כגוונא

כגוונא הוא קטע הלקוח מספר הזוהר. הוא נאמר, בעיקר בקהילות חסידים מסוימות, לפני תפילת ערבית של שבת, קודם אמירת "ברכו". כמו רובו של ספר הזוהר, גם קטע זה הוא בארמית.

כגוונא
כְּגַוְנָא דְאִנּוּן מִתְיַחֲדִין לְעֵלָּא בְּאֶחָד. אוֹף הָכִי אִיהִי אִתְיַחֲדַת לְתַתָּא בְּרָזָא דְאֶחָד לְמֶהֱוֵי עִמְּהוֹן לְעֵלָּא חָד לָקֳבֵל חָד. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֶחָד. לְעֵלָּא לָא יָתִיב עַל כּוּרְסַיָּא דִּיקָרֵיהּ עַד דְאִתְעֲבִידַת אִיהִי בְּרָזָא דְאֶחָד. כְּגַוְנָא דִילֵיהּ לְמֶהֱוֵי אֶחָד בְּאֶחָד. וְהָא אוּקִימְנָא רָזָא דַיְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד: רָזָא דְשַׁבָּת אִיהִי שַׁבָּת דְּאִתְאַחֲדַת בְּרָזָא דְאֶחָד. לְמִשְׁרֵי עֲלָהּ רָזָא דְאֶחָד. צְלוֹתָא דְמַעֲלֵי שַׁבְּתָא דְּהָא אִתְאַחֲדַת כּוּרְסַיָּא יַקִּירָא קַדִּישָׁא בְּרָזָא דְאֶחָד. וְאִתְתַּקָּנַת לְמִשְׁרֵי עֲלָהּ מַלְכָּא קַדִּישָׁא עִלָּאָה. כַּד עַיִּל שַׁבְּתָא אִיהִי אִתְיַחֲדַת וְאִתְפַּרְשַׁת מִסִּטְרָא אַחֲרָא. וְכָל דִּינִין מִתְעַבְּרִין מִנָּהּ וְאִיהִי אִשְׁתְּאָרַת בְּיִחוּדָא דִנְהִירוּ קַדִּישָׁא. וְאִתְעַטְרַת בְּכַמָה עִטְרִין לְגַבֵּי מַלְכָּא קַדִישָׁא. וְכָל שׁוּלְטָנֵי רוּגְזִין וּמָארֵי דְדִינָא כֻּלְּהוּ עַרְקִין וְאִתְעַבְּרוּ מִנָּהּ. וְלֵית שׁוּלְטָנָא אַחֲרָא בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין (בַּר מִנָּהּ). וְאַנְפָּהָא נְהִירִין בִּנְהִירוּ עִלָּאָה וְאִתְעַטְּרַת לְתַתָּא בְּעַמָּא קַדִּישָׁא. וְכֻלְּהוֹן מִתְעַטְּרִין בְּנִשְׁמָתִין חַדְתִּין כְּדֵין שֵׁירוּתָא דִצְלוֹתָא. לְבָרְכָא לָהּ בְּחֶדְוָה בִּנְהִירוּ דְּאַנְפִּין.
ספר הזוהר שמות קל"ה

מקור וטעם תקנתו

צירוף הנוסח לסידור התפילה נקבע כנראה בקלויז החסידים שבעיר ברודי, שכן הוא מופיע לראשונה בסידור ר' אשר מבראד, לבוב ה'תקמ"ח, ובספר ההלכתי "מטה אפרים" לרב אפרים זלמן מרגליות מבראד^[1]. נוסח זה התפשט בדור השני של החסידות, בפרט אצל תלמידי המגיד ממזריטש תלמיד הבעל שם טוב. התפילה מופיעה גם בסידור אדמו"ר הזקן משנת ה'תקע"ו, בעריכת הרב שניאור זלמן מלאדי.

הכנסת הנוסח לסידור נבעה מדברי מקובלים שספריהם היו נפוצים במזרח אירופה כגון עמנואל חי ריקי ואחרים^[2] שציינו את דברי הזוהר המלמדים על השינויים בעולמות העליונים עם כניסת השבת, כגון המעבר מן החול אל הקודש, השלווה הבאה לעולם עם כניסת השבת, התמעטות כוחות הדין והכוחות החומריים ואת מקומם תופסת השכינה. לדברי המקובלים זמן זה הוא בעת אמירת 'מזמור שיר ליום השבת', לפני הקדיש ו"ברכו"^[3].

הרב יצחק אייזיק ספרין מקמארנא כתב:

"כשהייתי בלובלין עם אבי זצ"ל ילד בן תשע הייתי, וראיתי פניו כלפידים, ובעת שפתח הדלת לומר 'כגוונא' ראיתי אש מלהטת על ראשו ואור נפלא".

