ילדתי מרוסיה

"ילדתי מרוסיה"
"Уральская рябинушка"
יצא לאור	1954
סוגה	זמר עברי
שפה	רוסית
כתיבה	מיכאיל פיליפנקו
לחן	יבגני רודיגין

רקע

סכם

פרספקטיבה

עובדות מהירות ילדתי מרוסיה ...

ילדתי מרוסיה
מאת אפי נצר
אט זורם הנחל הולך לו אל הים, ולידו צומח אלון נישא ורם, בגדה מנגד מחלון בקתה ילדתי מרוסיה בעצב נשקפה.

הבית הראשון בשיר

בשיר, מתוארת נערה כפרית מעיירה קטנה למרגלות הרי אורל (המפרידים בין רוסיה לאוקראינה), אשר פונה אל עץ החֻזְרָר (המכונה גם עוזרד, ברוסית "ריאבינה") ומבקשת את עזרתו לבחור מבין שני מחזריה. הגרסה העברית בתרגום אפי נצר משנות השישים של המאה העשרים, אינה תרגום ישיר של המקור הרוסי, אך נכתבה ברוחו. כך לדוגמה, ניתן לראות כי העץ שבמוקד השיר של נצר הוא עץ אלון, וכן כי הנערה בשירו של נצר יושבת בביתה ומחכה לשובו של אהובה. באותה עת, פחות או יותר (1968), תורגם השיר לעברית גם על ידי ארנון מגן מקיבוץ גבעת ברנר. השיר בתרגומו נקרא 'רבינה'^[1].

השיר נפוץ ברחבי העולם וזכה לתרגומים וגרסאות רבות, בין היתר בפינית ובסינית^[1].

אחת מהגרסאות היא גרסה תורנית, שחוברה עבור מחנה הקיץ של תנועת נוער חרדית בשם "בני תורה", מייסודו של הרב ברוך מרדכי אזרחי, ראש ישיבת 'עטרת ישראל' בירושלים. בשנת 1967 ייסד הרב אזרחי את תנועת הנוער שלו במטרה למשוך בחורים מישיבות תיכוניות אל עולם הישיבות הליטאיות, והתנועה קיימה מחנות קיץ מסובסדים וכך הצליחה לסחוף בחורים רבים לשורותיה. ייתכן שאת המילים לגרסה התורנית, שהייתה המנון מחנה הקיץ, חיברה אשת הרב, שולמית אזרחי, שמספרים עליה שהייתה מושכת בעט^[2].

ביצועים

בין מבצעי השיר ניתן למצוא את ליאור ייני, צמד הדודאים, להקת השובלים, זמרי אפי נצר, שרהל'ה שרון, גבי ברלין, חבורת בית רוטשילד ולהקת הגבעטרון^[1].

Remove ads

ילדתי מרוסיה

רקע

ביצועים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Wikiwand - on