לוי אבן אלתבאן

אבו אלפהם לוי בן יעקב אבן אלתבאן היה פייטן ומדקדק ספרדי במחצית השנייה של המאה ה-11 בסארגוסה.

ביוגרפיה

נולד ליעקב וחי בסארגוסה שבספרד. קיים קשרי מכתבים עם בכירי משוררי דורו, בהם רבי יהודה הלוי, אשר מפליג לגבי כישרונו בשירה^[1] ור' משה אבן עזרא, שמונה אותו כאחד המשוררים הטובים שבדורו, ומתאר אותו כ"מורה מפורסם ומלומד גדול".^[2] ר' יהודה אלחריזי תיאר את אבן אלתבאן כמי ששולט במליצות הלשון ומשתמש בהם כטוב בדרך שהמתבן דש בקלות את התבואה.^[3] אלחריזי רומז באמירתו לפירוש השם "אלתבאן", בערבית - סוחר תבן. עסק רבות בדקדוק עברי ובהוראתו. לא ידוע לנו רבות על קורות חייו.

תלמידו היה הדקדקן יצחק אבן ברון, מחבר ספר כתאב אלמואזנה, ספר על המילים והשרשים המשותפים לעברים ולערבית.

פיוטיו

שירתו אופיינית לתור הזהב בספרד. בידינו בעיקר שירי קודש מאבן אלתבאן. כשבעים שירים פרסם דן פגיס, שכתב עליו: "כחו רב לו ברשויות ליריות קצרות ובאהבות, באופנים ובמאורות, הכתובים לעיתים בצורת דו-שיח בין הקב"ה לישראל".^[4]

אחד מפיוטיו, אשר העסיק רבות את החוקרים הוא הסליחה "אליכם אישים אקרא".^[5] החוקרים נחלקים על מי נסוב הפיוט, לדעת חלקם על מלחמת אלפונסו השישי, מלך לאון במוראביטים ולדעת חלקם על כיבוש סארגוסה בידי אלפונסו הראשון, מלך אראגון.^[6] חיים שירמן מעריך כי מדובר בסליחה על תעלולי גדודי המורבאטים מצפון אפריקה שהגיעו לספרד בשנות התשעים של המאה ה-11.^[7]

רבים מפיוטיו נאמרו וחלקם עודם נאמרים בקהילות ישראל השונות, ומהם הרשות לנשמת "לקראת מקור חיי", הנמצא במחזור רומנייא בחלק "תפלות של שבת לחתן",^[8] הרשות לאל חי ברכו, המופיעה כפיוט חתונה בסדר חתונה תימני,^[9] "לא אהלך במחשכים" המופיע בסדר לשלש רגלים כמנהג קארפינטראץ,^[10] לו ישקלו רעי מהומתי, הנאמר בחלק מקהילות הספרדים בחלק מהתעניות, לשובב נות בית, הנאמר בסוכות בעיקר בקהילות אלג'יר, איך אתיצבה הנאמר בחלק מקהילות הספרדים כפתיחה לסליחות יום הכיפורים.^[11]

ספר 'המפתח'

רבי אברהם אבן עזרא, במבוא לספר מאזניים, בעודו מונה את הבלשנים שקדמו לו כותב: "ורבי לוי הנקרא בן אל תבאן ספרדי במדינת סרקסטה תקן ספר המפתח".^[12] ספר דקדוק זה אבד, אך שמו מופיע בין ספרי דקדוק אחרים גם במקורות נוספים, ביניהם בספרו של תלמידו יצחק אבן ברון, המביא כמה מובאות מספר המפתח. הספר הכיל ככל הנראה בעיקר ענייני דקדוק וכן פירוש לשוני של כתובים.^[13] שני פירושים כאלה מובאים בפירושו של הראב"ע על תהלים.^[14]

ככל הנראה כתב אבן אלתבאן ספר נוסף ובו ביאור פסוקים ותרגומם.^[15]

לקריאה נוספת

• רצהבי, יהודה, שירי לוי אבן אלתבאן: מאמר ביקורת, תרביץ, לח.
• פגיס, דן. שירי לוי אבן אלתבאן : יוצאים לאור על פי כתבי יד ודפוסים בצירוף מבוא חילופי נוסח וביאורים. ירושלים: אקדמיה לאומית ישראלית למדעים, 1968.
• חיים שירמן, השירה העברית בספרד ובפרובאנס, א, עמ' 329.
• חיים שירמן, אבו אלפהם לוי אבן אלתבאן בתוך: המשוררים בני דורם של משה אבן עזרא ויהודה הלוי סדר שני, בתוך: ידיעות המכון לחקר השירה העברית, תרצ"ח 1938 עמ' רנב-רעו.
• דן פגיס, מקורות לפעולתו של לוי אבן אלתבאן במחקר הלשון, לשוננו כז.

קישורים חיצוניים

• כתבי לוי אבן אלתבאן בפרויקט בן-יהודה