מוניקה סלש

מוניקה סלש (בסרבית: Моника Селеш, Monika Seleš; בהונגרית: Szeles Mónika; נולדה ב-2 בדצמבר 1973) היא טניסאית יוגוסלבית-אמריקאית הנחשבת בעיני רבים לאחת הטניסאיות הטובות בכל הזמנים. דורגה ראשונה בעולם בדירוג העולמי לנשים, ה-WTA. במהלך הקריירה שלה זכתה סלש ב-9 תוארי גראנד סלאם והייתה האלופה הצעירה ביותר של אליפות צרפת הפתוחה. לזכותה 53 תוארי יחידות ו-6 תוארי זוגות. סלש הייתה השחקנית הדומיננטית ביותר בסבב הנשים בתחילת שנות ה-90.

מוניקה סלש
Szeles Mónika

לידה	2 בדצמבר 1973 (בת 51) נובי סאד, הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה
מדינה	יוגוסלביה יוגוסלביה (עד 1994) ארצות הברית ארצות הברית (מאז 1994)
מקום מגורים	סרסוטה אורלנדו נובי סאד
גובה	1.78 מטרים
יד חובטת	שמאל
תקופת פעילות	1989–2008 (בפועל: 2003) – 2008
בן או בת זוג	Tom Golisano
פרסים והוקרה	היכל התהילה הבינלאומי של הטניס (2009) פרס שרה פלפרי דנציג (2003) אתלט השנה של AP (1991) Best Female Athlete ESPY Award (1993) פרס הטניסאית המצטיינת של ESPY (1993) אתלט השנה של AP (1992)
סה"כ פרסים שצברה	14,891,762 דולר אמריקאי
יחידים
מאזן קריירה	595–122
דירוג שיא	1 (11 במרץ 1991)
זכיות בטורנירים	53
זוגות
מאזן קריירה	89–45
דירוג שיא	16 (22 באפריל 1991)
זכיות בטורנירים	6
שיאי גראנד סלאם
זכיות 9
אליפות אוסטרליה הפתוחה	זכייה (1991, 1992, 1993, 1996)
אליפות צרפת הפתוחה	זכייה (1990, 1991, 1992)
וימבלדון	גמר (1992)
אליפות ארצות הברית הפתוחה	זכייה (1991, 1992)
מאזן מדליות מתחרה עבור ארצות הברית ארצות הברית המשחקים האולימפיים ארד סידני 2000 טניס

נעוריה

סלש נולדה בנובי סאד שביוגוסלביה בשנת 1973 למשפחה ממוצא הונגרי. החלה לשחק טניס בגיל 6, ניצחה בטורניר הראשון שלה בגיל 8 וניצחה באורנג' בול בשנת 1985. במהלך האורנג' בול היא משכה את תשומת לבו של מאמן הטניס ניק בולטרי ששכנע את המשפחה לעבור לפלורידה, ארצות הברית ולרשום את סלש לאקדמיית הטניס שלו. סלש החלה לשחק טניס מקצועני כבר בגיל 14, וניצחה בטורניר הראשון שלה ביוסטון כבר בגיל 15 (1989), תוך כדי ניצחון על כריס אוורט בגמר. באותה שנה העפילה לחצי גמר אליפות צרפת הפתוחה וסיימה את השנה כמדורגת 6 בעולם.

השליטה בסבב

בשנת 1990 זכתה סלש בטורניר הגראנד סלאם הראשון שלה לאחר שניצחה בגמר אליפות צרפת הפתוחה את שטפי גראף. במהלך השנה ניצחה סלש עוד 10 טורנירים, ביניהם אליפות סבב ה-WTA ומיאמי. סלש פתחה את שנת 1991 בסערה, מנצחת את אליפות אוסטרליה הפתוחה, אליפות צרפת הפתוחה ואליפות ארצות הברית הפתוחה, מיאמי, אליפות סבב ה-WTA, ועוד חמישה טורנירים נוספים. סלש העפילה למקום הראשון בעולם, וסיימה את השנה כמעט בלתי מנוצחת. הישגים יוצאי דופן אלו חזרו על עצמם גם בשנת 1992, בנוסף הגיעה סלש לגמר אליפות וימבלדון, תוך כדי שסלש מייצבת את עצמה כשחקנית הטובה ביותר בסבב הנשים ודוחקת את יריבתה הגדולה ביותר, שטפי גראף, מהשליטה המוחלטת שהייתה לה בסבב הנשים עד לתחילת שנות ה-90.

הדקירה

שנת 1993 נפתחה עבור סלש באותה הצלחה כמו השנתיים הקודמות והיא זכתה שוב באליפות אוסטרליה, ניצחה תארים לרוב והמשיכה לנצח את כל יריבותיה הגדולות, כגון מרטינה נברטילובה, ארנצ'ה סנצ'ס ויקאריו ושטפי גראף. הכול השתנה באירוע שהתרחש באפריל 1993 ושינה את פני טניס הנשים. בטורניר המבורג שבגרמניה, הותקפה סלש באמצע משחק רבע הגמר בטורניר על ידי אוהד גרמני אובססיבי של שחקנית הטניס שטפי גראף שדקר את סלש בגבה. סלש השמיעה זעקת כאב ותמונות הדקירה שודרו ברחבי העולם כולו. סלש הובהלה לבית החולים ואירוע הדקירה זיעזע את עולם הטניס בפרט והספורט העולמי בכלל. ההתאוששות הפיזית מהדקירה לקחה רק כמה שבועות אך ההתאוששות הפסיכולוגית מהאירוע עצמו הייתה קשה והשפיעה על סלש בצורה חריפה. סלש לא הופיעה במגרשים במשך שנתיים שלמות.

