לפופית

לְפוּפִית (שם מדעי: Ipomoea) היא סוג של צמחים ממשפחת החַבַּלְבַּלִיִּים (Convolvulaceae), הכולל 642 מינים, והוא הסוג הגדול ביותר במשפחה זו. אחריו מדורגים הסוג כְּשׁוּת (Cuscuta) עם כ-220 מינים, והסוג חַבַּלְבֵּל (Convolvulus) עם כ-203 מינים. בישראל גדלים חמישה מיני בר של לפופית, ובנוסף מגדלים בארץ כ-12 מינים ושני מכלואים כצמחי תרבות ונוי^[1][2][3].

לפופית מטפסת על קיר

לפופית
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	סולנאים
משפחה:	חבלבליים
סוג:	לפופית
שם מדעי
Ipomoea ‏לינאוס, 1753

מיני הלפופית הם לרוב צמחים עשבוניים חד-שנתיים, דו-שנתיים או רב-שנתיים, ולעיתים בני-שיח, שיחים, מטפסים מעוצים ואף עצים קטנים. צורת החיים הנפוצה היא מטפסים נכרכים, ולעיתים הצמחים זוחלים לפופית החוף ולפופית רגל-העז), שרועים, צפים או מזדקפים. הגבעולים עשויים להיות ירוקים או מעוצים. בחלק מהמינים מתפתחים איברי אגירה תת-קרקעיים, כגון ציצת שורשים מעובים (כמו בבטטה) או קני-שורש מעובים ומעוצים.

הסוג לפופית נפוץ באופן טבעי באזורים הטרופיים והסובטרופיים של כל יבשות העולם, ובפרט באמריקה הצפונית, המרכזית והדרומית, באפריקה הטרופית והצפונית, בדרום-אסיה, במזרח אסיה, בדרום-מזרח אסיה, באוסטרליה ובאיי האוקיינוס השקט. מינים רבים התאזרחו גם באזורים ממוזגים של אירופה, רוסיה, צפון אמריקה ואיים מבודדים ברחבי העולם^[1].

השם "לפופית" ניתן לסוג זה בשל נטייתם של חלק מהמינים להתלפף סביב עצמים — עצים, שיחים, חוטים ואף עצמם. ברבים מהמינים, הלפופית נכרכת באמצעות הגבעולים, המתלפפים סביב עצמים ואף סביב עצמם, תכונה אופיינית לסוג. בעוד שמרבית הצמחים המטפסים עושים זאת באמצעות קנוקנות, ללפופית דרכי טיפוס אחרות. חלק ממיני הלפופית הם משתרעים בלבד ואינם מטפסים.

מידע נוסף: הסוג נחשב לחובב חום מובהק. מרבית מיני הלפופית מגיעים לשיא צמיחתם ופריחתם בעונת הקיץ. חלקם נחשבים חשובים מבחינה חקלאית, כגון Ipomoea batatas – הבטטה, הנאכלת בשל שורשיה המעובים, ואחרים משמשים בעיקר כצמחי נוי בזכות פרחיהם הגדולים והראוותניים.

תפוצה בעולם וישראל

הסוג לפופית נפוץ באופן טבעי באזורים הטרופיים והסובטרופיים של כל יבשות העולם. תחום תפוצתו כולל את אמריקה הצפונית, המרכזית והדרומית; אפריקה הטרופית ולעיתים גם צפונית; אסיה הדרומית והמזרחית – לרבות המזרח התיכון, תת-היבשת ההודית, סין ודרום-מזרח אסיה; וכן אוסטרליה ורבים מאיי האוקיינוס השקט. מינים שונים נפוצים גם באיים טרופיים מבודדים ברחבי העולם, כגון האיים הקריביים, גלאפגוס, מיקרונזיה ועוד.

בנוסף לתפוצה הטבעית הרחבה, מינים רבים של לפופית התאזרחו באזורים ממוזגים צפוניים, ובהם מדינות מרכז וצפון אירופה (כגון צרפת, גרמניה, בלגיה ובריטניה), צפון אמריקה הקרירה (קנדה ומדינות הצפון בארצות הברית), רוסיה האירופית והאסייתית, ואיים מבודדים כמו טסמניה, סנט הלנה ואיים נוספים באוקיינוסים.

המינים בישראל ותפוצתם

מרבד פרחים של לפופית כפנית בנחל שושן קריית שמונה

מתוך כ-652 מינים בסוג לפופית, שרובם מינים טרופיים, גדלים חמישה מיני בר בישראל הים-תיכונית.

לפופית החוף (Ipomoea imperti) היא צמח עשבוני רב-שנתי, זוחל, בעל פרחים גדולים בצבע לבן עם מרכז צהוב. המין נפוץ באזורים חוליים לאורך חופי ישראל: חוף הגליל, עמק עכו, חוף הכרמל, השרון, דרום מישור החוף ומערב הנגב. זהו צמח אופייני לבית גידול חולי.

פרחי לפופית כפנית.

פרחים של לפופית כפנית

לפופית כפנית (Ipomoea cairica) היא גֵּיאוֹפִּיט רב־שנתי בן-קיימא, מטפס או שרוע, ממשפחת החבלבליים וקרובה ללפופית הבטטה^[4]. היא נפוצה באזורים טרופיים וסובטרופיים ברחבי העולם, ובעיקר בבתי גידול טרופיים עונתיים יבשים. הצמח מטפס באמצעות גבעוליו הנכרכים סביב עצמים או גבעולים אחרים, ולעיתים הוא משתרע ומתפשט בעזרת שורשים המתפתחים ממפרקיו. איבר האגירה התת-קרקעי שלו הוא שורש מעובה, המתואר לעיתים כ"פקעת", המסייע לצמח לשרוד עונות יובש ולהתחדש כאשר התנאים מתאימים.

הצמח מאופיין בעלים מחולקים בצורת כף יד, כמעט או עד בסיסם, לחמש או שבע אונות, ובפרחים גדולים ובולטים דמויי משפך שצבעם לרוב סגול, לילך או ורוד, עם לוע כהה. בישראל פורח הצמח בקיץ, מסוף מאי ועד תחילת ספטמבר. לפופית כפנית נפוצה בישראל כצמח נוי לאורך גדרות, מבנים ואזורים מופרים, אך גם מצויה בבתי גידול לחים וטבעיים, שם היא נחשבת נדירה.

לפופית החִצים (Ipomoea sagittata) היא מטפס עשבוני, רב-שנתי וקירח, הגדל בבתי גידול לחים. פרחיו ורודים או סגולים בהירים. עלי הבסיס דמויי לב, ואילו עלי הגבעול דמויי חץ ארוך וצר – האונה הקיצונית מחודדת, ושתי האונות בבסיס העלה מוארכות ומעוגלות. העלים נישאים על פטוטרת ארוכה, ועורקיהם הראשיים מסתעפים כמניפה. הפרחים מופיעים בודדים או בזוגות בחיקי העלים, ועוקץ הפרח קצר מפטוטרת העלה. לפופית החיצים הוא צמח נחלים וביצות בעמק עכו, חוף הכרמל והשרון.

בנוסף לשלושת מיני הבר הללו, גדלים בישראל גם שני מינים זרים נדירים שמוצאם באמריקה:

1. לפופית הקיסוס (Ipomoea hederacea) היא צמח מטפס חד-שנתי, זר סובטרופי נדיר מאוד, הנמצא בשטחים מעובדים בעמק החולה. מוצאו ממקסיקו.
2. לפופית משולשת (Ipomoea triloba) היא צמח מטפס חד-שנתי או רב-שנתי, זר ונדיר מאוד, הגדל אף הוא בשטחים מעובדים בעמק החולה. תחום תפוצתו הטבעי משתרע ממקסיקו ועד ברזיל, כולל האיים הקריביים. הוא גדל בעיקר באזורים טרופיים יבשים עונתית.

מורפולוגיה

לפופית כפנית צלקת ואבקנים

צלקת ואבקנים של לפופית כחולה (Ipomoea indica)

פרח של לפופית כחולה

פרחים של לפופית כחולה בקריית שמונה

העלים מסורגים, חסרי לוואים, נישאים על פטוטרות ארוכות. הטרפים תמימים, פשוטים או בעלי אונות; לעיתים מפורצים בדגם דמוי כף יד או דמוי נוצה. העלים עשויים להיות שעירים או קירחים, אך אינם מכוסים שערות משי. מערכת העורקים מסועפת^[5].

הפרחים דו-מיניים, גדולים ונכונים (בעלי סימטריה רדיאלית). עלי הכותרת מאוחים לכל אורכם ונושרים כיחידה אחת שלמה. הם ערוכים כבודדים בחיקי העלים, או בקבוצות המהוות תפרחת מסוימת דו-בדית (dichasium) – תפרחת שבה פרח מסיים את הציר הראשי ומתחתיו מסתעפים שני סעיפים צדדיים, שכל אחד מהם עשוי לשוב ולהסתעף באותו דגם.

לרוב מלוּוים הפרחים בשתי חפיות קטנות.

הגביע מורכב מחמישה עלים מפורדים וארוכים, לעיתים מחולק כמעט עד לבסיסו, ומשתייר לאחר הפריחה.

הכותרת לרוב דמוית משפך רחב או פעמון, בעלת חמש אונות ברורות (ולעיתים לא ברורות), או חמישה קיפולי אורך. האונות חופות זו על זו ומקופלות בתוך הניצן. אוגן הכותרת תמים או מחולק לחמישה חודים או חמש זוויות.

האבקנים חמישה במספר, קבועים בעומק צינור הכותרת, לסירוגין עם אונות הכותרת ומול עלי הגביע. הם חבויים בתוך צינור הכותרת ואינם בולטים מפתחו, בדומה לעמוד השחלה. המאבקים נפתחים בסדקי אורך כלפי חוץ.

השחלה עילית, בת שני עלי שחלה מאוחים, ובה שתיים עד ארבע מגורות, שבכל אחת מהן ביצית אחת או שתיים. השליה זוויתית.

עמוד השחלה אחד, חוטי ואינו בולט מפתח הכותרת. בניגוד לסוגים חבלבל ו-חבלבלן, עמוד השחלה אינו מתפצל לזרועות. הצלקת כדורית, דמוית קרקפת, ולעיתים בעלת שקע או מחולקת לשתיים או שלוש אונות^[6].

הפרי הלקט כדורי או דמוי ביצה, בעל שתי מגורות, ובכל אחת שני זרעים. ההלקט נפתח בקשוות.

הזרעים קירחים או שעירים. הפסיגים רחבים, מקופלים בתוך הזרע, ולעיתים קְטוּמֵי בקודקודם.

לפופית כצמח נוי ומאכל

לפופית החוף

לפופית כפנית.

סוג זה מוכר בזכות פרחיו הגדולים, שלהם סימטריה רדיאלית. עלי הכותרת מאוחים לרוב. ברוב המינים, הפרח נפתח בשעות הבוקר, ונסגר עד הצהריים. תופעה זו הקנתה לצמח זה את שמו העממי באנגלית 'morning glory'- כלומר, "תהילת הבוקר".

גודל הפרחים והמראה הרענן של עלי הלפופית, שלרוב מחולקים לאונות, הפכו חלק מהמינים לצמחים פופולריים כצמח נוי - הן כצמחים מטפסים, והן כצמחים משתרעים. החשיבות הכלכלית של גידולים אלו היא שולית לעומת החשיבות הכלכלית העצומה של הבטטה, היא הלפופית הנאכלת. מין זה מגודל בהיקף רחב, לשם שימוש בפקעות למאכל, וכן שימוש בכל חלקי הצמח למספוא.

הבטטה מהווה דוגמה טובה ו'קיצונית' יחסית לנטייה של מיני סוג זה ליצירת איברי אגירה תת-קרקעיים כדוגמת פקעות ושורשים מעובים.

מינים המגודלים למטרות נוי ומאכל

• לפופית הבטטה 'מרגריטה' - Ipomea batata 'Margarita'.^[7]
• לפופית נאכלת (Ipomoea batatas) גאופיט דו-שנתי, הפרחים בגווני סגול-ורוד, העלים בעלי גוון סגלגל. צמח משתרע ומטפס מעט, העלים משולשים. משמש כצמח מאכל ושמו הרווח בציבור הוא בטטה.
• לפופית נאה (Ipomea tricolor) (אנ')
• לפופית חלולה (Ipomoea fistulosa) (אנ') שיח מסועף ורחב היכול להגיע לגובה של שני מטרים.^[8]
• לפופית סמוקה
• לפופית לבנה (Ipomoea alba) (אנ') מטפס עשבוני המוכר גם בשם פרח ירח. משמש בתור צמח נוי.^[9]
• לפופית מנוצה
• לפופית רגל-העז (Ipomoea pes-caprae) (אנ') מטפס מעוצה רב-שנתי, בעל עלים גדולים ואופייניים, שצורתם כצורת רגל העז. הצמח ממעט לפרוח יחסית למיני לפופית אחרים, וצבע הפרח בהיר. משמש כצמח מטפס בגן הנוי, ונמצא גם כפליט-תרבות בארץ.
• לפופית כפנית (Ipomoea cairica) צמח מטפס רב-שנתי שביכולתו לטפס לגובה רב אף על עצמים דקים, כדוגמת חוטי חשמל. צבע הפרח סגול בהיר, עם כתם כהה במרכז. גדל כצמח בר במקומות לחים, כמו כן משמש כמטפס כצמח נוי.
• לפופית המים (Ipomoea aquatica) (אנ') צמח רב-שנתי בעל גבעולים זוחלים. צבע הפרח לבן ורדרד או לילך. מקורו בדרום-מזרח אסיה,^[10] שם הוא משמש למאכל.^[11]

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לפופית
טקסונומיה בוויקימינים: Ipomoea

• לפופית, באתר ITIS (באנגלית)
• לפופית, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
• לפופית, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• לפופית, באתר Tropicos (באנגלית)
• לפופית, באתר GBIF (באנגלית)
• לפופית, באתר האינדקס הבין-לאומי לשמות צמחים (באנגלית)
• plant/bush-morning-glory לפופית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• דובי זכאי, נערת מים: לפופית החוף, באתר nrg‏, 22 ביולי 2008