לוי (דמות מקראית)

לֵוִי הוא בנם השלישי של יעקב ולאה, והוא אבי שבט לוי, אליו משתייכים הכהנים והלויים.

עובדות מהירות לידה, גיל פטירה ...

לוי

"לוי" ציור מאת ג'ייקוב דה גיין השני
לידה	פדן ארם
גיל פטירה	137
אב	יעקב
אם	לאה
בן או בת זוג	מלכה
ילדים	גרשון, קהת, מררי, יוכבד

מקור השם

על פי ספר בראשית, לאה אמו של לוי, קיוותה כי בעלה יעקב יעדיף אותה בעקבות הולדת בנה השלישי, ומכאן מקור השם 'לוי': "וַתַּהַר עוֹד, וַתֵּלֶד בֵּן, וַתֹּאמֶר עַתָּה הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי, כִּי-יָלַדְתִּי לוֹ שְׁלֹשָׁה בָנִים; עַל-כֵּן קָרָא-שְׁמוֹ, לֵוִי"^[1]

לוי בסיפורי התנ"ך

ערך מורחב – מעשה שמעון ולוי

בסיפורי התנ"ך מוזכר לוי בשני סיפורים מרכזיים: בסיפור על אונס דינה אחותו^[2], וברצף הסיפורים על מכירת יוסף^[3].

כפי שמסופר בבראשית, כאשר ישבה משפחת יעקב ליד שכם, דינה בתו נאנסה ונחטפה בידי שכם בן חמור, אחד מנכבדי העיר. ההצעה הערמומית של בני יעקב הייתה לאפשר לשכם לשאת את דינה לאישה, ובתנאי שימול את כל זכרי העיר. לאחר שהסכימו אנשי שכם למול את עצמם, נכנסו לעיר לוי יחד עם שמעון אחיו, ועל אף הסתייגותו של אביהם - הרגו את כל יושביה. אירוע זה הטביע את חותם חום-המזג על דמותו של לוי. חותם זה משתקף באמירה הנוקבת שלה זכו שמעון ולוי מאביהם לפני מותו:

שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים
כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם
בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי
בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי
כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ
וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר
אָרוּר אַפָּם כִּי עָז
וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה
אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב
וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל.^[4]

לוי השתתף גם בסיפורי שנאת האחים ליוסף; כל אחיו של יוסף (למעט בנימין, אחיו מאמו) חברו כדי להתנכל ליוסף, אך התבדו כאשר גילו לאחר עשרות שנים שיוסף נמלט ממעלליהם והפך לשליט במצרים.

Remove ads

מורשתו של לוי

ערך מורחב – שבט לוי

שלושת בניו של לוי, גרשון, קהת ומררי, ירדו איתו מצרימה. בתו יוכבד נולדה במצרים, אך רש"י כותב שהיא נולדה בין החומות, בכניסה למצרים. מזרעה של משפחה זו צמחו מנהיגי ישראל הגדולים של אותה תקופה: משה ואהרן.

בספר מלאכי פרק ב נאמר: ”וִידַעְתֶּם כִּי שִׁלַּחְתִּי אֲלֵיכֶם אֵת הַמִּצְוָה הַזֹּאת, לִהְיוֹת בְּרִיתִי אֶת לֵוִי אָמַר ה' צְבָאוֹת. בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם וָאֶתְּנֵם לוֹ מוֹרָא וַיִּירָאֵנִי, וּמִפְּנֵי שְׁמִי נִחַת הוּא”. למרות שרוב המפרשים פירשו את השם 'לוי' המופיע בפסוק כשם-אב בלבד שמורה בעצם על אהרון או פנחס, ניתן לחלופין לפרש שכוונת מלאכי היא אכן ללוי בן יעקב עצמו. לפי הצעה שכזו הרי שמלאכי מעיד שלוי היה נאמן לה' ועשה את דברו.

לוי נפטר מן העולם בגיל 137 שנה^[5], ולאותן שנות חיים בדיוק זכה גם צאצאו עמרם, אבי משה.

לוי במגילות מדבר יהודה

במגילות מדבר יהודה, וכן בספרות החיצונית שמקורה בהן, כגון צוואות השבטים וספר היובלים, זכה לוי למעמד מרכזי. על פי המתואר במקורות אלו נישא לוי לאישה בשם מלכה^[6] וממנה נולדו לו גרשון קהת ומררי,^[7] זכה לרשת את כל ספרי אבותיו^[8] ולהנחיל ידע רב לבניו, ללמוד את מסורת הכהונה מיצחק סבו^[9] ולקבל ממנו את ברכת הכהונה: "ועתה בני שמע דברי והאזן למצוותי ולא יסורו דברי אלה מלבך כל ימיך כי כהן קדוש לה' אתה. וכוהנים יהיו כל זרעך ואת בניך צוה כי יעשו לפי משפט זה כאשר הגדתי לך"^[10]. כן מתואר לוי ככוהן בבית אל, בעת שיעקב מילא את נדרו לאחר שחזר מארם^[11], ואחיו מביעים את כפיפותם לו. על פי ספר היובלים^[12], נולד לוי באחד בחודש הראשון, היום שבו התחילה השנה בתקופת המקרא^[13] ובו נחנך המשכן^[14], והוא ראש השנה למלכים ולרגלים שחל בלוח העברי בא' בניסן, ובלוח השנה במגילות קומראן אמור לחול ביום השוויון. לפי צוואת לוי בארמית, היה לוי בן 48 בירידת יעקב למצרים וחי במצרים 89 שנה^[15].

Remove ads

במדרשי חז"ל

מדרש תדשא (פרק ח') וילקוט שמעוני על פרשת שמות מייחסים את יום לידתו של לוי לט"ז בניסן. על פי פרקי דרבי אליעזר, לוי היה בן ארבעים וחמש ברדת בני יעקב למצרים והוא חי במצרים 92 שנים. על פי סדר עולם רבה פרק ג', לוי היה אחרון האחים שנותר בחיים. לפי סדר הדורות^[16], לוי מת בשנת ב'של"א או בשנת ב'של"ב.

קברו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

לפי ספרות חז"ל העלו בני ישראל את כל בני יעקב לארץ להיקבר שם^[17].

ובספר הישר מסופר: ”ויקברו את ארונות מטות אבותיהם... איש בנחלת בניו... ואת שמעון ולוי קברו בעיר מנדא אשר נתנה לבני שמעון ויהי מגרש העיר לבני לוי.”^[18]

מסורת שומרונית שתועדה החל במאה ה-19 קובעת את קברו של לוי בנבי לוין, בסמוך לכפר סילת א-ד'האר שבצפון השומרון.^[19]^[20]

Remove ads