לאון אדרי

לאון אדרי (4 באפריל 1948 – 19 באפריל 2018) היה יזם, מפיק קולנוע ואיש עסקים ישראלי, ממקימי ומבעלי "יונייטד קינג" וה"סינמה סיטי" ומבכירי תעשיית הקולנוע הישראלית.

לאון אדרי

לידה	4 באפריל 1948 טנג'יר, האזור הבין-לאומי של טנג'יר
פטירה	19 באפריל 2018 (בגיל 70) קיסריה, ישראל
מדינה	ישראל
תקופת פעילות	1970–2018 (כ־48 שנים)
עיסוק	יזם, מפיק קולנוע ואיש עסקים
פרסים והוקרה	פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לתגלית השנה באירופה (2010)
פרופיל ב-IMDb

בעבר אדרי ואחיו משה ויורם גלובוס ומנחם גולן עבדו ושיתפו פעולה והקימו את חברת ההפצה והסרטים "גלובוס גרופ – יונייטד קינג וידאו" (או בקיצור: גלובוס יונייטד).

ביוגרפיה

שלט רחוב על שמו של לאון אדרי בעיר נתניה

לאון אדרי נולד בטנג'יר, שבמרוקו לאברהם וקלרה, ובשנת 1961 עלה לישראל עם משפחתו, שהשתקעה בדימונה.

בשנת 1962, כשהיה בן 14, החל אדרי לעבוד בבית הקולנוע הראשון בדימונה כמסריט. בשנת 1964 נפתח קולנוע נוסף בדימונה, קולנוע גיל, אדרי עבר להיות המסריט של הקולנוע החדש והכשיר את אחיו, משה, להחליף אותו בקולנוע דימונה הוותיק.^[1]

מגיל 15 עד גיל 25 עבד כחשמלאי בעבודות קבלנות. את המקצוע למד בתיכון מקצועי בדימונה. במקביל הפך לבעלים של בתי קולנוע בדימונה וברחבי הדרום. אחר כך הקים יחד עם אחיו ושותפיו את חברת ההפצה (בעיקר של סרטים) "יונייטד קינג" ועבר לפעול באזור המרכז. הלהיט הראשון שהפיצה החברה היה סופרמן בשנת 1978.^[1] החברה רכשה בתי קולנוע ברחבי הארץ, ובהם "מקסים" ו"אופיר" בתל אביב. החברה נכנסה גם לענף סרטי הוידאו בשם "יונייטד קינג וידאו".^[2] עם השנים הרחיבה את עיסוקה להפקה ושיווק של קשת רחבה של תוכני בידור ושל העסקים הקשורים בהם, כשבין תוצריה סדרות טלוויזיה, סרטי DVD וגם הפקות מוזיקליות ומופעי במה. בשנת 2002 פתחה החברה במתחם גלילות שברמת השרון את מתחם הקולנוע סינמה סיטי.^[3] החברה מחזיקה בספרייה הגדולה ביותר של סרטים ישראליים, ובהם הזכויות לסרטיו של אפרים קישון, והיא גם הבעלים של חברת המוזיקה NMC.^[4]

האחים אדרי הפיקו והפיצו מאות סרטים ישראלים ואלפי סרטים בינלאומיים.

במסגרת משפט נתניהו העיד אדרי במשטרה על כך שהעניק את ביתו לפגישות של בנימין נתניהו על בסיס קבוע.^[5]

אדרי נפטר בגיל 70, לאחר מאבק בסרטן המעי הגס. נקבר בבית העלמין בקיסריה. בהלווייתו ספד לו ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, שהיה ידידו הקרוב.^[6]

חיים אישיים ומשפחה

היה נשוי לסולנג' ואב לארבעה. בשנותיו האחרונות התגורר בקיסריה.^[7]

הנצחתו

רחוב על שמו קרוי בעיר נתניה בצמוד למתחם הסינמה סיטי.^[8] בינואר 2022 הוחלט לקרוא על שמו את תיאטרון דימונה.^[9]

הסרט מחילה, מהאחרונים שהפיק בחייו, עלה לאקרנים בשנת 2019 ה'תשע"ט והוקדש לזכרו.

פילמוגרפיה (רשימה חלקית)

• שישה מיליון רסיסים (2001)
• השיבה מהודו (2002)
• סימה וקנין מכשפה (2003)
• המנגליסטים (2003)
• אהבה קולומביאנית (2004)
• מטאליק בלוז (2004)
• סוף העולם שמאלה (2004)
• ללכת על המים (2004)
• ימים של אהבה (2005)
• הבועה (2006)
• אביבה אהובתי (2006)
• הסודות (2007)
• החוב (2007)
• התנתקות (2007)
• בופור (2007)
• ריקוד מסוכן (2007)
• איים אבודים (2008)
• עץ לימון (2008)
• שלום ולהתראות (2008)
• Flipping out‏ (2008)
• לבנון (2009)
• קירות (2009)
• היו לילות (2009)
• כבוד (2009)
• חמש שעות מפריז (2009)
• הכתובה (2008)
• מבול (2010)
• פעם הייתי (2010)
• זוהי סדום (2010)
• הערת שוליים (2011)
• הפנטזיה הגדולה של סימיקו הקטן (2011)
• נמס בגשם (2011)
• רסיסי אהבה (2011)
• אחותי היפה (2011)
• פלייאוף (2011)
• הסיפור של יוסי (2012)
• רוק בקסבה (2012)
• העולם מצחיק (2012)
• בלדה לאביב הבוכה (2012)
• פנתר לבן (2013)
• הורה 79 (2013)
• לרדת מהעץ (2013)
• אנשים כתומים (2013)
• מי מפחד מהזאב הרע (2013)
• לצוד פילים (2013)
• פלאות (2013)
• הנוער (2013)
• סוכריות (2013)
• מפריח היונים (2013)
• מקום בגן עדן (2013)
• מיתה טובה (2014)
• אילוף הגוררת (2014)
• פרינסס (2014)
• תפוחים מן המדבר (2014)
• בורג (2014)
• יונה (2014)
• רפסודיה בולגרית (2014)
• פנסיון פראכט (2014)
• הקפות (2015)
• זינוק בעלייה (2014)
• טוביאנסקי (2014)
• שושנה חלוץ מרכזי (2014)
• את לי לילה (2014)
• כיפה אדומה (2014)
• תיקון (2015)
• באבא ג'ון (2015)
• ארץ פצועה (2015)
• ציפורי חול (2015)
• צילי (2015)
• מה כבר יכול לקרות?! (2015)
• דץ הבלץ (2015)
• החטאים (2016)
• הכל שבור ורוקד (2016)
• עמק (2016)
• ישמח חתני (2016)
• לב שקט מאוד (2016)
• הלהקה האחרונה בלבנון (2016)
• ילד טוב ירושלים (2016)
• נמל בית (2016)
• הולכת שבעה (2016)
• פיגומים (2017)
• כמעט מפורסמת (2017)
• ואז היא הגיעה (2017)
• ג'סטה (2017)
• געגוע (2017)
• מבצע ביצה (2017)
• מסתור (2017)
• מסע הטבעת (2017)
• מקוללים (2018)
• היום שאחרי לכתי (2018)
• מחילה (2019)
• המוסד (2019)
• אהבה בשלייקס (2019)
• שעת נעילה (2020)
• שאיפה לחיים (2020)
• סאבלט (2020)
• לשחרר את שולי (2021)
• ההילולה (2023)
• גן קופים (2023)
• שבע ברכות (2023)
• חמדה (2024)
• הטבעת (2024)

פרסים והוקרה (רשימה חלקית)

• פרס פסבינדר של האקדמיה האירופית לקולנוע לתגלית השנה
• איש השיווק של השנה (יחד עם אחיו, משה אדרי) מטעם איגוד השיווק הישראלי (2010)^[10]
• אות מפעל חיים (יחד עם אחיו, משה אדרי) מטעם פסטיבל הקולנוע בירושלים (2010).

מועמדויות לפרסים (רשימה חלקית)

• (Golden Orange Award for Best Film (International
• Golden Orange SİYAD Award for Best International Film

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לאון אדרי בוויקישיתוף

• לאון אדרי, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• לאון אדרי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• לאון אדרי, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• לאון אדרי, באתר ספר הקולנוע הישראלי
• מתן שירם, ‏"סרטים הם השקעה טובה יותר מנדל"ן", באתר גלובס, 2 באוגוסט 2010
• עדי דברת-מזריץ, אנשי השיווק של אפריל: לאון ומשה אדרי, באתר הארץ, 29 באפריל 2010
• קישור לווידאו - שיחת נפש עם יורם יובל - האחים משה ולאון אדרי מספרים על סיפור חיהם - שודר בטלוויזיה החינוכית, סרטון באתר יוטיוב, 25 בדצמבר 2013
• רן בוקר ושחר חי, לאון אדרי הובא למנוחות. נתניהו ספד לו: "הוביל את תעשיית הקולנוע להישגים", באתר ynet, 20 באפריל 2018
• גל אוחובסקי, ‏האיש ששינה את הקולנוע הישראלי, באתר ‏מאקו‏, 20 באפריל 2018
• אור סיגולי, ‏מפיק ומפיץ הקולנוע לאון אדרי, מבעלי יונייטד קינג, הלך לעולמו, באתר גלובס, 19 באפריל 2018
• נירית אנדרמן, מת יזם הקולנוע לאון אדרי, מבעלי סינמה סיטי, באתר הארץ, 19 באפריל 2018