יבגני שוורץ

יבגני לְבוֹביץ' שוורץ (ברוסית: Евге́ний Льво́вич Шва́рц; ‏21 באוקטובר 1896, קאזאן האימפריה הרוסית – 15 בינואר 1958, סנקט פטרבורג ברית המועצות) היה סופר ומחזאי סובייטי, ממוצא יהודי שעבודתו כוללת עשרים וחמישה מחזות ותסריטים לשלושה סרטים (בשיתוף עם ניקולאי ארדמן).

יבגני שוורץ
Евге́ний Льво́вич Шва́рц

לידה	9 באוקטובר 1896 (יוליאני) קאזאן, מחוז קאזאן, האימפריה הרוסית
פטירה	15 בינואר 1958 (בגיל 61) סנקט פטרבורג, ברית המועצות
מקום קבורה	בית הקברות בוגוסלובסקואה
מדינה	האימפריה הרוסית
סוגה	סיפור קצר, טור שירי, מעשייה, לברית, פיליטון, מחזה, פובליציסטיקה
יצירות בולטות	הדרקון (מחזה)
שפות היצירה	רוסית
השכלה	Moscow City People’s University
תקופת פעילות	מ-1924
פרסים והוקרה	עיטור הדגל האדום של העמל מדליה לציון 250 שנה ללנינגרד מדליה לגבורת העמל במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945 מדליה על הגנת לנינגרד בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה

יבגני שוורץ בשנות ה-30 של המאה ה-20

חייו

ראשית דרכו

יבגני שוורץ נולד בקאזאן שברוסיה למשפחת משכילה זעיר-בורגנית. אביו, לב (לייב), היה יהודי מומר, רופא במקצועו וככל הנראה בעל השקפה רדיקלית, ואמו רוסייה במוצאה ושחקנית חובבת. בשנת 1914 החל ללמוד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת מוסקבה, בה לקח חלק בחיי התיאטרון והשירה. במרץ 1917 גויס לצבא הרוסי, עבר קורס קצינים מזורז ובאוקטובר 1917 הוסמך לקצונה. לאחר ההפיכה הבולשביקית עזב את הצבא הרוסי ונסע לרוסטוב על הדון. בעת שהותו ברוסטוב התגייס אל צבא המתנדבים של הגנרל קורנילוב, ובשורותיו השתתף בקרבות נגד הצבא האדום. באפריל 1918 נפצע במהלך הקרב על העיר קרסנודר. כתוצאה מהפציעה הוא איבד אחדות משיניו והחל לסבול מרעד, ממנו המשיך לסבול כל חייו. לאחר הפציעה שוחרר מן השירות הצבאי.

לאחר המלחמה, שוורץ למד תיאטרון ברוסטוב על הדון. ב-1921 עבר עם להקת תיאטרון בפטרוגרד, והיה פעיל ב"אחוות סראפיון", קבוצת סופרים רוסים שכללה את איבנוב, מיכאיל זושצ'נקו, שקלובסקי וקברין. ב-1923 עבר לבַּאכמוּט והחל לפרסם שירה סאטירית וביקורות בעיתון מקומי. ביחד עם מיכאיל סלונימסקי וניקולאי אולייניקוב, ייסד וערך את כתב העת הספרותי "טבח" (Забой) ב-1925.

חייו המקצועיים

ב-1924 שב שוורץ ללנינגרד והחל לעבוד בגוסאיזדאט, מחלקת ספרי הילדים בבית הוצאה לאור, בניהולו של סמואיל מרשק. הוא חיבר את כתבי העת לילדים "קיפוד" ו"סיסקין". הוא אף כתב ספרי ילדים, בכללם "סיפורה של בללייקה ישנה" (1924), "הרפתקאותיהם של שורא ומארוסי" (1937), "נערה זרה" (1937) ו"מי יגיע ראשון" (1949). במהלך תקופה זו, גם התחבר עם חברי הקבוצה הספרותית האוונגרדית OBERIU (איגוד האמנות האמיתית).

ב-1929 החל שוורץ לעבוד בשיתוף פעולה עם במאי ומעצב התיאטרון ניקולאי אקימוב מתיאטרון הקומדיה של לנינגרד, שביים את כל מחזותיו והחל לכתוב מחזות המבוססים על מעשיות וסיפורי הילדים של הנס כריסטיאן אנדרסן. אלו כוללים את "בגדי המלך החדשים" (1934), "כיפה אדומה" (1936), "סינדרלה" (1938), "מלכת השלג" (1938), "הצל" (1940), "הדרקון" (מחזה מקורי שלו, 1944) ו"נס רגיל" (1956).

בראשית מלחמת העולם השנייה כתב את "מתחת לעצי הטיליה של ברלין" (1941) ביחד עם זושנקו. במהלך המלחמה כתב את "לילה אחד" ו"הארץ הרחוקה". בתום המלחמה שוורץ כתב את "נס רגיל" ו"סיפור על חיילים אמיצים". עיבודיו של שוורץ ל"מלכת השלג" ו"הצל" הופקו לסרטים ב-1966 ו-1971. ^[1] הוא גם השלים את כתיבת התסריטים "סינדרלה", "מי יגיע ראשון", "דון קישוט" ו"נס רגיל".

סרטו האחרון והידוע ביותר היה "דון קישוט", שזכה ב-1959, שנה לאחר מותו של שוורץ, להצלחה גדולה במערב.

שוורץ הלך לעולמו בלנינגרד.

יצירתו

יצירותיו של שוורץ עוסקות בשני נושאים עיקריים: האחד - האלהת האהבה. הוא מימש אותה דרך סיפורם של גיבורים שונים, חלקם פרי דמיונו ואת חלקם שאל מאגדותיו של הנס כריסטיאן אנדרסן. הדמויות הן ריאליסטיות שמשובצות בעלילה אגדתית.

הנושא השני הוא פוליטי - הוקעת הטוטליטריות ודיבור בזכות המחשבה והרצון החופשיים. בנושא השני החל לעסוק בשנת 1933, במחזהו "המלך ערום", המבוסס על שלוש מאגדותיו של אנדרסן. הבמאי ניקולאי אקימוב תכנן הפקה גרנדיוזית שיועדה לעלות בתיאטרון בלנינגרד. השלטונות מנעו את יציאתה לפועל בתואנה שהוא אמנם מטפל בבעיות יסוד בעלת חשיבות היסטורית-עולמית, אולם עושה זאת על דרך ההלצה.

ביצירותיו הוא מתאר את העריץ האכזר וכביר הכוח כטיפוס שרלטן, ופגיע מבפנים. בכך הוא עסק גם במחזותיו החשובים ביותר - "הצל" ו"הדרקון" ואף במחזותיו לילדים כגון "כיפה אדומה".

בתקופת השלטון הסובייטי יצירותיו אמנם יצאו בדפוס והוצגו, אבל במידה מועטה, ולא נכללו ברפרטואר הסובייטי.

מחזות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

"הנס הרגיל"

זהו משל רומנטי ופילוסופי אודות אהבה ויחסים בין היוצר ליצירתו. המחזה עובד לסרטים שהופקו בשנים 1964 ו-1978.סרט של שנת 1978 בבימוי של מארק זכארוב ובהשתתפות כוכבים כמו אולג ינקובסקי, אלכסנדר אבדולוב, יבגני לאונוב ואנדריי מירונוב זכה להצלחה גדולה ומוקרן בטלוויזיה הרוסית עד היום.

כתביו בתרגום עברי

• אפרורית: מחזה ב-4 מערכות ע"פ אנדרסן; עברית: י.ו., תל אביב: ההסתדרות הכללית – מרכז לתרבות ולחנוך – המדור לבמאות, [תש"- 1940?].
• הצל: קומדיית-אגדה למבוגרים בשלוש מערכות; עברית: שלמה טנאי, תל אביב: התיאטרון הקאמרי, 1949.
  • תרגום נוסף: הצל: קומדיה בנוסח אגדה; תרגם ועיבד: יוסף מילוא, באר שבע: תיאטרון באר שבע, 1978.
• הכיפה האדומה: מחזה; עברית: ריקל לב; (השירים: חנן שדמי; השער והציורים: יוחנן סימון; המוזיקה: יזהר ירון), ירושלים: הסוכנות היהודית לארץ ישראל – המחלקה לעלית ילדים ונֹער: בהוצאת קריית ספר, תשי"ב.
• פלא רגיל: מחזה-אגדה בשלוש מערכות ופרולוג; עברית: דב אסא, תל אביב: אִגוד בימות החובבים, [תש"-/תשכ"?].
• הדרקון: מחזה בשלוש מערכות; עברית: נתן זך, תל אביב: התיאטרון הקאמרי, 1966.
• אלפונית; תרגום ועִבּוד: מלכה פישקין; איורים: פרץ וינריך, תל אביב: יזרעאל, תשל"ד.^[2]
• מי יגיע ראשון, מתורגם מרוסית על ידי נתן אלתרמן; ציורים: צלה בינדר; תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1979.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יבגני שוורץ בוויקישיתוף

• יבגני שוורץ, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• יבגני שווארץ, המחזאי שקרע המסיכה מעל פני הביורוקראטיה, מעריב, 18 במאי 1965, המשך
• יבגני שוורץ, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• יבגני לבוביץ' שוורץ (1896-1958), דף שער בספרייה הלאומית

• יבגני שוורץ, ברשת החברתית Goodreads

על יצירותיו:

"הצל" (התיאטרון הקאמרי):

• מיכאל משה רנדל, "הצל" בתיאטרון הקאמרי, חרות, 11 בנובמבר 1949
• ד"ר א. פוירשטיין, "הצל" ב"תיאטרון הקאמרי", הצופה, 18 בנובמבר 1949

"הדרקון" (התיאטרון הקאמרי):

• א. יואב, אחרי "הפשפש" – "הדרקון", מעריב, 19 ביולי 1963
• עזרא זוסמן, במות | הקרב על הדרקון, דבר, 25 בנובמבר 1966
• נחמן בן-עמי, תיאטרון | מי מפחד מהדרקון?, מעריב, 14 בנובמבר 1966

מיצירתו:

• המחזה "הדרקון" (באנגלית)