שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

נשק היפרסוני

חימוש שנע במהירות של למעלה מפי 5 ממהירות הקול מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נשק היפרסוני
Remove ads

נשק היפרסוני או נשק שַׂגִּיא-קולי[1][2] או שגא-קולי הוא טיל או פגז שעיקר תנועתם באטמוספירה ומהירותם שגא-קולית, דהיינו מהירות הגבוהה פי חמישה או יותר ממהירות הקול. מתחת למהירות זו, הנשק יוגדר כנשק על-קולי או תת-קולי. נשקים מבוססי לייזר[3] אינם נכנסים לקטגוריה זו, על אף שהם מגיעים למהירויות אלו. נשק היפרסוני יכול להיות משוגר ממטוס קרב או ממפציץ, ממשגר טילים או אפילו מתותח, והוא עשוי לכלול יכולות שיוט.

בפועל, נשק היפרסוני מוגדר ככזה שמתמרן במהירות היפרסונית. טילים בליסטיים רבים מגיעים למהירות היפרסונית בשלב החדירה הסופי אך חסרי יכולת תמרון בשלב זה.[4]

Thumb
Remove ads

היסטוריה

פיתוח נשק היפרסוני החל בסוף שנות ה-30 של המאה ה-20 על ידי מדעני טילים גרמניים לפני ותוך כדי מלחמת העולם השנייה, אך אלה לא הביאו לפריצות דרך משמעותיות. עם התפתחות המלחמה הקרה נזנחו הטכנולוגיות ההיפרסוניות לטובת יכולות בליסטיות שהיוו את הבסיס המרכזי של ההרתעה האסטרטגית מרגע כניסתם למלחמה הקרה.

בשנות ה-80 החלו להופיע מערכות הגנה נגד טילים בליסטיים, התפתחות שהובילה לצורך ביכולות התקפיות חדשות המסוגלות לעקוף את מערכות ההגנה החדשות. התכונות של מהירות גבוהה ויכולות שיוט צפויות להקנות לנשק ההיפרסוני את היכולת לחדור מבעד למערכות ההגנה האוויריות, ולעלייתו כנשק העתיד הן לאיום אסטרטגי והן לאיום קונבנציונלי.[3] יש כ-10 סוגי טילים היפרסוניים והם מגיעים עד 11k קמ"ש.

Remove ads

מדינות מפתחות ומפעילות

סכם
פרספקטיבה

ארצות הברית

ארצות הברית החלה בפיתוח נשק היפרסוני כבר ב-2003, כחלק ממטרה אמריקאית להגיע ליכולת פגיעה ב"כל נקודה על פני כדור הארץ ללא צורך בבסיסים חיצוניים בתוך פחות משעה" אך צורך זה נהיה דחוף ונוכח בשנים האחרונות לאור התחדשות התחרות הבין-מעצמתית.[3] ארצות הברית ביצעה ניסויים במערכות היפרסוניות כבר בשנת 2011. ההערכה היא שמאז היא ביצעה עוד כמה ניסויים בתחום הזה, אולם רובם חשאיים. ביוני 2019 נחשף כי ארצות הברית מחזיקה בטיל היפרסוני דואה בשם AGM-183 ARRW שאף תועד מתחת לכנף של מפציץ B-52. לא קיימים נתונים רשמיים על האמצעי הזה, אולם חלק מההערכות מדברות על טיל שמגיע למהירות של 6,200 קמ"ש.[5]

ארצות הברית סגרה את תוכנית ה ARRW, וב-5 ביוני 2025 הודיע חיל אוויר האמריקאי על פתיחת התוכנית מחדש, מתוך כוונה להצטייד בטילים מבצעיים[6].

עם זאת, ארצות הברית נחשבת כנחותה בזירה זו, בעוד שלרוסיה ולסין כבר יש מערכות היפרסוניות מבצעיות.[7]

סין

סין מפתחת מערכות היפרסוניות מתוך חשש שמערכות ההגנה האמריקאיות ממזערות עד מבטלות את המאזן האסטרטגי ביניהן ועל כן היא חייבת לפתח מערכות שוברות שוויון.[3] סין נחשבת לשחקן מתקדם בזירת הנשק ההיפרסוני ומחזיקה במספר הצלחות בתחום. בשנת 2014 חשפה סין את טיל DF-ZF שמאז שנת 2014 ביצע לפחות שבע טיסות ניסוי שרובן הוגדרו כמוצלחות. הוא נע במהירות שבין 6,000 ל-12,000 קמ"ש ומגיע לטווח של כ-3,000 ק"מ.[5] על פי מגזין ג'יינס מדובר בטיל מאוד מדויק בעל יכולת לשאת ראש קרב קונבנציונלי או גרעיני. על פי חלק מהמומחים הטיל הזה נועד גם להשמיד נושאות מטוסים אמריקאיות.

ב-17 באוקטובר 2021 חשף העיתון "פייננשל טיימס" כי סין ביצעה באוגוסט של אותה השנה ניסוי בנשק היפרסוני שהקיף את כדור הארץ אך החטיא את מטרתו בשלושים ק"מ. לפי חלק ממקורותיו של העיתון, התקדמות זו הייתה הרבה מעבר להערכות האמריקאיות את היכולות הסיניות, ולדבריו: "אין לנו שום מושג איך הם עשו זאת".[8]

רוסיה

גם רוסיה שותפה לחששות הסיניים מפני התקדמות מערכות ההגנה האמריקאיות, ובקרמלין חוששים שהם עלולים לאבד את מקומם במאזן האסטרטגי.[3]

רוסיה מפתחת נשק היפרסוני מאז תחילת שנות ה-2000. במרץ 2018 חשפה רוסיה טיל היפרסוני חדש בשם "אוונגרד" (מהמילה הצרפתית "אוונגרד"). על פי הקרמלין, כבר בדצמבר 2019 הפך הטיל מבצעי, ובכך הפכה רוסיה למדינה הראשונה בעולם המחזיקה במערכות היפרסוניות מבצעיות; האמריקאים, עם זאת, הביעו סקפטיות כלפי פרסומים אלו. ב-2019 הפיצו הרוסים סרטון שבו נראה מטוס קרב מסוג מיג-31 משגר טיל קינז'אל במהלך אימון. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין התייחס לסרטון וטען שהטיל קינז'אל טס במהירות גבוהה פי 10 ממהירות הקול, כ-12,000 קמ"ש, ולטווח העולה על 1,250 ק"מ, עם יכולת לשאת ראשי קרב רגילים וגרעיניים. אולם מומחים לנושא התייחסו בביטול לנתון של 10 מאך. ברוסיה דיווחו בעבר גם על פיתוח טיל היפרסוני בשם 3M22 Zircon. על פי הדיווח, הטיל מיועד להשמיד ספינות והוא מגיע למהירות של 8 מאך ולטווח של 400 ק"מ. את הטיל הזה ניתן לשגר ממפציץ TU-22 או מספינת טילים כפי שעשו בניסוי שנערך באפריל 2019.[5]

ב-18 במרץ 2022, במהלך הפלישה הרוסית לאוקראינה, הודיעה רוסיה על השימוש המבצעי הראשון בנשק היפרסוני בו נהרגו 45 חיילים אוקראינים.[9] במאי 2023 טענו האוקראינים שהם הצליחו ליירט טיל קינז'אל היפרסוני באמצעות סוללות נגד טילים אמריקאיות. "הניו יורק טיימס" דיווח שהטענה האוקראינית אומתה על ידי אנליסטים בפנטגון.[10]

מדינות נוספות

ישנן מדינות נוספות העוסקות בפיתוח כלי נשק היפרסוניים, בהן איראן, הודו, יפן וצפון קוריאה.[3]

Remove ads

רשימת כלי נשק היפרסוניים

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נשק היפרסוני בוויקישיתוף
Hypersonic Weapons: Background and Issues for Congress, sgp.fas.org, 17 Mar 2022
Remove ads

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads
Remove ads