מאגרי מים ברמת הגולן

מאגרי המים ברמת הגולן הם סדרה של מאגרי מים מלאכותיים ברמת הגולן שנועדו לתפיסת מי גשם. מי המאגרים משמשים בחקלאות ברמת הגולן בשאר ימות השנה, לאחר עונת הגשמים. מרבית המאגרים סוכרים אפיקי נחלים באגן הניקוז של הכנרת, ומיעוטם באגן הניקוז של הירמוך.

מאגר עורבים ברמת הגולן, ינואר 2018

מספר מאגרים הם מאגרי מי קולחין המשמשים, לאחר טיהורם, בחקלאות.

נפחם הכולל של המאגרים הוא כ-35 מלמ"ק.

רקע גאולוגי והידרולוגי

מאגר בנטל, אפריל 2017

רמת הגולן היא רמה בזלתית הנמצאת ממזרח לכנרת ולעמק החולה. רמת הגולן נמצאת בגובה של 400-1,000 מטרים מעל פני הים, והיא מתנשאת ממזרח לכנרת הנמצאת כ-200 מטרים מתחת לגובה פני הים. קו פרשת המים בגולן תואם במידה רבה את קו התילים, ועובר כרצועה דקה ברוחב מספר קילומטרים במזרח רמת הגולן, צמוד לגבול ישראל-סוריה. לכן, מרבית מי הגשמים היורדים בגולן זורמים לכנרת ולנהר הירדן.

בבסיס הקמת המאגרים נמצאת ההנחה שבמקום לשאוב מים לחקלאות מהכנרת לגולן (הפרש גבהים של 600-1,200 מטרים), יהיה נכון יותר לאגם את מי השיטפונות במרומי רמת הגולן, ולספק את המים לשטחים החקלאיים מתוך מאגרי המים ברמה.

ברמת הגולן נמדדו ערכי נגר גבוהים ביחס למקומות אחרים בישראל^[1] (כלומר, אחוז גדול יותר ממי הגשמים זורם על פני השטח ואינו מחלחל), דבר המגדיל את כמות המים הנתפסת. בנוסף, שכבות הקרקע החרסיתיות בין קילוחי הבזלת משמשות כשכבת אטימה טבעית המונעת חלחול מים מהמהאגר לעומק הקרקע, וחוסכות את הצורך באיטום מלאכותי בתחתית המאגר.

המאגרים

מים עודפים ממאגר בנטל זורמים מערבה. מים אלה נאספו ממזרח לקו פרשת המים בגולן והם מוסטים מערבה לאגן הכנרת.

המאגרים הוקמו החל משנות ה-70 והם בבעלות חברת המים של הגולן "מי גולן". נכון ל-2018 נבנו 14 מאגרים, אשר נפחם הכולל הוא כ-35 מלמ"ק (מיליון מטר מעוקב). מרבית המאגרים הם מטיפוס "מאגר גיא" - מאגר הנוצר באפיק נחל כתוצאה מסכירת האפיק.

תשעה מאגרים אוגמים מי שיטפונות הזורמים מערבה אל אגן הכנרת. חמישה מאגרים נוספים (כדוגמת מאגר בנטל ומאגר חיתל) הוקמו ממזרח לקו פרשת המים, והם אוגמים מי שיטפונות אשר ללא המאגרים היו זורמים לאגן הירמוך ונשפכים לירדן מדרום לכנרת. מאגרים אלה אינם גורעים מים מהכנרת אלא מוסיפים מים למשק המים של ישראל (אך הם גורעים מים מהירדן הדרומי וים המלח). למי המאגרים הוכנסו מיני דגים הניזונים מאצות, כדי למנוע התפתחות אצות העלולות לפגוע באיכות המים ולגרום לסתימות.

