שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
יצחק יחיאל יעקבוביץ
רב ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
הרב יצחק יחיאל יעקבוביץ (ו' באייר תר"צ,[1] מאי 1930 – ג' בשבט תשע"ט, 9 בינואר 2019) היה רבה הראשי האשכנזי של הרצליה במשך 66 שנה.
Remove ads
תולדותיו
נולד בגרמניה, בנם של הרב חיים יוסף יעקבוביץ, ר"מ בישיבת פרנקפורט, ודינה, בתו של הרב גרשון פוזן, מדייני העיר. בשנת תרצ"ה (1935) עלה עם משפחתו לארץ ישראל, והם התיישבו בירושלים. בסוף שנות ה-30 נמנה אביו עם מייסדי ישיבת קול תורה.
היה מראשוני תלמידי ישיבת פוניבז' בחורף תש"ד. בשנות ה-50 נישא לשפרינצה מובשוביץ, בתו של הרב בנימין מובשוביץ, רבה של הרצליה ומייסד ישיבת השרון. לאחר נישואיו הצטרף לצוות רבני הישיבה, לצד דודו הרב יעקב אדלשטיין.
לאחר פטירת חותנו הרב בנימין מובשוביץ, בשנת תשי"ג (1953), התמנה תחתיו כרבה של הרצליה בהמלצת החזון איש,[2] והחל לכהן בתפקידו בסמוך לחתונתו, כשהוא בתחילת שנות העשרים לחייו.[3]
Remove ads
פעילותו והנהגתו
באורח חייו הפרטיים נהג כתלמידי ה"חזון איש" והיה מהמחמירים בהלכות, אך בפעילותו כרב עיר, היה לפניו תמיד נושא טובת הציבור.[4]
כרב העיר נאבק מספר פעמים כנגד חילול שבת בעיר,[5] ואף נעצר לא פעם במהלך ההפגנות נגד חילולי השבת שנעשו בסמוך לבית הכנסת הגדול בעיר. לאחר שלא הסכים שיימחק כתב האישום נגדו, וביקש להישאר ולהיות חלק מהנאשמים האחרים שנעצרו, ולהישפט עמם, הוא נשפט, הורשע ונקנס יחד עם עוד 12 מפגינים.[6][7]
במקביל לרבנותו, המשיך לשמש כר"מ בישיבת השרון וכאחד מראשי כולל אברכים חרדי בעיר, והיה מראשוני הפעילים לחיזוק הדת לעולים החדשים במעברות. ראה באדמו"ר מגור ה"בית ישראל" אחד ממוריו הרוחניים והרבה להתייעץ עמו.
כאחראי על מחלקת הכשרות של הרבנות הרצליה, פעמים רבות היה מגיע בעצמו לביקורת במפעלים ובחנויות שתחת השגחתו. בשנת השמיטה, התנגד לנתינת תעודות כשרות לחנויות הסומכים על היתר מכירה,[8] וכן היה מהחותמים על הקריאה שלא להשכיר דירות לערבים ביישוב היהודי.[9] בעקבות חתימתו זו קראה ראש העיר הרצליה דאז, יעל גרמן לפטרו לאלתר מתפקידו.[10]
פעל רבות בענייני העירובין וטהרת העיר, ודאג לבניית מקוואות חדשים, ושיפוץ הישנים. גם בימי חורף סוערים ובתנאי מזג אוויר קשים יצא בעצמו לאתרי הבנייה של המקוואות לראות שהכול נעשה לפי כללי ההלכה.[4]
Remove ads
פטירתו
הרב יעקבוביץ כיהן כרב העיר הרצליה במשך 66 שנים, עד לפטירתו בג' בשבט תשע"ט (9 בינואר 2019).[11]
בהלווייתו, הספידוהו בין השאר, הרב גרשון אדלשטיין, הרב דב לנדו,[12] והרב הראשי לישראל יצחק יוסף,[13] ששיבח את בקיאותו הנרחבת של הרב בתורה. נקבר סמוך לקבר אביו, בחלקת הרבנים שבהר המנוחות בירושלים.
ראש עיריית הרצליה דאז, משה פדלון, ספד לו, ואמר כי רבים מתושבי העיר אהבו אותו והיו מתייעצים איתו בנושאים שונים, ואוזנו הייתה קשובה לכל אחד בסבלנות ומאור פנים. כמו כן והצהיר כי בהרצליה ימשיכו לשמור על שמיטה לחומרא (ללא הסתמכות על היתר מכירה), ויפעלו להנציח את מורשתו.[4][14]
אלמנתו, הרבנית שפרינצה, נפטרה בגיל 91 בי' בניסן תשפ"ג (1 באפריל 2023).[15]
משפחתו
אחותו היא הסופרת החרדית רבקה שזורי ואחיו הוא הרב מאיר ישראל, ממייסדי מודיעין עילית ומי שכיהן כרב המקוואות בעיר.[16] גיסיו הם הרב אורי קלרמן - שהיה מראשי ישיבת כנסת חזקיהו, הרב אברהם ארלנגר - מראשי ישיבת קול תורה, הרב אברהם עמרם קוך המכונה הצדיק מחיפה, והרב צבי ובר - רב שכונת נווה יעקב וחבר בד"ץ שארית ישראל.
בניו:
- הרב דניאל - ראש ישיבת נחלת בנימין במודיעין עילית, על שם סבו הרב בנימין מובשוביץ
- הרב חיים יוסף - ר"מ בישיבת פוניבז' לצעירים
- ישראל מאיר - מנהל ישיבת נחלת הלויים
- הרב מרדכי שלמה - ר"מ בישיבת אוצר התורה בירושלים ומשגיח בישיבה הגדולה 'דעת חיים' בבית וגן, ורב בית הכנסת הגדול בהרצליה.[17]
- הרב אברהם ישעיהו - ר"מ בישיבת דברי מרדכי בבני ברק
- הרב יהודה- ר״מ בישיבת תורת חיים בבית שמש
- חתנו הרב דוד אייזנברג, ראש כולל 'ארזי הבירה' בירושלים.
Remove ads
לקריאה נוספת
- טוביה פריינד, הלב הגדול שנדם - כתבה נרחבת על הרב יעקובוביץ, המודיע - תוספת לגיליון, י"ב שבט תשע"ט, עמ' 54–59 ו-66
קישורים חיצוניים
- קובי נחשוני, 65 שנה בתפקיד: נפטר הרב של הרצליה, "זקן רבני הערים", באתר ynet, 9 בינואר 2019
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads