רבי משה הגר).

רבי שלום צוקרמן, בנו של רבי שלמה זלמינא השני היה אדמו"ר בקאלאראש ברומניה. היה חתן רבי יצחק פיצ'ניק מברזנה. נסע לארצות הברית לאסוף כסף ונפטר שם בכ"א באייר תר"צ.

חסידות רשקוב

תולדות החסידות

מקורות

הערות שוליים

Wikiwand - on