כדי להתגבר על תנודתיות כמויות הגשם מדי שנה, מוזרמים בתחילת החורף מים למאגרים לצורך מילוי חלקי. מים אלה מגיעים ממקורות יציבים כמו קידוח שמיר (קידוח מים במורדות הגולן ליד קיבוץ שמיר).^[2][3] מילוי המאגרים מבעוד מועד מבטיח כמות מים מספקת לחקלאי הגולן גם בשנים שחונות. במקרה של שנה גשומה, גולשים עודפי המים מהמאגר, דרך הנחלים, אל הכנרת.^[4] המאגרים מחוברים ביניהם בקווי מים לצורך העברת עודפים ביניהם ולהקטנת ההתאדות בקיץ. אחד מקווים אלו הוא צינור הנפט הטרנס-ערבי המושבת העובר במרכז רמת הגולן.^{[דרוש מקור]}

בנוסף למאגרי השיטפונות, הוקמו ברמת הגולן חמישה מאגרי קולחין, אליהם מוזרמים מי הביוב של ישובי הגולן. מי הקולחין עוברים טיפול במכוני טיהור שפכים (מט"ש) ומושבים לאחר טיהורם לשימוש בחקלאות. מאגרי מי הקולחין מספקים כ-2.5 מלמ"ק נוספים של מים.

מכוני טיהור השפכים ברמת הגולן מטפלים גם בשפכי הרפתות הרבות המצויות ברמת הגולן. סמוך למאגר יקוצה (מט"ש מיצר) הוקם בשנת 2010 מתקן ביוגז המפיק גז מתאן מזבל פרות. המתאן המופק מזין גנרטורים המייצרים חשמל בהיקף של 2–3 מגה וואט חשמל בשנה.^[5][6]

מאגר קולחין חד-נס, מצפון למאגר צור, על כביש 888

מאגרי השיטפונות והקולחין מספקים את מרבית המים לחקלאות בגולן. מים נוספים מגיעים ממקורות טבעיים כגון מים מבריכת רם ומי מעיינות. כמויות קטנות נוספות מופקות מקידוחים ברמת הגולן ומשאיבה מהכנרת.

המאגרים משמשים לעיתים כמוקדי תיירות ותרבות פנאי, אף שהכניסה אליהם אסורה, והם משמשים לרחצה ולדיג חובבים. אכסניית מדרשת הגולן נבנתה על שפת מאגר בני ישראל בסמוך לחיספין. בנוסף, המים החמים מקידוח שמיר המוזרמים למאגר עורבים הפכו לאטרקציה תיירותית, בעיקר בעונה הקרה.^[7]

מאגר חיתל הוא המאגר בעל שטח אגן הניקוז הקטן ביותר ביחס לגודלו, ועל כן הוא בדרך כלל המאגר האחרון המתמלא. כתגבור למילוי מאגן הניקוז שלו, ישנה תעלה המזרימה מים ממאגר בני ישראל בכח הגרביטציה למאגר חיתל שבפתחה מחסום מלאכותי הניתן להרמה.^{[דרוש מקור]} בשל מגבלת הגרביטציה, תעלה זו מזרימה מים רק כאשר מאגר בני ישראל קרוב לשפתו העליונה.

בחורף 1991–1992 נפרצה סוללת העפר של מאגר בנטל עקב הגשמים העזים, ומי המאגר שטפו את חוות הניסויים הסמוכה, בסיס חיילי האו"ם הסמוך, ומשם אל לתוך סוריה. באירוע אחר בשנה זו עלה חשש שמאגר בני ישראל יגלוש ויציף את חיספין הסמוכה ואף הוחל בהכנות לפינוי התושבים מהמקום, אך חשש זה לא התממש לבסוף.^{[דרוש מקור]} בעקבות אירועים אלו ננקטו צעדים שונים למזעור סכנות גלישה מהמאגרים בשנים הבאות.

בשנת 2017 הוחל בבנית מאגר בראון, במטרה להגדיל את כמות המים הזמינים בצפון הגולן. המאגר נבנה בצמוד למאגר בנטל כחלופה למורכבות ההנדסית והעלות הגבוהה הדרושים להגדלת מאגר בנטל. מאגר בראון אינו מאגר גיא, והוא מוקף בסוללה בכל היקפו, פרט לפתח בצידו הצפוני המחובר לתעלת מחפי הממלאת את המאגר. בשונה משאר המאגרים, תחתיתו של מאגר בראון מכוסה ביריעות פלסטיק למניעת חלחול המים. בניית המאגר הסתיימה בדצמבר 2019.^[8]

