שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
טקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני
טקס יום הזיכרון האלטרנטיבי, המשותף לנפגעי פעולות איבה משני העמים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
טקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני (בערבית: مراسم يوم الذكرى المشترك, נקרא בעבר: יום הזיכרון האלטרנטיבי) הוא טקס זיכרון משותף של ישראלים ופלסטינים המתקיים בחפיפה לערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות האיבה.
הטקס נערך בפעם הראשונה בשנת 2006 בתיאטרון תמונע והיה יוזמה של תנועת "יזכור", שחדלה לפעול בסתיו 2006, ומאז שנת 2007 מארגנת את הטקס תנועת "לוחמים לשלום" בשיתוף "פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני". המסר העיקרי שעולה מהטקס הוא קריאה לסיום מעגל הדמים.[1]
עצם קיומו של טקס זיכרון משותף לישראלים ופלסטינים מעורר מחלוקת, ומארגני הטקס נאלצו להתמודד עם הפגנות וניסיונות למנוע אותו.
Remove ads
מהלך הטקס
טקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני מתקיים בערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, החל מהשעה תשע בלילה. הטקס משודר באינטרנט, וצופים בו בשידור ישיר בעולם. הטקס כולל נאומים וקטעי שירה ומוזיקה ומתורגם לעברית וערבית. הדוברים, בני משפחות שכולות, ישראלים ופלסטינים. כך למשל, בטקס בשנת 2012 נאמו מוטי פוגל שאחיו נרצח בפיגוע באיתמר יחד עם אשתו ושלושת ילדיהם; וסיהאם אבו עוואד, שאחיה, יוסוף, נהרג מירי של חיילי צה"ל בכניסה לכפר בית אומר בפברואר 2000.[2] בכל שנה משתפים הדוברים את משתתפי הטקס בחוויות האישיות שלהם וקוראים לסיים את ההרג משני הצדדים.[3][4]
Remove ads
היסטוריה
את הטקס יזמה ב-2006 תנועת "יזכור", שבין מקימיה היו דניאלה בירמן, שנפצעה בפיגוע ההתאבדות במדרחוב בן-יהודה בירושלים ב-1997, אייל שירן, ששכל שניים מבני משפחתו בפיגוע במסעדת מצה בחיפה, בומה ענבר, שבנו נפל בלבנון בשנת 1995 ושמרי צמרת, שנפצע בדקירה. התנועה התפרקה בסתיו של אותה שנה, ומאז שנת 2007 מארגנת את הטקס תנועת "לוחמים לשלום" בשיתוף עם "חוג ההורים - פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני". בכל שנה דואגים המארגנים הישראלים לאישורי כניסה למשתתפים הפלסטינים בטקס. אולם ב-2017 בוטלו אישורי הכניסה לכ-200 פלסטינים בעקבות אירוע דקירה שהתקיים בתל אביב לפני כן.[5] משנה לשנה מושך האירוע יותר קהל ויותר תשומת לב תקשורתית, ובשנים אחדות נאלץ להתמודד עם הפגנות וניסיונות לטרפד את האירוע. ב-2011 נאלצו המארגנים להעתיקו לאולם גדול יותר בנמל תל אביב, והחל משנת 2016 הוא נערך בהיכל קבוצת שלמה.[6] הגידול במספר המשתתפים הביא לכך שב-2018 התקיים הטקס במקום פתוח, גן הוורדים בפארק הירקון.[7] הטקס ממומן באמצעות מימון המונים.[דרוש מקור]
בתחילת 2023 הופעתו התקשורתית האחרונה של המשורר והסאטריקן יהונתן גפן טרם פטירתו, הייתה במסגרת צילומי מאחורי הקלעים לקראת "טקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני", בו גפן הקליט והקריא משירו "היונה הלבנה כבר זקנה", לצדה של הזמרת אפרת גוש.[8]
Remove ads
פירוט הטקסים
סכם
פרספקטיבה
Remove ads
מחלוקות
סכם
פרספקטיבה
הטקס מעורר מחלוקת בקרב הציבור הישראלי. ב-2015 קרא ועד מתיישבי השומרון[6] לשר הביטחון שלא להתיר כניסת פלסטינים לאירוע ואף עלתה הדרישה להוסיף לחוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל סעיף האוסר לקיים "אירועים עם מחבלים".[21] ב-2017 הגיעו מספר פעילי ימין בולטים ובהם "הצל", איתמר בן-גביר, ומיכאל בן ארי למחות כנגד קיום הטקס בטענה שמשתתפיו משתפים פעולה עם אויבי ישראל, משווים בין המחבלים הפלסטינים לחיילי צה"ל, ונותנים לגיטימציה לרצח יהודים. לטענות אלו הגיבו המארגנים כי הטקס לא מנציח את מי שהרגו חפים מפשע.[22] חלק מהמשתתפים בטקס הותקפו ביריקות, אבנים, מקלות ובוץ.[23]
ב־2018 אסר שר הביטחון, אביגדור ליברמן, על כניסתם לישראל של כל 110 המשתתפים הפלסטינים אשר כניסתם אושרה ביטחונית, ונימק את החלטתו: "זהו לא טקס זיכרון אלא מפגן של טעם רע וחוסר רגישות שפוגע במשפחות השכולות היקרות לנו מכל".[24] מארגני הטקס עתרו לבג"ץ, אשר התיר כניסת 90 פלסטינים לטקס בתנאי שאין לכך מניעה ביטחונית או פלילית.[25] בטקס הצהיר דויד גרוסמן כי יתרום מחצית מסכום זכייתו בפרס ישראל לפורום המשפחות השכולות ולעמותת אליפלט.[12]
ב-2019 אסר ראש הממשלה ושר הביטחון, בנימין נתניהו על כניסתם לישראל של 176 פלסטינים על מנת להשתתף בטקס הזיכרון. מארגני הטקס עתרו לבג"ץ, וזה ביטל את החלטתו של שר הביטחון, והורה לאפשר מתן היתרי כניסה ייעודיים לישראל, לצורך השתתפות בטקס המשותף, ל-100 פלסטינים, תוך קביעה שהשר יכול למנוע את מעברם של אלה הקיימת מניעה ביטחונית לגביהם. בפסק הדין נאמר: "אל לשר הביטחון להתערב בדרך בה משפחה מבקשת לבטא את השכול הפרטי שלה, את העצב והיגון על לכתו ללא עת של אהוב ליבה. העותרות שבפנינו מאגדות משפחות שכולות אשר בחרו לבטא את כאבן ולציין את זכרם של יקיריהן בטקס המשותף. לא לנו להתערב בבחירתם זו."[26]
לקראת הטקס של שנת 2023 אסר שר הביטחון יואב גלנט על משתתפים פלסטינים להיכנס לישראל על מנת להשתתף בטקס, בנימוק שאין לאפשר את כניסת המשפחות השכולות הפלסטיניות לישראל עקב "המציאות הביטחונית המורכבת", ובשל העובדה שיוטל סגר כללי על יהודה ושומרון במועד האירוע.[27] בעתירה לבג"ץ שהוגשה נגד החלטתו התייצבה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לצד העותרים.[28] שר הביטחון לא ביקש ייצוג נפרד, וכיוון שלא הוצגה בפני בית המשפט הצדקה לחרוג מפסיקות העבר - העתירה התקבלה,[29] והטקס התקיים בנוכחות יותר מעשרת אלפים אנשים.[30]
הטקס בשנת 2024, לאחר טבח שבעה באוקטובר ובמהלך מלחמת חרבות ברזל התקיים במתחם סגור ומאובטח מחשש שפעילי ימין ינסו לסכל את הטקס.[19]
מיקומו של הטקס ב-2025, נשמר בסוד והועבר למשתתפים רק זמן קצר לפני תחילתו, מחשש להתנכלויות מצד גורמי ימין.[31] פעילי ימין פרצו להקרנה של הטקס שארגנה תנועת עומדים ביחד בבית כנסת רפורמי ברעננה, תקפו באלימות את המשתתפים, וזרקו אבנים על בית הכנסת.[32] ההפגנה והאלימות כנגד משתתפי הטקס החלה לאחר פרסום פוסט של ארגון הימין בצלמו, שקראה להפגנה כנגד "תומכי טרור" המגיעים לטקס, מחאה בעידודה של יושבת ראש סניף הליכוד בעיר.[32] סגנית ראש העיר רונית וינטראוב שחולצה מהמקום תחת אבטחה אמרה שאנשים הכו אותה ברגליים וירקו עליה, ועל הרגשה של פוגרום. האלימות גונתה על ידי חברי כנסת מהאופוזיציה אך קיבלה תמיכה מיושבת ראש סניף הליכוד ברעננה, רחלי בן ארי סקעת שאף איימה: שמדובר ביריית הפתיחה ושאל לאנשי השמאל לנסות אותם.[33]
Remove ads
קישורים חיצוניים
- תיעוד טקס יום הזיכרון הישראלי פלסטיני בשנים 2017, 2016 ו-2015.
- שלומית שרביט, "לוחמים לשלום"- עצב, כאב וזעם משותף, באתר ynet, 7 במאי 2008
- מיכל שפירא, כבכל שנה, בת"א ערכו טקס זיכרון אלטרנטיבי, באתר nrg, 28 באפריל 2009
חד גדיא, סרטון בערוץ "החברתית", באתר יוטיוב (אורך: 05:02), מתוך טקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני, 2016
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads