האמונה (שיר)

שיר האמונה הוא שיר שחיבר הראי"ה קוק. השיר נכלל בקובץ שיריו "אורות הראי"ה". השיר עוסק בערך התחייה הלאומית, בתוכנה וביעדיה. השיר משמש כהמנון של תנועת הנוער אריאל.

שיר האמונה (הראי"ה קוק)
לָעַד חַיָּה[1] בִּלְבָבֵנוּ הָאֱמוּנָה הַנֶּאֱמָנָה, לָשׁוּב לְאֶרֶץ קָדְשֵׁנוּ עִיר בָּהּ דָּוִד חָנָה[2]. שָׁמָּה נַעֲמֹד לְגוֹרָלֵנוּ אַב הָמוֹן[3] קָנָה, שָׁמָּה נִחְיֶה חַיֵּינוּ חַיֵּי עֲדַת מִי מָנָה[4]. שָׁמָּה נַעֲבֹד אֱלֹקֵינוּ בְּחֶדְוָה בְּגִילָה וּבִרְנָנָה, שָׁמָּה נַעֲלֶה לִרְגָלֵינוּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה[5]. תּוֹרַת חַיִּים חֶמְדָּתֵנוּ מִפִּי עֶלְיוֹן נִתָּנָה, נֶצַח הִיא נַחֲלָתֵנוּ מִמִּדְבָּר מַתָּנָה[6].

השיר נכלל גם במספר קובצי שירים של יהודי תימן ("דיוואן")^[7], וזכה למספר ביצועים. אחד המפורסמים שבהם הוא של דוד רפאל בן-עמי.

לעומת "התקווה"

הבית הראשון והפזמון של השיר "תקוותנו" בכתב ידו של נפתלי הרץ אימבר ועם חתימתו, תרס"ח (1908), נשמר באוספי הספרייה הלאומית

השיר חובר בלונדון בשנת 1916 (ה'תרע"ז) או 1917 (ה'תרע"ח)^[8]. בחוברת בה נתפרסם נכתב שיש לשיר אותו במנגינת "התקווה". השיר המקורי תקוותנו שנכתב כבר ב-1878 עבר בראשית המאה ה-20, מספר שינויי נוסח על ידי בני היישוב^[9]. דעתו של הראי"ה קוק לא הייתה נוחה מחלק מנוסח "התקווה" בפרט במתכונתה החדשה, ושיר זה נכתב כתגובה לכך, כשמטרת הראי"ה היא להעמיד את סוגיית התחייה הלאומית של עם ישראל במבט התורני האמוני.

בולטים בשיר זה שני שינויים לעומת התקווה: האחד הוא בשם השיר; בעוד השיר המקורי מדבר על התקווה (כך בשם השיר, ובמילות השיר "כל עוד בלבב פנימה", "עוד לא אבדה תקוותנו", כלומר עדיין קיימים סיכויים לתחיית ישראל) שירו של הראי"ה עוסק באמונה (כך בשם השיר, ובמילות השיר "לעד חיה בלבבנו"), כלומר ודאות פנימית בלבבות העם היהודי.

ההבדל השני הוא בתוכן התחייה, בעוד התכלית הלאומית המבוטאת בשיר התקווה היא "להיות עם חופשי בארצנו", בשירו של הראי"ה החיים הלאומיים של עם ישראל הם חיי קודש הכוללים יחס לארץ ישראל כארץ הקודש, עבודת ה' המתבטאת בעלייה לרגל לבית המקדש ובלימוד תורה.

בדומה לכך, בפזמון החוזר בנוסח המקורי של התקווה – השיר "תקוותנו", מופיע הביטוי "לשוב לארץ אבותינו, עיר בה דוד חנה", הראי"ה השתמש בביטוי זה, אך שינה את כינויה של הארץ ל"ארץ קדשנו".

בנוגע לשינויי הנוסח ב"התקווה" שנערכו בה בראשית המאה-20, למרות השינוי, רבים המשיכו לשיר את הנוסח המקורי של הפזמון: "עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ / הַתִּקְוָה הַנּוֹשָׁנָה / לָשׁוּב לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ / לָעִיר בָּהּ דָּוִד חָנָה" במשך יותר מיובל שנים. כך למשל נהגו בקונגרסים הציוניים לפני קום המדינה^[10][11].

בדומה לפזמון בשיר תקוותנו: "עוד לא אבדה תקוותנו..." משמש הבית הראשון בשיר האמונה: "לעד חיה בלבבנו" כפזמון השיר.

הלחן

הלחן הנפוץ של שיר זה שימש במקורו לפסוק "הרנינו גוים עמו, כי דם עבדיו יקום, ונקם ישיב לצריו, וכיפר אדמתו עמו" (ספר דברים, פרק ל"ב, פסוק מ"ג). לרגל אירוע שנערך במלאת שנה למלחמת ששת הימים, הרב שלום נתן רענן, חתנו של הרב קוק, ביקש מהרב ישראל אריאל, אז תלמיד בישיבת מרכז הרב, להציע לחן ל"לעד חיה בלבבנו", והוא הציע את הלחן המוכר, שהתפרסם במהירות^[12].

קישורים חיצוניים

האמונה, באתר ויקיטקסט

• מילות השיר "שיר האמונה" והאזנה לו, באתר זמרשת
• תרגום לאנגלית של השיר באתר "אוצר זמירות"
• לעד חיה בלבבנו, בביצוע דוד רפאל בן-עמי ומקהלת ישיבת ירושלים לצעירים, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 5:22)
• הרב עמיחי כנרתי, מדינת ישראל והמנון התקווה, בתוך: פסקי מרן הראי"ה קוק לחג הפסח עמ' 58, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).

לקריאה נוספת

• גלעד שטראוס, שיר האמונה להרב קוק לעומת "התקוה", בתוך:

איתמר ורהפטיג (עורך), ספר היובל, מנחה לאי"ש, (עמ' 410–413), ירושלים ה'תשנ"א