שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
ישיבת מעלות התורה
ישיבת קיבוץ בירושלים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
ישיבת מעלות התורה היא ישיבת קיבוץ בירושלים, שנוסדה על ידי הרב שמואל אוירבך, מנהיגה הרוחני של הפלג הירושלמי.
Remove ads
היסטוריה
סכם
פרספקטיבה
הישיבה נוסדה בשנת ה'תשמ"א (1981) על ידי הרב שמואל אוירבך שעמד בראשה עד לפטירתו בשנת ה'תשע"ח, בהכוונתם של אביו הרב שלמה זלמן אוירבך ושל הרב שך. בית המדרש של הישיבה שוכן בקומה העליונה של בית הכנסת הגר"א בשכונת שערי חסד.
בחודש אדר תשע"ח, לאחר פטירת הרב שמואל אוירבך, מונו שנים מתלמידיו לראשות הישיבה: הרב יוסף פטרוף והרב צבי וידר שמשמש רב קהילה, והיה מרבני הכולל בישיבה[1].
מאבק משפטי ופינוי
פטרוני הישיבה היו האחים רייכמן מטורונטו, ובמיוחד האח אדוארד (בעליהם של "מרכז הפעמון" ו"הטחנה" בירושלים) שבשנותיו האחרונות התגורר בסמוך לישיבה. במסגרת תמיכתו בישיבה, העביר אדוארד רייכמן 1.2 מיליון דולר לצורך רכישת מגרש ברחוב אבן שפרוט 3 בירושלים ובניית בניין הישיבה בתחומו. לצורך כך נרשמה משכנתה על שמו ועל שם בנו ונחתם הסכם, שבו הוגדרה העברת הכספים כהלוואה שמועד פרעונה הוא 90 יום לאחר שיפסיק הרב אוירבך לכהן בראשה מסיבה כלשהי. בנוסף נכתב בהסכם שהבניין הממושכן ישמש כעירבון והוא יעמוד למימוש ולפירעון מיידי במקרה של אי-פירעון ההלוואה במועד זה.[2]
לאחר פטירתו של ראש הישיבה הרב אוירבך, פתח יוסף רייכמאן בהליכי הוצאה לפועל נגד הישיבה, שבמסגרתם ביקש לממש את המשכנתה שבינתיים הגיעה לכעשרים מיליון שקל. מנגד פתחה עמותת הישיבה בהליך משפטי שבו נטען כי העברת הכספים לא הייתה הלוואה אלא תרומה. בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את טענת העמותה, אישר את טענותיו של רייכמאן וקבע שעל הישיבה לפנות את הבניין. בית המשפט העליון דחה את הערעורים של עמותת הישיבה בשתי עתירות משנת 2020 ושנת 2021.[3]
התביעה לפנות את בניין הישיבה עוררה סערה רבה בפלג הירושלמי.[4] הרבנים אשר דויטש, אברהם דב אוירבך, שלמה משה עמאר ודייני בית הדין של העדה החרדית יצאו במכתב כנגד ההליכה לערכאות. תומכי הישיבה התבצרו בבניין על מנת למנוע את פינויה.
במרץ 2021, לאחר שנדחה הערעור לבית המשפט העליון, פונה הבניין על ידי משטרת ישראל.[5] בכלי התקשורת פורסמו לאחר הפינוי עדויות לוונדליזם של המתבצרים בבניין הישיבה.[6]
Remove ads
ייחודה ומאפייניה
הישיבה מונה כשבעים בחורים. יש בה גם כולל אברכים ובו כמאה אברכים.
הישיבה היא "ישיבת קיבוץ" - מסגרת לימוד לבחורים שכבר למדו לפחות שלוש שנים בישיבה גדולה, ורק לעיתים רחוקות מתקבלים גם בחורים צעירים יותר. לאור זאת בחיי הרב אוירבך לא היו בישיבה אנשי צוות חינוכי מלבדו. הבחורים למדו בעיקר בעצמם והיו שומעים שיעור דו שבועי מהרב אוירבך.
אנשי הישיבה החשיבו אותה כ"חבורה" שהתאספה סביב ראש הישיבה. הרב אוירבך עצמו היה גר בבניין הפנימייה של התלמידים. מועד סיום הסדרים היה כאשר הרב קם ממקומו כדי להתפלל.
Remove ads
סדרי הישיבה
רוב התפילות וסדרי הלימוד מתקיימים בבית כנסת הגר"א אשר מועמד לרשותם על ידי תושבי שכונת שערי חסד שרצו שהישיבה תוכל להמשיך להתקיים בשכונת שערי חסד בשביל שמירה על צביונה החרדי של השכונה.
תפילת שחרית התפילות והסדרים בשבתות וימים טובים מתקיימים בבית הכנסת "אגודה" שנתרם לשימוש הישיבה על ידי גמ"ח שערי חסד.
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads