שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
יחסי איסלנד–ישראל
יחסי חוץ מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
בין מדינת ישראל והרפובליקה של איסלנד מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים מאז 1949, אשר החלו עם הכרתה של איסלנד במדינת ישראל.
.png)
שגרירות ישראל בנורווגיה משמשת גם כשגרירות ישראל באיסלנד, בעוד שלאיסלנד יש קונסוליה השוכנת בתל אביב-יפו.
Remove ads
היסטוריה
סכם
פרספקטיבה
איסלנד הצביעה באו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 בעד תוכנית החלוקה, הכירה בישראל דה פקטו בפברואר 1949[1] ותמכה בקבלתה לאו"ם במאי 1949[2]. בדצמבר 1950 הכירה איסלנד בישראל דה יורה[3]. בקיץ 1951 הגיש אברהם קצנלסון, ציר ישראל בשוודיה, את כתב האמנתו לנשיא איסלנד[4] ומונה ציר לא תושב של איסלנד בישראל[5].
בדצמבר 1950 נכרת הסכם סחר ראשון בין המדינות. ישראל רכשה מאיסלנד דגים תמורת מוצרי ביגוד[6]. בשנת 1953 התקיימו בין המדינות שיחות לכינון הסכם סחר[7].
ראש ממשלת ישראל דוד בן-גוריון ביקר באיסלנד במסגרת מסע שערך בארצות סקנדינביה ב-1962[8][9]. בסוף שנת 1964 ביקר ראש ממשלת איסלנד ביארני בנדיקטסון בישראל ונפגש בירושלים עם ראש ממשלת ישראל לוי אשכול.
במרץ 1966 ערך נשיא איסלנד אאוסגייר אאוסגיירסון ביקור ממלכתי בישראל[10]. הוא ביקר בשכונת קריית מנחם בירושלים ויחד עם נשיא מדינת ישראל זלמן שזר וראש עיריית ירושלים טדי קולק חנכו רחוב על שם "איסלנד"[11].
בשנת 1973 תמכה ישראל בדרישתה של איסלנד להרחבה של המים הטריטוריאליים שלה במסגרת "מלחמת הבקלה"[12][13].
באיסלנד קהילה יהודית קטנה אשר מעולם לא הייתה משמעותית. דורית מוסאיוף, מעצבת תכשיטים ממוצא ישראלי, הייתה הגברת הראשונה של איסלנד בעת כהונת בעלה אולפור רגנר גרימסון כנשיא איסלנד.
בעשור השני של המאה העשרים ואחת נוצרה מתיחות מה על רקע פעולות ישראל ברצועת עזה. בעקבות פרשת המרמרה בשנת 2010 גינתה איסלנד את פעולות ישראל ואף איימה בפירוק היחסים עמה[14]. בשנת 2011 הכריז שר החוץ של איסלנד על הכרה בפלסטין. בשבוע הראשון של מבצע צוק איתן ב-2014 אמר שר החוץ האיסלנדי כי "אנו מגנים כל שימוש של אלימות באזור. זו בקשה מפורשת מישראל להפסיק את מתקפתה על עזה שמובילה לטרגדיה גדולה לאזרחים שם. ברוח זו, כל ההתקפות כלפי ישראל חייבות להיפסק"[15]. ב-16 בספטמבר 2015 מועצת העיר של רייקיאוויק בירת איסלנד הצביעה בעד חרם צרכני על מוצרים מישראל[16] ומאוחר יותר הגבילה את החרם למוצרים מהתנחלויות בלבד[17]. משרד החוץ האיסלנדי אמר כי "החלטת מועצת העיר אינה משקפת את יחסיה של איסלנד עם ישראל"[15].
בהצבעה באו"ם ב-27 באוקטובר 2023 על החלטה הקוראת להפסקת אש מיידית בעזה הייתה איסלנד בין 45 מדינות שנמנעו בטענה שלא אוזכרו בהחלטה מעשי הזוועה של חמאס ולקיחת בני הערובה.[18] במרץ 2024 ציינה ראש ממשלת איסלנד קריסטרון פרוסטאדוטיר שהחלטת ההימנעות גררה ביקורת רבה בעקבותיה הבהיר הפרלמנט האיסלנדי שהוא בעד הפסקת אש מיידית, וממשלת איסלנד אף חידשה מימון לאונר"א שהופסק בתחילת אותה השנה. בנוסף קראה ליזום דיון בקרב המדינות הנורדיות על סנקציות כלכליות ופוליטיות על ישראל במידה ולא תיישם את החלטת מועצת הביטחון 2728 שדורשת הפסקת אש מיידית בחודש הרמדאן, הרחבת הסיוע ההומניטרי ושחרור ללא תנאים של כל בני הערובה.[19]
Remove ads
קישורים חיצוניים
- יהושע משולח, האיסלנדים רוצים גבולות בטוחים, דבר, 1 ביוני 1972
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads