יהושע השיל (מגיני שלמה)

רבי יהושע (העשיל) בן יוסף (וילנה של"ח, לערך 1578 – קראקא כ"ז במנחם אב ה'ת"ח, 1648) היה מרבני פולין וליטא, ונודע על שם ספרו "מגיני שלמה".

ערך זה עוסק ברב פולני בן המאות ה-16 וה-17. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו יהושע השל.

רבי יהושע העשיל

שער ספרו מגיני שלמה
לידה	1578? של"ח וילנה, האיחוד הפולני-ליטאי
פטירה	16 באוגוסט 1648 (בגיל 70 בערך) כ"ז באב ת"ח קרקוב, האיחוד הפולני-ליטאי
מקום קבורה	קרקוב
מקום פעילות	האיחוד הפולני-ליטאי האיחוד הפולני-ליטאי
תחומי עיסוק	פרשנות התורה, פרשן תלמוד, פוסק
חיבוריו	מגיני שלמה, שו"ת פני יהושע (אסופת שאלות ותשובות משמו)
רבותיו	יהושע פלק כץ
תלמידיו	הלל בן נפתלי הירץ, גרשון אשכנזי, אריה לייב "הארוך" מקראקא

ביוגרפיה

מצבת קברו בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב. בסמוך אליו נקבר מאוחר יותר רבי העשיל מקראקא

נולד בווילנה לרבי יוסף בנו של ר' שמשון אחי מהר"ל מפראג. למד תורה מחכמי וילנה וכן בלובלין אצל המהר"ם לובלין. כיהן ברבנות בטיקטין, ובגרודנא ובפרמישלא, ובלבוב ובהמשך כיהן כראש ישיבה ורב בקראקא במקומו של הרב נתן שפירא בעל "מגלה עמוקות", ושם נקבר, בבית הקברות היהודי העתיק. נודע כחריף מופלא.

בין תלמידיו הרבים היו רבי שבתי כהן ('הש"ך'), רבי גרשון אשכנזי בעל "עבודת הגרשוני", ורבי אריה לייב "הארוך" מקראקא.

הרב יהושע חיבר ספר שנקרא "מגיני שלמה" המגן על רש"י מקושיות התוספות. בהקדמתו כתב כי רש"י נגלה אליו בחלום והודה לו על כך. כן כתב גם ספר בקבלה, ביאור על ספרו של הרמ"ע מפאנו "עשרה מאמרות".

לאחר פטירתו יצאה לאור באמסטרדם אסופה של שאלות ותשובות בשם "פני יהושע", בידי נכד המחבר וקרוביו,^[1] בדומה לשם ספר החידושים הנודע פני יהושע של נינו, הרב יעקב יהושע פאלק,^[2] שנקרא על שמו (השם יעקב נוסף לו מאוחר יותר עקב מחלה).

דרכו בהלכה

דרכו בפסיקת ההלכה הייתה להתבסס בעיקר על דברי התלמוד והפוסקים הראשונים, מקורות אלו היו לחם חוקו, אף שנהג להסתמך גם על פסיקות האחרונים: השולחן ערוך והרמ"א, זאת שלא כגאונים אחרים מדור זה, ובהם רבו מהר"ם מלובלין שהתנגדו להסתמכות ופסיקה על פי ה"שולחן ערוך". יחד עם זאת, במקום שהיה נראה לו אחר העיון שאין דברי השולחן ערוך נכונים לפי הדין לא היסס לחלוק על דבריהם. בדבריו לידידו הרב שמואל זיינהוויל, אב"ד ניאסוויז', שתמה על שחלק על השולחן ערוך, השיב לו רבי יהושע: ”כי הלא ידעתי גם ידעתי כי אלמלי אמרה יהושע בן נון לא צייתא ליה לפי מנהג חכמי מדינתנו יצ"ו בדבר שנדפס בשלחן ערוך אין לשנות חס ושלום כתורת משה אפילו דברים המוכרחים מחוייבים לעייל פילא רבא בקופא זעירא דמחטא שלא להודות ח"ו לחכם אחד שחדש דבר... רחמנא ליצלן מהאי דעתא, ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות, ויפתח בדורו כשמואל בדורו... ומובטח אני בהגאון החסיד הרב הבית יוסף זצללה"ה שלא ירע בעיניו”^[3]. אף על הראשונים הוא חולק לעיתים, ובמקום אחד כתב על דברי התוספות: "לא יצאו דברים אלו מפי התוספות כלל אלא אחד מן המתחילין כתבן..."^[4]

משפחתו

שושלת בית דוד: מכיוון שהיה מיוחס לרבינו תם וסבו רש"י, על פי עדותו, וספרו עסק במיוחד בכך, ומכיוון שרש"י מיוחס לדוד המלך דרך רבי יוחנן הסנדלר, הפך הרב יהושע העשיל לאחד מה"עוגנים" בעצי המשפחה של משפחות רבניות, על מנת לייחס עצמם לדוד.^[5]

לדעת רוב חוקרי המשפחה כיום היו לו אחד עשר ילדים מאשתו היצל.^[6][7]

אחיו רבי מרדכי, כיהן ברבנות ובראשות ישיבה בטומשוב ונרצח בפרעות ת"ח ות"ט.

לקריאה נוספת

• שמואל אבא הורודצקי, שלש מאות שנה של יהדות פולין (הוצאת דביר, תל אביב, תש"ו): "רבי יהושע בר' יוסף", עמודים 86-92.

קישורים חיצוניים

• שלמה באבער, אנשי שם, עמודים 82-85.
• כלילת יופי, עמודים א-ל"ח.
• דוד הלחמי, רבי יהושע חריף (בעל „מגיני שלמה”), חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' ע', באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
• נוסח מצבתו של המגיני שלמה, אפיטף מועתק ע"י יחיאל מתתיהו צונץ בספר עיר הצדק: בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, לבוב 1874. פריט כב, באתר היברובוקס

מכתביו

• ספרי רבי יהושע השיל מקראקא, באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי
• יהושע העשיל מקראקא, מגיני שלמה, באתר היברובוקס.
• רבי יהושע בן יוסף, שו"ת פני יהושע, אמסטרדם ה'ת"ע 1715, באתר היברובוקס.
• רבי יהושע בן יוסף, שו"ת פני יהושע: חלק ראשון משאלות ותשובות, אמשטרדם : נתנאל פואה, תע"ה, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית.