שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
מגילת אנטיוכוס
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
מגילת אנטיוכוס או אנטיוכס (נקראת גם מגילת בני חשמונאי, מגילת חנוכה ומגילה יוונית) היא מדרש אגדה קצר המתאר את נס החנוכה ואת מרד החשמונאים. המגילה היא החיבור הנפרד היחיד המוקדש למאורעות אלה שהשתמר בספרות חז"ל. אף שאיננה חלק מהתנ"ך, בקהילות רבות נהוג היה לקוראה בחנוכה,[1] בדומה לקריאת מגילת אסתר בפורים.
Remove ads
תפוצה
המגילה נשמרה במקור ארמי, רבי סעדיה גאון תרגמה לערבית והוסיף לה מבוא.[2] המגילה נכללת במספר כתבי יד של התנ"ך ובסידורי תפילה.[3]
במספר קהילות בתימן, באיטליה ובקוצ'ין נהגו לקרוא בה בחנוכה. מבואר בדברי הרי"ד שאין לברך על קריאתה,[4] וכתב את זאת כדי להפקיע טעות שעלולה להיות היות שנקראת גם כן "מגילה".
תיארוך
רב סעדיה גאון קבע את זמן חיבור המגילה לימי החשמונאים.[5] לדברי הרב יהודה זייבלד כוונת רס"ג היא שהמגילה הועברה במסורת בעל פה, אך הוא הראשון שהעלה אותה על הכתב.[6]
בדפוסים של ספר הלכות גדולות[7] לרב שמעון קיירא נכתב: ”זקני בית שמאי ובית הלל כתבו מגילת בית חשמונאי, ועד עכשיו לא עלתה לדורות, ולא נקבעה בין כתבי הקודש.” אולם בכתבי היד, מופיע שחיברו "מגילת תענית" ולא את מגילת חשמונאי.[8]
במחקר ישנן השערות נוספות החל מהמאה ה-1 לפנה"ס, עד למאה ה-11.[9]
Remove ads
תוכן
סכם
פרספקטיבה
מערכה ראשונה נגד ניקנור
המגילה מתארת את עוצמתו המדינית של אנטיוכוס (ובגרס משנהו) ושנאתו ליהודים, אנטיוכוס שולח את ניקנור לירושלים, מציב פסל וזובח חזיר בבית המקדש. עקב חילול בית המקדש, פורץ המרד הראשון שיזם יוחנן בן מתתיה הכהן הגדול, יוחנן הצליח על ידי תחבולה להרוג את ניקנור בעזרה של בית המקדש, על ידי דקירתו בחרב קטנה שהחביא. לאחר מכן יצא יוחנן למלחמה, הניס את הפולשים תוך כדי הריגת 77,200 חיילי אויב, לאחר שחזר מהמרדף בנה מנורה[10] בשם "מקבי".
מערכה שנייה נגד בגרס
בגרס נשלח על ידי אנטיוכוס, לדכא את המרד, כבש שוב את ירושלים והנהיג גזירות שמד (שבת חודש ומילה) על היהודים, מות בתליה הוטל על הורים שמלו את ילדיהם. המגילה מתארת שני מעשים שכנראה גרמו לתסיסה וחידוש המרד.
- מעשה גבורה של אשה שמלה את בנה עלתה על חומת ירושלים והכריזה ”לך נאמר בגרס הרשע, ברית אבותינו לא תחדל ממנו” לאחר מכן השליכה את בנה מהחומה, וקפצה אחריו אל מותה.
- מעשה הרג אכזרי שביצע בגרס בקבוצה של אלף יהודים שהסתתרו במערה כדי לשמור שבת, לאחר שמיאנו לצאת מהמערה עישן את פתח המערה וכולם נהרגו מחוסר חמצן.
- בחלק מהנוסחאות מובא מעשה שלישי, המספר על אחותם של החשמונאים שחששה מגזרת זכות הלילה הראשון שהנהיג בגרס, ועודדה אותם לצאת למלחמה.
חמשת בני מתתיה יצאו למרד נרחב, והצליחו להביס את צבא יון.
מערכה שלישית נגד בגרס
לאחר התבוסה, המליץ בגרס לאנטיוכוס שיש לכנס צבא גדול כנגד היהודים, הכולל פרשים ופילים "מלובשי שריון", כמה מדינות חברו כדי לדכא את המרד ביהודה, כבשו שוב את ירושלים פרצו 13 פרצות בבית המקדש, הפסיקו את אספקת המים והעלו אותה באש. מתתיה ובניו התכנסו במצפה גלעד, קריאה לצום ותפילה להצלחת המשך המערכה, מתתיה מברך את בניו לקראת המערכה, בתחילת המערכה מת יהודה, ומתתיה הזקן יצא להילחם עם בניו במקומו, תפקידו של אלעזר היה להרוג את הפילים, ושם מצא את מותו. הקרב הוכרע בני חשמונאי הרגו רבים מהיוונים, ואת בגרס שרפו באש. לאחר המלחמה, אנטיכוס ברח מבושה, והתאבד. לבסוף מתארת המגילה את שיקום וטיהור בית המקדש, נס פך השמן וקביעת חג החנוכה לדורות.
לקריאה נוספת
- נתן פריד, בתוך: מנהגי ישראל לדניאל שפרבר, חלק ה, עמודים 102–113
- הרב יוסף קאפח מגילת בני חשמונאי עם תרגום וביאור רס"ג.[11]
- הרב עזרא קורח והרב יהודה זייבלד, מגילת בני חשמונאי, עם תרגומו של רס"ג לערבית ותרגום חוזר שלו לעברית, ועם ההקדמות.[12]
- איתי קגן, "מגילת אנטיוכוס הארמית: בירורים לשוניים ראשוניים", לשוננו פו,ב (אדר ב' תשפ"ד), עמ' 119–145 (קישור להורדה, באתר Academia.edu)
קישורים חיצוניים
- מידע על מגילת אנטיוכוס בקטלוג הספרייה הלאומית
- מגילת אנטיוכוס מורחבת, קובץ בית אהרן וישראל תשנ"ב (ל"ח) עמודים קי"א-קכ"א. באתר היברובוקס
- יהודה איזנברג, מגילת אנטיוכוס, מתורגם לעברית, באתר "דעת"
- כתב יד הכולל את מגילת אנטיוכוס, 1480 לערך, מאוספי הספרייה הלאומית
- צבי פיליפאווסקי (אנ') (הגהה ותירגום לאנגלית), מגילת אנטיוכוס, לונדון תרי"א - 1851, באתר היברובוקס
- אוצר מדרשים כרך א, מגלת אנטיוכס, נוסח ארמי עם תרגום לעברית, באתר היברובוקס
- מגילת אנטיוכוס, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
- מגילת אנטיוכוס, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- לוי גינצבורג, "מגילת אנטיוכוס", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- מנחם צבי קדרי, "באיזו ארמית נכתבה מגילת אנטיוכס", לשוננו כג חוברת ג' (תשי"ט), עמ' 129–145, באתר JSTOR
- על המגילה באתר הספרייה הלאומית
- יעקב טאפראווער, פתח דבר למגלת אנטיוכוס, הלבנון, פורסם במוסף כבוד הלבנון, 10 בספטמבר 1873
- יעקב טאפראווער (מהדיר), מגלת אנטיוכוס, הלבנון, פורסם במוסף כבוד הלבנון, 10 בספטמבר 1873
- יהודה זייבלד, חלקו של רס"ג בעריכת מגילת אנטיוכוס וההדרה של הקדמתו, חיצי גבורים, ניסן תשע"ז, באתר Academia.edu
- דניאל ליפסון, מי מכיר את "מגילת אנטיוכוס"?, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 20 בדצמבר 2022
- מגילת אנטיוכוס, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
Remove ads
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads