כהן (ביתא ישראל)

קֵס^[1] (געז: ቀሲሰ, אמהרית: ቄሰ - "קֵס"; תגרית: ቀሺ - "קָשִׁי"),^[2] או כַּהַן (בגעז: ካሀን, בעברית: כהן; רבים: ካሀንት - "כַּהֲנַת"), הוא הסמכות הדתית הראשית בביתא ישראל. הכהן לבדו מוסמך לפרש את כתבי הקודש ולפסוק הלכות במסגרת ההיימנות. הלִיקַה כַּהֲנַת (ሊቀ ካሀንት - "כהן גדול"; רבים: ሊቃነ ካህናት - "לִיקַנָה כַּהֲנַת") הוא כהן הממונה כסמכות דתית עליונה, באזור רחב, וסמכותו גבוהה משל הכהנים המקומיים.^[3]

מינוח

קבוצת כהנים, 1993.

המילה קס "כהן" בגעז משמעותה "איש דת", כבכלל השפות השמיות.^[2] המילה כהן משמשת גם כתואר לכומר-נזיר בכנסייה האתיופית והאריתראית.

התואר קסיס,^[4][5] המתייחס במקור לכומר נשוי בכנסייה האתיופית, הפך במרוצת הזמן שם נרדף בלשון היומיום, לתואר כהן שיוחס לכמרים-נזירים. שימוש יומיומי זה בתואר קסיס, חדר לשיח הביתא ישראלי, והמונח החל לשמש כתואר גם לכהניה. עם עליית ביתא ישראל עבר המונח האמהרי "קסיס" התאמה לעברית ישראלית וכיום נפוץ השימוש בכינוי קס, או קייס, בלשון יחיד, וקסים או קייסים, בלשון רבים.

השימוש במילה "קס" ושאר נגזרותיה נפוץ יותר כיום מן השימוש במילה "כהן", למרות שאנשי הדת עצמם עדיין מעדיפים את השימוש בכינוי "כהן".^[6] הקסים הינם כוהנים למרות שאין להם יחוס בגלל המצב הדתי שהיה בזמן המלכים הנוצרים קבעו שמי שבוחר בדרך של הקס יקרא כהן (קס). הלימודים מתחילים מגיל קטן ובהם לומדים את עשרת הדברות, תהילים ומשם ממשיכים לתפילות.

מהות התפקיד

הכשרה

חניכי הכהנת לומדים ומוכשרים לתפקיד משך שנים רבות, ורק הטובים ביותר מביניהם, אלו אשר מצליחים לעבור את הבדיקות והבחינות הקפדניות ונמצאים כמתאימים גם להנהגה, מוסמכים ככהנים ^{[דרוש מקור]}. טקס ההסמכה נערך בעבר בסמוך למסגיד, ולאחריו היה רשאי הקס לשחוט בעלי חיים באמצעות סכין שחיטה חדה במיוחד (מַרֶגַ'ה), שנשא עליו בכל אשר הלך.

סמכויות ותפקידים

באופן היסטורי סמכות הכהן הייתה שנייה רק לזו של הנזיר אך עם תחילת היעלמות הנזירות בקרב ביתא ישראל, במהלך המאה ה-20, והאצת מגמה זו בחצי השני של המאה, החל תפקיד הכהן לכלול גם את תפקידי הנזיר והוא הפך לסמכות הראשונה בענייני דת.

תפקידי הקס כללו: עריכת תפילות, ניהול טקסי נישואין וגירושין, ליווי נפטרים לקבורה בתפילת כפרה, הקפדה על שמירת טומאה וטהרה, ניהול משפטים בענייני דת, התערבות לשם השכנת שלום בין צדדים עוינים, הטלת סנקציות על מי שפגע במוסכמות הדתיות והחברתיות של הקהילה, חינוך ילדי הקהילה ועוד.

מחויבות

בדומה לכהני המקרא, כהן ביתא ישראל מחויב לשאת אישה בתולה, ומנוע מלשאת אישה גרושה או אלמנה.

התייחסות הרבנות הראשית בישראל

עם עליית ביתא ישראל נוצר חיכוך בין המוסד הרבני לכהנת, אחר שהרבנות פקפקה ביהדותם.

בשנת 1985, לאחר שהליקה כהנת איילין אדגואיצ'או עלה לישראל ומספר כהנת החלו להתאגד סביבו ולדרוש הכרה, החלה להישמע מחאה כנגד יחסה של הרבנות לכהנים, אך היא לא זכתה להתייחסות. בשנת 1992, החלו צעירים מקרב הקהילה, שרובם חילונים, לארגן מחאות והפגנות, שחלקן נשאו אופי אלים^{[דרוש מקור]}, בדרישה להכרה בכהנים. לאחר זאת, המחאה זכתה להתייחסות ציבורית וממסדית רחבה. הרבנות השיבה, שהיא אינה יכולה להרשות הכרה בכהנת, כיוון שזו תגרור היווצרות מצב הלכתי דומה לשל הקראים. בנובמבר 1992, המליצה ועדה ממשלתית מיוחדת בנושא, להכיר בכהנת, לשלבם במועצות הדתיות, ולדרוש שיעברו קורסי רבנות, שבסופם יוכרו כרבנים. במקביל לכך, החלו הכהנת אשר הגיעו לישראל לפני שנות ה-90 ועברו קורסי רבנות, לפעול כמתווכים בין הצדדים. נעשו מספר מאמצים לכלול את הכהנת במועצות הדתיות, אך רבנים רבים התנגדו לכניסתם של הכהנת, שלא עברו קורסי רבנות.^[7]בסופו של דבר, הצדדים הגיעו להסדר והרבנות הסכימה להעסיק 60 כהנת.