בשנת 2020 החלה בנייתו של מאגר חושן, ממערב למושב קשת.^[9] המאגר צפוי להכיל כ-2 מיליון מ"ק מים. בשנת 2022 הסתיימה בניית המאגר.^[10]

בשנת 2020 חברה "מי גולן" לחברת אנלייט כדי להקים מערכות של קולטים פוטו-וולטאים צפים על פני המאגרים. המערכת צפויה לייצר חשמל שיימכר לחברת החשמל, ובנוסף להקטין את אידוי המים מהמאגרים.^[11] בשלב ראשון יותקנו המערכות במאגר עורבים ובמאגר בני ישראל, ובהמשך יותקנו גם במאגרים נוספים.

השפעות סביבתיות

שקנאים במאגר בני ישראל

המאגרים משנים את משטר הזרימה של הנחלים. סכירת מי השיטפונות מונעת את הזרם השטפוני במורד המאגרים והופכת את הזרימה לאיטית יותר. בנחלים הסכורים נרשמה ירידה בספיקות השיא ובקצב החזרה של אירועים שטפוניים. כך למשל אירוע שטפוני אשר היה מתרחש אחת לכמה שנים בודדות, מתרחש כעת אחת לכמה עשורים בנחלים הסכורים.^[12]

סכירת הנחלים ומילוי המאגרים במלואם גורעת כ-20 ס"מ ממפלס הכנרת, אך מנגד נחסכת שאיבת כמות זהה מהכנרת לצורכי החקלאות בגולן, שאף זוכה למי השקיה באיכות טובה יותר.

לשינוי משטר הזרימה יש השפעה על הצומח והחי במורד האפיק. עצירת השיטפונות מונעת את כיסוח וגיזום האפיק, ומאפשרת את "סתימת" האפיק בצמחים שפלשו מגדות האפיק למרכזו. הירידה בספיקת המים משנה את אופי בית הגידול ומאפשרת פלישת מיני בעלי חיים ביצתיים.^[13]

מנגד, המאגרים משמשים גם מקור מים לבעלי חיים אחרים, בעיקר עופות.

רשימת המאגרים

שם מאגר	שנת הקמה	נפח מקסימלי (באלפי מ"ק)	שטח אגן (קמ"ר)	נחל	אגן ניקוז	קואורדינטות
עורבים	1999-2001	2,500	13	עורבים	כנרת	33°08′29″N 35°43′57″E
בראון[14]	2019	1,900			ירמוך	33°08′39″N 35°47′17″E
בנטל (מרום גולן)	1968-1974	4,200	24		ירמוך	33°08′23″N 35°46′55″E
קוניטרה	2007	800	5		ירמוך	33°07′52″N 35°48′56″E
קטיף	1998	500	10	יוסיפון	כנרת	33°03′09″N 35°48′43″E
יוסיפון	1983	300	41	יוסיפון	כנרת	33°02′05″N 35°46′33″E
בני צפת (רמתניה)	1979	1,200	13	יהודיה	כנרת	33°01′19″N 35°49′08″E
חושן	2022	2,000		יהודיה	כנרת	32°59′19″N 35°48′06″E
קשת		150		עיט	כנרת	32°59′07″N 35°48′43″E
בוטמיה	1974	300	5		ירמוך	32°56′12″N 35°52′20″E
דבש (בזלת)	1983-1984	4,000	48	בזלת	כנרת	32°55′02″N 35°46′32″E
שעבניה (דליות)	1983-1984	1,500	8	דליות	כנרת	32°53′56″N 35°46′50″E
רוויה (סמך)	1983-1984	5,000	8	סמך	כנרת	32°52′23″N 35°46′43″E
בני ישראל	1980-1984	6,500	35	אל על	כנרת	32°51′04″N 35°47′21″E
חיתל (נוב)	1970-1974	5,000	5	נוב	ירמוך	32°48′49″N 35°47′11″E

מאגרי קולחין

שם מאגר	שנת הקמה	נפח מקסימלי (באלפי מ"ק)	קואורדינטות
דלווה (אורטל)	2005	500	33°06′25″N 35°45′08″E
חד-נס	1990	350	32°59′03″N 35°38′25″E
צור	2000	480	32°58′07″N 35°38′13″E
דינור	2008	600	32°56′42″N 35°48′52″E
יקוצה	1994	600	32°45′42″N 35°44′14″E

גלריה

מאגר עורבים

• 
  מאגר עורבים מלא לאחר חורף גשום, יוני 2018
• 
  מאגר עורבים יבש כמעט לגמרי לאחר הקיץ. ספטמבר 2017
• 
  מאגר עורבים בצילום ממזרח
• 
  פברואר 2017
• 
  המאגר בפברואר 2017. ברקע הר חרמון
• 
  המאגר מלא לאחר חורף גשום, פברואר 2019. ניתן לראות את העצים מימין שקועים במים לעומת התמונות משנים קודמות.
• 
• 
  הקמת פאנלים סולארים במאגר עורבים, אוקטובר 2020
• 
  הפאנלים הסולארים במאגר עורבים

מאגר בנטל

• 
  מאגר בנטל. בתחתית התמונה משמאל ניתן לראות צינור הממלא את המאגר.
• 
  מאגר בנטל בצילום מהר בראון
• 
  מאגר בנטל. ברקע הר בראון (משמאל) והר חרמונית (במרכז). מאחוריהם באופק הר חרמון.
• 
  מאגר בנטל מלא. ניתן לראות את הצינור המזרים מים למאגר בעונות גשומות פחות.
• 
  מאגר בנטל וטורבינות הרוח בחוות הרוח עמק הבכא
• 
  מאגר בנטל (משמאל), מאגר בראון (מימין) וטורבינות הרוח של חוות הרוח עמק הבכא

מאגר בראון

• 
  מאגר בראון (בבניה) ומאגר בנטל (משמאל) בצילום מהר בנטל, ספטמבר 2018
• 
  מאגר בראון במהלך בנייתו, אוגוסט 2018. מאחוריו הר בנטל
• 
  מאגר בראון (בבניה) ומאגר בנטל (משמאל), בצילום מהר בנטל, פברואר 2018
• 
  מאגר בראון מלא, יולי 2020

מאגר דליות

• 
  מאגר דליות לאחר חורף גשום, פברואר 2018
• 
  מאגר דליות ממרחק, אפריל 2017
• 
  המאגר באפריל 2017
• 
  אפריל 2017
• 
  גלגל רפאים וברקע מאגר דליות (משמאל) ומאגר דבש

מאגרים נוספים

• 
  מאגר בני ישראל בצילום ממדרשת הגולן
• 
  מאגר בני ישראל ליד חיספין במצב מלא, ינואר 2020
• 
  מאגר קוניטרה, פברואר 2019
• 
  מאגר קוניטרה מכתף אביטל, פברואר 2019
• 
  מאגר קטיף בצילום מהר בני צפת, פברואר 2019. ברקע הר יוסיפון.
• 
  מאגר בני צפת (רמתניה), פברואר 2019
• 
  מאגר רוויה, פברואר 2019
• 
  מאגר קשת
• 
  מאגר קשת בצילום מגבעת טליה

מאגרי קולחין

• 
  מאגר קולחין צור על כביש 888 ברמת הגולן
• 
  מאגר צור. בקצה הימני ניתן לראות את מט"ש צור
• 
  מאגר קולחין דלווה (מימין) ומאגר המים אורטל (משמאל) בצילום ממורדות הר אביטל. פברואר 2019

לקריאה נוספת

• חנה גולן (עורכת), נחלים ומים בגולן, יד יצחק בן-צבי, 2013

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מאגרי מים ברמת הגולן בוויקישיתוף

• שרון קדמי, משק מים אוטרקי ברמת הגולן, באתר הארץ, 9 ביולי 2006
• גיא ורון, ‏פנינה נסתרת: כתבנו במעיין החם החדש ברמת הגולן שטרם נגלה לציבור, באתר ‏מאקו‏, 16 בדצמבר 2021
• אביר סולטן, מאגר בנטל, בלוג צילום, באתר הארץ, 2 בפברואר 2022