כובאנה

כוּבַּאנה
	קובנית
מאכלים
סוג	לחם דמוי-חלה
אזור מוצא	יהדות תימן
מוצא	תימן
מרכיבים עיקריים	קמח

כֻּבַּאנֶה (בתימנית: كبانة או كبان; בעברית שמו מאוית גם בתור קוּבאנה, קוּבנה או כוּבנה) הוא מאכל יהודי-תימני מסורתי.^[1]

עובדות מהירות מאכלים, סוג ...

הכובאנה היא מאפה דמוי-חלה עגולה ואוורירית מבצק שמרים, עשיר בחמאה מותכת כגון סָאמְנֶה (לעיתים מוחלפת במרגרינה או בשמן), הנאפה במשך 8 עד 12 שעות בתוך סיר באפייה איטית - בטמפרטורה הנמוכה מ-100 מעלות צלזיוס. במקור נהוג לאפותה במשך כל ליל השבת (בתנור או על פלטה), אזי צבע המאפה הופך לחום-זהוב, והקרקעית מתכהה ומתקשה ("קאעה"). יש האופים את הכובאנה אפייה מלאה, בטרם כניסת השבת ומחממים רק בבוקר.

בתימן אכלו כובאנה במשך כל ימות השבוע, והכינו אותה בצורה מיוחדת לשבת (אצל יהודי צנעא וצפון תימן), ואילו בארץ ישראל אכלו אותה בסעודת בוקר שבת. כמו כן במהלך תפילת שחרית של שבת, היו שנהגו לצאת מהתפילה^[2] לאכילת הכובאנה. מנהג זה עורר פולמוס בין הרבנים^[3].

ישנם כמה סוגי כובאנות:^[4]

כובאנה 'מפתלה': הבצק רך, אוורירי ומעובד עם הרבה שמן או חמאה. רבים מוסיפים לכובאנה זו סוכר או דבש. כובאנה זו נאכלת בסעודה חלבית. לעיתים מתבלים אותה בזרעי קצח. נהוג לאכול את הכובאנה כשלעצמה או עם תוספות, כגון עגבנייה מרוסקת, סחוג, ביצה שלוקה, סאמנה, חילבה, או עם מוצרי חלב שונים.
כובאנה רגילה: הבצק יותר קשה עם פחות שמן וטעמה נייטרלי למדי, נהוג לאוכלה כשסבים לסעודה בשרית וחגיגית. יש הטומנים בתוך הבצק נתחי בשר במשך כל ליל שבת בתקופת החורף.
קובנית: בשונה מהקודמות, הקובנית, שהיא גרסה ישראלית^[5] מהשנים האחרונות, נאפית בתבנית חד-פעמית פתוחה בתנור. על-כן מתקבל טעם שונה לחלוטין (המזכיר לחמנייה).

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

כובאנה

בהלכה

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Wikiwand - on