חצות הלילה (הלכה)

חצות הלילה הוא ציון זמן הלכתי מוסכם לרגע המחלק בין יום אחד למשנהו. נקודת הזמן של חצות הלילה מתוזמנת לפי רוב השיטות בדיוק המרבי בין שקיעת החמה להנץ החמה. השעות שבין שקיעת החמה להנץ החמה מחולקות ל-12 שעות זמניות ("סולאריות", כלומר יחסיות), ובסוף השעה השישית חל חצות הלילה.

חישוב זמן חצות

חצות הוא הזמן שבין השקיעה לזריחה (בלילה) ובין הזריחה לשקיעה (ביום). לכן, בכל יום חצות הלילה הוא כמעט באותה שעה של חצות היום.

לכדור הארץ 360 מעלות - קווי אורך. ביממה 24 שעות, כך שכל שעה היא 15 מעלות אורך. בזמן שעון גריניץ, קו אורך 0, זמן חצות הממוצע עומד בדיוק על השעה 12:00. כך גם בכל קו אורך שמתחלק ב-15. למשל, קהיר, שהיא בערך 30 מעלות מזרח (ליתר דיוק: 31).

מכיוון שזמני השקיעה והזריחה מתקדמים ומתאחרים במשך שנת החמה, ואינם עושים זאת במקביל (כלומר לפעמים הזריחה מתאחרת והשקיעה מקדימה, לפעמים להפך, אבל לפעמים שתיהן מתאחרות ולפעמים שתיהן מקדימות וכו'), זמן חצות לא נשאר קבוע במשך שנת החמה אלא נע בעליה, ירידה, עליה יותר גדולה ושוב ירידה.

לדעת הרב משה פיינשטיין, חצות היום והלילה תמיד נקבע לפי הזמן הממוצע.^[1]

זמן חצות בארץ ישראל

ישראל אינה על קו אורך שמתחלק ב-15, אלא קו האורך שלה הוא קצת מעל 35 מעלות מזרח. לחלוקה של 35 ב-15 תישאר שארית 5. כלומר ישראל 5 מעלות מזרחה מקהיר. מזרח מקהיר = מוקדם יותר מקהיר (הרי כיוון היום ממזרח למערב). 5 מעלות הן שליש שעה (שעה = 15 מעלות כדלעיל), כלומר 20 דקות. לכן חצות בישראל הוא 20 דקות בממוצע לפני 12:00 (21 דקות ליתר דיוק).

בארץ ישראל זמן חצות נע בערך כך (בשעון חורף): 11:25 -> 11:45 -> 11:25 -> 11:50. הממוצע הוא בערך 11:40 (הממוצע כאן אינו הממוצע בין השעה הקצרה ביותר לארוכה ביותר, אלא בין כל השעות של כל הימים, לכן הוא לא האמצע שבין 11:25 ל-11:50).

זה בערך גם זמן חצות ביום הבינוני - אמצע הסתיו (תקופת תשרי) ואמצע האביב (תקופת ניסן), שאורך היום שווה לאורך לילה.

לפי שיטת הרב משה פייטשנטיין הנ"ל, חצות בארץ תמיד ב-11:39 לפי שעון חורף.^[1] על כל פנים, שיטה זו לא נתקבלה חוץ משכונת הלואר איסט סייד, אתריה דהרב פיינשטיין.

מדיני חצות הלילה

• יש לסיים את אכילת בשר קורבן הפסח עד חצות, לדעת רבי אלעזר בן עזריה מן התורה, ולדעת רבי עקיבא מדרבנן. לפי הדעה (ר' אלעזר בן עזריה) שהוא מדאורייתא, זה גם סוף זמן אכילת אפיקומן. נחלקו הראשונים איך לפסוק להלכה, ובשולחן ערוך^[2] נפסק שיש להיזהר לכתחילה לאכלו קודם חצות. לדעת הרמ"א,^[2] לכתחילה יש לגמור גם הלל קודם חצות.
• בכל הקורבנות שזמן אכילתם מן התורה הוא עד הבוקר (חטאת, אשם ותודה) - גזרו חכמים שיש לסיים את אכילתם עד חצות הלילה.
• חובה לקרוא קריאת שמע עד חצות הלילה מדרבנן (ברכות פרק א' משנה א'). לדעת רוב הראשונים, בדיעבד ניתן לקרוא גם אחרי חצות.
• לכתחילה צריך להתפלל תפילת ערבית עד חצות הלילה.
• הזמן לאמירת תיקון חצות הוא בחצות הלילה או אחרו לפני עלות השחר.
• זמן אכילת מלוה מלכה במוצאי שבת לכתחילה הוא עד חצות הלילה.

חצות הלילה במקורות

על פי תורת הקבלה ניתן לחלק את הלילה לשני חלקים: השעות שלפני חצות, מידת הדין (החמורה יותר) היא דומיננטית. בחצות נמלכת ונתקנת מידת הרחמים בעולם.

המאירי^[3] כותב שבעולם יש ארבע שיטות ממתי להתחיל למנות את היום: מתחילת הלילה (וכך להלכה לרוב הדינים), מתחילת היום, מחצות הלילה, מחצות היום.

ראו גם

• חצות היום