יעקב יצחק מפשיסחה

רבי יעקב יצחק רבינוביץ' (ה'תקכ"ו, 1766 – י"ט בתשרי ה'תקע"ד, 1813) המכונה "היהודי הקדוש", הוא מייסד חסידות פשיסחה המאופיינת בחריפות, למדנות, והמעטת העיסוק במופתים. ממשיכי דרכו העיקריים היו רבי שמחה בונים מפשיסחא ורבי מנחם מנדל מקוצק.

רבי יעקב יצחק רבינוביץ' מפשיסחה

לידה	1766 ה'תקכ"ו רפובליקת פולין
פטירה	1813 (בגיל 47 בערך) י"ט בתשרי ה'תקע"ד פשיסחה, רפובליקת פולין
מקום קבורה	פשיסחא
שם לידה	Yaakov Yitzchak Rabinowicz
מדינה	האיחוד הפולני-ליטאי
מקום מגורים	פשיסחה שבפולין
רבותיו	רבו המובהק הרבי מלובלין, רבי אריה לייב חריף היילפרין בעל ה"חידושי מהר"א", רבי משה לייב מסאסוב, המגיד מקוז'ניץ רבי מנחם מנדל מרימנוב רבי אברהם יהושע השיל מאפטא
אב	רבי אשר רבינוביץ'
ילדים	רבי ירחמיאל מפשיסחה, רבי יהושע אשר מפוריסוב, רבי נחמיה מביכוב
אדמו"ר פשיסחה תלמידו רבי שמחה בונים מפשיסחה ובנו רבי ירחמיאל מפשיסחא ←

קברו של היהודי בפשיסחא

קורות חייו

רבי יעקב יצחק נולד לרב אשר רבינוביץ, ששימש כדרשן בעיירה פשדבודז'. בצעירותו היה למדן ואף עמד בראש הישיבה באפטא. נתפס לחסידות בהשפעת רבי משה לייב מסאסוב. רבי דוד מללוב צירפו לחוג תלמידיו של החוזה מלובלין. לפי אחת המסורות כונה "היהודי" משום שתלמידי החוזה לא רצו לקרוא בשמו הפרטי, הזהה לשמו של רבם^[1], וכינוהו בסתם "יהודי". רבי יהודה אריה ליב אלתר ה"שפת אמת" מגור פירש, שבחרו בכינוי זה משום "שנתעלה בכל יום כמו מאינו יהודי ליהודי"^[2].

עם צמיחתו בתורה ובחסידות הקים חצר בעיירה פשיסחה, דבר שהביא לנתק עם רבו "החוזה". בניגוד לאופי העממי וההמוני של הנהגת רבו, העדיף "היהודי" חוג מצומצם ואיכותי של למדנים בעלי מדרגה גבוהה. על דרכו החדשה והשונה קמו עוררים בקרב החסידים, ורבים מחסידי החוזה לחמו נגדו בחריפות. נפטר בי"ט בתשרי ה'תקע"ד 1813 ונקבר באהל בפשיסחה^[3]. את מקומו בהנהגת העדה מילא תלמידו רבי שמחה בונים מפשיסחא.

משפחתו וצאצאיו

"היהודי הקדוש" נישא פעמיים, לשתי אחיות, בנות יעקב קאפיל וגולדה מאפטא. שם הראשונה בריינדל^[4], ושם השנייה שיינדל פריידא, ממנה נולדו שני בניו הצעירים. שלושת בניו היו אדמו"רים:

• רבי ירחמיאל מפשיסחא. חסידיו של רבי שמחה בונים, הממשיך העיקרי של האב, שבית מדרשו שכן גם הוא באותה עיירה, סברו שדרכו עממית יחסית לדרכו של האב.

ממנו השתלשלה חסידות ביאלה.

• רבי יהושע אשר רבינוביץ מזליחוב ופאריסוב, מייסד חסידות פוריסוב.
• רבי נחמיה יחיאל רבינוביץ, היה תלמידו של רבי ישראל מרוז'ין ובהיותו כבן עשרים התמנה לאדמו"ר בביחאווה הסמוכה ללובלין.

חתניו של היהודי הקדוש היו רבי משה בידרמן מלעלוב והרב שמואל רפאל'ס מלובלין.

מתלמידיו

• רבי שמחה בונים מפשיסחה - ממלא מקומו בהנהגת רוב החסידים.
• בנו רבי ירחמיאל מפשיסחה - אדמו"ר לחלק קטן מחסידי אביו.
• רבי מנחם מנדל מקוצק
• רבי יצחק מוורקא
• רבי חנוך העניך הכהן מאלכסנדר
• "הסבא קדישא" מרדושיץ
• "השרף ממוגלניצא"
• רבי שלמה לייב מלנצ'נה
• רבי יעקב אריה מרדזימין

ספרות עליו

נכתבו עליו מספר ספרים: "כתר היהודי", "תורת היהודי", ו"כתבי קודש" העוסקים בליקוט דברי תורתו, "נפלאות היהודי" ו"תפארת היהודי" של המאסף החסידי יועץ קים קדיש ראקאץ העוסקים גם בסיפורים אודותיו. בשנת תשנ"ד יצא לאור הליקוט "קדושת היהודי", ובשנת תשנ"ו יצא לאור "תורת היהודי הקדוש" שני כרכים.

בספרי היהודי הקדוש ישנם חידושים הלכתיים, בין השאר בדיני תפילת הדרך^[5], הבטה^[6] וברירה^[7]. כמה מחידושיו מובאים בספר שואל ומשיב.

מרטין בובר הפך את היהודי הקדוש לגיבור הרומן ההיסטורי שלו, 'גוג ומגוג'. יצירה זו מתמקדת ביחסיו הנפתלים של 'היהודי' עם רבו, החוזה מלובלין, ובייחוד בשאלת היחס החסידי למלחמת נפוליאון ברוסיה, מלחמה שעוררה תקוות משיחיות עזות בקרב כמה ממנהיגיה של יהדות מזרח אירופה.

לקריאה נוספת

• צבי מאיר רבינוביץ, ר' יעקב יצחק מפשיסחה, פיטרקוב תרצ"ב
• לוי גרוסמן, שם ושארית, תל אביב תש"ג, עמ' עח
• הרב בן ציון רבינוביץ - האדמו"ר מביאלא, מבשר טוב - היהודי הקדוש, מגמ"ה ירושלים תש"ס
• מרדכי מרטין בובר, "גוג ומגוג".
• זאב קיציס, המורים הגדולים של החסידות, ידיעות ספרים 2023, עמ' 236–257

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: היהודי הקדוש
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בית המדרש בפשיסחא
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בית הקברות היהודי בפשיסחא

• יועץ קים קדיש ראקאץ, תפארת היהודי, נפלאות היהודי
• יעקב יצחק מפשיסחה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• חידושיו על סוגיית "היא אומרת בתולה נשאתני"(הקישור אינו פעיל, 26/9/2018)
• רבי יעקב יצחק - היהודי הקדוש מפשיסחא באתר אהלי צדיקים
• יעקב יצחק מפשיסחה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• יעקב יצחק בן אשר (1766-1813), מפרשיסחה, דף שער בספרייה הלאומית