— מגילת סתרים, הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים תש"ד עמוד נב

תרגום לעברית

כְּמוֹתּ שֶׁהֵם
כְּמוֹ שֶׁהֵן (הַמִּדּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת) מִתְאַחֲדוֹת לְמַעְלָה בְּ"אֶחָד", כָּךְ גַּם הִיא מִתְאַחֶדֶת לְמַטָּה בְּסוֹד הָ"אֶחָד", לִהְיוֹת עִמַהֶן לַמַּעֲלָה אֶחָד כְּנֶגֶד אֶחָד. "הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא" הוּא אֶחָד; לְמַעֲלָה אֵין הוּא יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ, עַד שֶׁנַּעֲשֵׂית הִיא בְּסוֹד הָ"אֶחָד", כָּמוֹהוּ, לֶהֱיוֹת אֶחָד בָּאֶחָד. וְהִנֵּה בֵּאַרְנוּ עִנְיָן "ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד". סוֹד הַשַּׁבָּתּ: הִיא הַשַּׁבָּת הַמִּתְאַחֶדֶתּ בַּסּוֹד הָ"אֶחָד" כְּדֵי שֶׁיִּשְׁכֹּן עָלֶיהָ סוֹד הָ"אֶחָד". תְּפִלַּת עֶרֶב שַׁבָּת (עִנְיְנָה הוּא), שֶׁכֵּן מִתְאַחֵד הַכִּסֵּא הַנִּכְבָּד הַקָּדוֹשׁ בַּסּוֹד הָ"אֶחָד", וְנַעֲשֵׂית מוּכָנָה שֶׁיִּשְׁכֹּן עָלֶיהָ הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ הָעֶלְיוֹן. כַּאֲשֶׁר נִכְנֶסֶת הַשַּׁבָּת, הִיא נִבְדֶּלֶת וּפוֹרֶשֶׂת מֶהַסִטְרָא אַחְרָא, וְכָל הַדִּינִים מִסְתַּלְּקִים מִמֶּנָּה, וְהִיא נִשְׁאֶרֶת בַּיִּחוּד הָאוֹר הַקָּדוֹשׁ, וּמִתְעַטֶּרֶת בַּכַּמָּה עַטרוֹתּ כְּלַפֵּי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. וְכָל כֹּחוֹת הַכַּעַס וּבַעֲלֵי הַדִּין, כֻּלָּם בּוֹרְחִים וּמִסְתַּלְּקִים מִמֶּנָּה, וְאֵין כֹּחַ אַחֵר בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. וּפָנֶיהָ מְאִירוֹת בָּאוֹר הָעֶלְיוֹן, וּמִתְעַטֶּרֶת לְמַטָּה בָּעַם הַקָּדוֹשׁ. וְכֻלָּם מִתְעַטְּרִים בִּנְשָׁמוֹת חֲדָשׁוֹת, בִּשְׁעַת הַתְחָלַת הַתְּפִלָּה, לְבָרֵךְ אוֹתָהּ בְּשִׂמְחָה, בְּמַאוֹר פָּנִים.
ספר הזוהר שמות קל"ה

לחנים

חלקים מהקטע הולחנו על ידי חזנים רבים.

• הלחן המפורסם ביותר הוא לחנו של פייר פינצ'יק. הוא זכה להקלטות וביצועים רבים.(כשהבולט בהם הוא של החזן יעקב למר באלבומו איהי שבת^[4])
• לחנו של זבולון קוורטין
• לחנו של המלחין הבאבובאי, יוסף מנדלבוים
• לחנו של יוסלה רוזנבלט. אין הקלטות של רוזנבלט מיצירה זו, אך היא השתמרה בתווים.
• לחנו של לייבלה וולדמן
• לחנו של הרב נחמיה רענן^[5] שבוצע על ידי תלמידי ישיבת "שדמות נריה" בשנת תשפ"ב

גם במוזיקה החסידית העממית ישנם מספר לחנים לתפילה:

• הבולט בהם הוא "רזא דשבת" של בנימין הרשקוביץ, שהושר על ידי מיכאל שטרייכר, וזכה לאחר מכן לביצועים רבים.
• לחנו של יוסי גרין על "ואנפהא נהירין". הושר על ידי מרדכי בן-דוד באלבומו "צעקה"^[6]. גרסת כיסוי ללחן בוצעה על ידי אברימי רוט ב"נוסח גרין" וכן על ידי זאנוויל ויינברגר ומקהלת מלכות^[7].

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: כגוונא

• משה חלמיש, "מאימתי קורין את 'כגוונא' בערבית", באתר דעת
• שי פירון, תפילות השבת(5): כגוונא או במה מדליקין (אורכב 04.01.2018 בארכיון Wayback Machine), באתר של ישיבת אמי"ת 'אורות שאול'
• ארי גייגר, עיונים בסידור התפילה - כגוונא, באתר של מכללת אורות ישראל
• הרב יחיאל משה ורטהיימר, 'כגוונא' - תמצית סוד השבת, מכבדי אכבד עמ' 126-123
• מידע על כגוונא בקטלוג הספרייה הלאומית

• ביצועים לנוסח כגוונא:
  • כגוונא, בביצוע יצחק מאיר, קליפ באתר יוטיוב
  • כגוונא, בביצוע מוטי בויאר (לחן: יוסלה רוזנבלט), קליפ באתר יוטיוב
  • רזא דשבת, בביצוע ירמיה דמן, קליפ באתר יוטיוב
  • קודשא ברוך הוא, בביצוע מיילך קאהן, קליפ באתר יוטיוב
  • כגוונא, בביצוע יהודה כץ, קליפ באתר יוטיוב