יהודה הכהן ליאונטין (הזקן)

רבנו יהודה כהן ה"זקן" בן רבי מאיר הכהן (או רבינו יהודה ליאונטין או ריב"ם כ"ץ^[2] או רבינו לוונדון הכהן^[3]) היה רב ופוסק שפעל במגנצא בסוף המאה העשירית לספירה (ד'תש"נ), בימי רב שרירא גאון^[4].

ערך זה עוסק במורו של רבינו גרשום. אם התכוונתם לתלמידו של רבינו גרשום, ראו יהודה בן מאיר הכהן.

יהודה הכהן ליאונטין

לידה	המאה ה־10 מיינץ, נסיכות הבוחר ממיינץ
פטירה	המאה ה־11
תחומי עיסוק	פרשן תלמוד, פוסק
חיבוריו	פירוש על התורה (ידוע מכתבי מתלמידיו שמביאים דבריו[1])
השתייכות	חכמי אשכנז בתקופת הגאונים
רבותיו	אביו רבי מאיר הכהן
תלמידיו	רב יצחק הלוי, רב אליעזר הגדול, רבנו גרשום מאור הגולה,

תולדותיו

רבי יהודה פעל במגנצא לאחר תקופת הרב משה בן קלונימוס. החוקרים סבורים שהגיע מפרובאנס, דרום צרפת, בשל זאת שליאונטין היא מילה צרפתית שפירושה "ארי", בעוד חוקרים אחרים סוברים שהגיע מאיטליה.

החלפה בנכדו רבינו יהודה כהן (השני)

העובדה כי רבינו יהודה כהן הזקן נקרא יהודה בן מאיר וגם הוליד בן בשם מאיר שהוליד בן בשם יהודה, גורם לעיתים לבלבול בין הסבא ונכדו, עד כי קשה להבחין לפעמים בספרות השו"ת במי מדובר.

רבי אליעזר הגדול בן יצחק היה תלמיד או תלמיד חבר של רבי יהודה ב"ר מאיר. לדעת אברהם גרוסמן הכוונה לרבינו יהודה הנכד, וכן האיגרת החתומה על ידם נחתמה על ידי הנכד.^[5] לעומת זאת, בעל אוצר הגדולים סבור כי רבינו יהודה היה מורו של רבי אליעזר הגדול בן יצחק^[4], וכי האיגרת בה חתומים רבינו יהודה ורבי אליעזר ביחד היא של רבי יהודה הזקן.

מורה לרבינו גרשום

היה מורו של רבנו גרשום מאור הגולה (הרגמ"ה). הרגמ"ה רחש כבוד רב לרבי יהודה ותיאר אותו כ"מורו המובהק";

...רבינו ליאון, רבי שלמדני רוב תלמודי זצ"ל, חכם מופלא… סמכתי על דברי רבינו ליאון… אני רואה את דברי רבינו ליאון שמסר לי כי מופלא בדורו היה, ואחרי דבריו לא ישנו

— רבינו גרשום מאור הגולה, ציטוט משו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס פראג) סימן רסד

המהר"ם מרוטנבורג, בתשובותיו, העדיף את דעתו של רבינו יהודה הכהן על פני דעתם של הגאונים^[6].

רבי יהודה השפיע רבות גם על רש"י ואף יש סוברים כי רש"י שאב מידיעותיו לפירושו על התלמוד גם ממנו^[7].

כמה מתשובותיו של רבי יהודה הכהן בן מאיר עוד קיימות היום^[8].

אחד מתשובות אלה נשתמר בספר הפרדס פעמיים: "לא הצדיקו ולא הספידו בחנוכה. ואמר[ו] שכבר רבינו ליאונטי[ן] הכהן נ"ע הספיד על חכם."^[9]

עוד הוראה של רבנו ליאונטין נשתמר בספר אור זרוע, מצוטט כבסיס לימודיו של רבנו גרשום: ”וכן הורה ר' ליאונטין זצ"ל במגנצא על מעשה שאירע שם בוורמיישא ופטר את בעל חוב מלשלם כי עברה עליו שמיטה והשמיטתו סוף שנה עכ"ל [= עד כאן לשונו]. ומשמע מלשונו היכא שעבר עליו שביעית שהוא פטור לגמרי ואינו חייב הלוה להביאו למלוה ולהחזיר לו. וכן השיב רבינו גרשום בתשובותיו דהשמטת כספים נהגא בזמן הזה.”^[10]

התנהגות הלכתית של רבנו ליאונטין נזכרה במקום אחר בספר אור זרוע: "וכן נמצא בתשובות הגאונים דריחא לאו מילתא היא בדיעבד. וכן נראה לרבי. וכן נמצא בה"ג עבד לוי עובדא בגדי ודבר אחר היינו דיעבד שכבר נצלה הביאו לפניו והכשירו. ואע"ג דרבא מותר לכתחילה קאמר כיוון דאיכא רב והני תנאי יפה לפרוש שלא להריח ושלא לצלות בשר טהור עם בשר טמא. ור' שמעון מדבר על ר' יהודה הכהן בר מאיר הוא ר' ליאונטין שהיה אומר ריחא מילתא. ור' אלעזר בן גילו היה חולק בדבר ומודה דלאו מילתא היא. והתיר את הפת לאכול עם הבשר אע"פ שנאפה עמו בתנור טפילה של גבינה שקורין פלדון עכ"ל [= עד כאן לשונו]."^[11]

בספר אבן העזר מאת רבי אליעזר בן נתן (ראב"ן) מובאת בשמו פסיקה בהלכות שבועה, בה הוא מכריע כמר בר רב אשי, שניתן להפוך שבועה אפילו בשבועה שתוקפה מדאורייתא: "אע"ג דמר רב יהודאי גאון וגאונים אחרים פסקי לית הילכ' [= הילכתא] כמר בר רב אשי במיפך שבועה. הרב רבינו גרשום מאור הגולה אמר כי כך קיבל מרבו רבי ליאון נ"ע דהילכת [צ"ל דהילכתא] כמר בר רב אשי במפיך שבועה. וכך נהגו הדורות אחריו בזה המלכות וניראין לי דבריו כדפרשית טעם דמר בר רב אשי ודברו נכוחים."^[12]

לקריאה נוספת

• אשר פרישמן, האשכנזים הראשונים – תלדות היהודים באירופה הצפונית מראשית התיישבותם עד פרעות תתנ"ו, הוצאת הקיבוץ המאוחד – ספרית הילל בן חיים למדעי היהדות, 2008.
• אברהם גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים, ירושלים: הוצאת מאגנס, תשמ"א

קישורים חיצוניים

• "לֵיאוֹנְטִין, יהודה בן מאיר", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמודים 36–37, באתר היברובוקס
• יהודה בר מאיר, ליאונטין, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת" (מבוסס על: אברהם גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים, ירושלים: הוצאת מאגנס, תשמ"א)
• יהודה (975 בערך-1053 בערך), הכהן, דף שער בספרייה הלאומית