בישראל קיימת עמותה בשם "מועצת הכהנים של העדה האתיופית", עמותה זו פועלת ללימוד והסמכת תלמידים לכהונה.

במקביל, קיימת בעדה האתיופית גם הנהגה רוחנית של רבנים: בני העדה שלמדו במוסדות יהודיים רבניים, קיבלו הסמכה לרבנות מטעם הרבנות הראשית והיא מכירה בסמכותם לתת שירותי דת ולרשום לנישואין. בעוד הקסים שואפים לשמר את המסורת הדתית־הלכתית של יוצאי אתיופיה — שבמקרים רבים אינה תואמת את המסורת ההלכתית של המשנה והתלמוד — הרבנים יוצאי אתיופיה קיבלו על עצמם את ההלכה בתפיסתה האורתודוקסית.^[8] הרבנים מצויים לעיתים בחיכוך עם ההיימנות, ובפרט עם הכהנים. חלק אחר מן הרבנים הצעירים, פועל לעומת זאת, גם לשימור מורשת הקהילה, תוך שילוב אלמנטים מן ההיימנות ליהדות הרבנית. נכון לשנת 2024 מכהנים בתפקידים רשמיים מטעם המדינה במועצות הדתיות 46 קסים ו-27 רבנים לעדה האתיופית.^[9]

הכרה במעמד הקס בישראל

בשנת 2018 עתרו לבית הדין לעבודה קבוצה של קסים ורבנים לעדה האתיופית בטענה כי המועצות הדתיות מפלות אותן לרעה. פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה שניתן בשנת 2016, ופסק הדין בערעור שניתן בשנת 2020, קיבלו את העתירה ומתחו ביקורת חריפה על המשרד לשירותי דת והמועצות הדתיות. בפסיקה נקבע כי במשך שנים הופלו הקסים והרבנים לעדה האתיופית בשכרם לעומת רבנים אחרים במועצות הדתיות. לאורך השנים הועבר למועצות הדתיות תקציב עבור שכר הקסים והרבנים לעדה האתיופית אולם הן העבירו להם סכומים מופחתים. בית הדין לעבודה קבע כי הרבנים והקסים גם נדחו על ידי המועצות הדתיות, שלא סייעו להם לבצע את תפקידם, ובכלל זאת לא הוקצה להם חדר במשרדי המועצה הדתית, לא הוענק להם תקציב לעריכת פעילות, ובחלק מהמקרים נדרשו במפגיע שלא להיות בקשר עם המועצה הדתית.^[10] בעקבות הביקורת הנוקבת שנמתחה על היחס לקסים, בפברואר 2018 החליטה ועדת שרים להכיר במעמד הקסים כ"רועים רוחניים" באופן רשמי, כולל הוספת 20 תקנים לקסים במערך הרבנות, ולהורות על יצירת תנאים לשילוב מיטבי של הקסים בפעילות המועצות הדתיות.^[11]

ראו גם

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כהן (ביתא ישראל)

עיינו גם בפורטל פורטל ביתא ישראל הוא שער לכל הערכים והנושאים אודות ביתא ישראל. בפורטל ניתן למצוא קישורים שימושיים לשלל הערכים העוסקים בביתא ישראל על כל רבדיה: גאוגרפיה, היסטוריה, חברה, תרבות, דת ועוד.

• נביא (ביתא ישראל)
• נזיר (ביתא ישראל)
• דבתרה

קישורים חיצוניים

• קס מוגס אייסו (נפטר בשבת זכור ט' באדר התשנ"ח, 7 במרץ 1998, 7 שנים לאחר עלייתו לישראל) - הקס שלא רצה לקבל תמורה מאף אחד, גם לא משכורת מהרבנות.
• ישראל אדנה יסמני, קס תפסהקו פקדו ● קס איילין אדגואיצ'ו ● קס אברהם טזזו - - ערוץ הטלוויזיה הישראלי אתיופי I.E.T.V
• אתיופים ברשת, קס יצחק יאסו ~ מתוך הספר "על כנפי היונה": 100 שנות פעילות ציונית באתיופיה.
• חביבה פדיה, מפגש רביעי - אתיופיה - שיחה עם משה בר יודא ועם כהני דת מן העדה האתיופית, באתר "YouTube"
• דיון בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת על מצב שירותי הדת בקרב יהודי אתיופיה
• תנאי העסקת קייסים ורבנים יוצאי אתיופיה(הקישור אינו פעיל, 17 בנובמבר 2019), באתר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
• לילך גביש, הממשלה החליטה על מינוי קייסים נוספים לקהילה האתיופית, אתר אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה, 6 באפריל 2010
• איינאו פרדה סנבטו, עמירם ברקת, מועצות דתיות קיבלו כסף לקייסים שלא הועסקו, באתר הארץ, 23 במאי 2006
• קס מנשה מברך את בני העדה האתיופית לרגל חנוכה תשנ"ב (?), באמהרית, ארכיון שפילברג
• אריאל פינקלשטיין, הרבנות המקומית הממסדית בישראל, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2021