החזרה לסבב

לאחר הדקירה, שטפי גראף חזרה לשלוט בסבב הנשים והעפילה שוב לראשות הדירוג העולמי. סלש התדרדרה בדירוג עד למקום השמיני. סלש חזרה לסבב באוגוסט 1995, לאחר שקיבלה אזרחות אמריקאית ועברה לייצג את ארצות הברית, וניצחה בטורניר החזרה שלה בטורונטו, דבר שגרם לרבים בעולם הטניס להאמין שסלש אכן מסוגלת לחזור לפיסגת טניס הנשים ולשלוט בו כבעבר. חודש לאחר מכן פגשה סלש בגמר אליפות ארצות הברית את שטפי גראף והפסידה לאחר שנתנה קרב אדיר לגרמניה. סלש פתחה את שנת 1996 בזכייה באליפות אוסטרליה והיה נראה שהיא בדרך הנכונה בחזרה לצמרת, אך היא לא הצליחה להציג את הטניס שלפני הדקירה והתקשתה לחזור על הישגיה בעבר. באותה שנה הפסידה שוב לשטפי גראף בגמר אליפות ארצות הברית ובשנת 1998 הגיעה לגמר הגראנד סלאם האחרון שלה בו הפסידה לארנצ'ה סנצ'ס ויקאריו. ככל שהתארכה הקריירה של סלש, כך התרחקה סלש מאותה היכולת שהצעידה אותה להישגיה בתחילת שנות ה-90. פציעה ברגל גרמה לסלש לפרוש מטניס מקצועני, אף על פי שלא הודיעה עליה באופן רשמי עד ה-14 בפברואר 2008^[1].

בשנת 2008 התמודדה בעונה השישית של תוכנית המציאות האמריקאית, רוקדים עם כוכבים, והייתה למודחת השנייה.

סגנון המשחק

סלש נחשבת ל"שחקנית הכוח" הראשונה של כל הזמנים. סלש הביאה איתה למגרשי הטניס משחק פיזי, החזרות סירב מעולות וכף יד וגב יד בשתי ידיים. היא ניחנה במשחק עיקש, סבלני מצד אחד ותקיף מצד שני. סלש נודעה בנוסף בגניחות הקולניות שהייתה משמיעה במהלך משחקיה, דבר שלעיתים הפריע ליריבותיה. בעיני רבים נחשבת סלש לאחת משחקניות הטניס הטובות בכל הזמנים, אם לא הטובה ביותר. השליטה הכול כך מוחלטת שלה בסבב שנקטעה על ידי הדקירה מעלה כל פעם מחדש את השאלה איך היה נראה עולם הטניס הנשי אילולא הייתה סלש נדקרת בגבה.

הישגי גראנד סלאם/יחידות

תוצאה	שנה	תחרות	יריב	נקודות
Win	1990	אליפות צרפת הפתוחה	גרמניה שטפי גראף	7–6(8–6), 6–4
Win	1991	אליפות אוסטרליה הפתוחה	צ'כוסלובקיה יאנה נובוטנה	5–7, 6–3, 6–1
זכייה	1991	אליפות צרפת הפתוחה	ספרד ארנצ'ה סאנצ'ס ויקאריו	6–3, 6–4
זכייה	1991	אליפות ארצות הברית הפתוחה	ארצות הברית מרטינה נברטילובה	7–6(7–1), 6–1
זכייה	1992	אליפות אוסטרליה הפתוחה	ארצות הברית מרי ג'ו פרננדס	6–2, 6–3
זכייה	1992	אליפות צרפת הפתוחה	גרמניה שטפי גראף	6–2, 3–6, 10–8
גמר	1992	אליפות וימבלדון	גרמניה שטפי גראף	2–6, 1–6
זכייה	1992	אליפות ארצות הברית הפתוחה	ספרד ארנצ'ה סאנצ'ס ויקאריו	6–3, 6–3
זכייה	1993	אליפות אוסטרליה הפתוחה	גרמניה שטפי גראף	4–6, 6–3, 6–2
גמר	1995	אליפות ארצות הברית הפתוחה	גרמניה שטפי גראף	6–7(6–8), 6–0, 3–6
זכייה	1996	אליפות אוסטרליה הפתוחה	גרמניה אנקה הובר	6–4, 6–1
גמר	1996	אליפות ארצות הברית הפתוחה	גרמניה שטפי גראף	5–7, 4–6
גמר	1998	אליפות צרפת הפתוחה	ספרד ארנצ'ה סאנצ'ס ויקאריו	6–7(5–7), 6–0, 2–6

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מוניקה סלש בוויקישיתוף

• מוניקה סלש, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• מוניקה סלש, ברשת החברתית אינסטגרם
• מוניקה סלש, באתר הוועד האולימפי הבין-לאומי
• מוניקה סלש, באתר olympedia.org
• מוניקה סלש, באתר ה-WTA
• מוניקה סלש, באתר ה-ITF
• מוניקה סלש, באתר גביע הפדרציה
• מוניקה סלש, באתר היכל התהילה של הטניס
• אתר מעריצים של מוניקה סלש (באנגלית)
• אמיר ענבר, השבוע לפני 25 שנה | הדקירה שפצעה ענף שלם, באתר הארץ, 22 במאי 2015