שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
תמי אימי מכון למחקר ולפתוח
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
תמי אימי מכון למחקר ולפתוח בע"מ נוסדה בשנת 1951 כחברה ממשלתית בשם תעשיות מחצבי ישראל בע"מ והייתה תחת אחריות משרד הפיתוח. בשנת 1964 נרשמה תחת שמה החדש. משנת 1975 חברת בת של כימיקלים לישראל.
Remove ads
היסטוריה
סכם
פרספקטיבה
חברת "מחצבי ישראל" החלה לפעול באפריל 1951[1], במטרה לנצל מחצבים שנתגלו בסקרים גאולוגיים, שביצע חיל המדע של צה"ל בנגב, בשיתוף חוקרי מכון ויצמן. התכנון היה שהחברה תפעל כחברת החזקות ממשלתית שתחתה יוקמו חברות בת שתוקמנה לשם ניצולם של מחצבי הנגב, בשיתוף המגזר הפרטי, אך שחברת האם תמשיך להחזיק בשליטה בהן[2]. המנכ"ל הראשון של החברה היה יוסף בלומנפלד, כימאי יהודי-צרפתי (שהיה נשוי לרחל אחותה של ורה ויצמן) בעל ניסיון רב שעשה את התפקיד בהתנדבות[3], ליושב ראש החברה מונה הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי[4]. עם הקמת החברה זוהו מספר תחומים בהם ניתן לנצל את המחצבים, כולל: הפקת נפט מפצלי שמן בישראל, כריית נחושת בתמנע, כריית ברזל במכתשים, הפקת פוספטים וחרסית במספר אתרים בנגב[5]. לצורך כך הוקמו חברת "פוספטים בנגב" בשנת 1951, חברת "חרסית וחול זך בנגב" בשנת 1952[6]; במקביל הוחל בדיונים עם חברה בלגית על הקמת מכרות נחושת תמנע והוחל בכרייה ניסיונית במקום[7][8]. חברת בת שלישית שהוקמה באותה עת הייתה חברת "מפעלי תובלה", שתפקידה היה לשמש כזרוע לוגיסטיקה משותפת של חברות הקבוצה[9].
בתחילת 1954 הודיעה החברה על תחילת ההפקה של עופרת ברזל במכתש הגדול[10], אולם בספטמבר נמסר שכמות הברזל במקום דלה[11]. באותה שנה גם הוקם מכרה הברזל מנרה ברכס רמים[12], אך שם לא הייתה כדאיות כלכלית[13].
ביולי 1954 התפטר מנכ"ל החברה יוסף בלומנפלד שחזר לצרפת, שם היו בבעלותו מספר מפעלים כימיים[14]. והוא הוחלף בידי אליעזר בודנקין. בשנת 1958 הוחלט לערוך ארגון מחדש בפעילות החברה ולהפוך את המחקר והפיתוח לעיקר פעילותה. לצורך כך אוחדה פעילות זאת עם פעילות המחקר של מפעל "דשנים וחומרים כימיים", תחת ניהולו של אלכסנדר גולדברג[15].
בינואר 1964 הופרדה פעילות המחקר והפיתוח משאר הפעילות של חברת "מחצבי ישראל" והחלה לפעול תחת השם "תעשיות מחצבי ישראל" (או בקיצור תמ"י)[16]. באפריל 1965 חנכה החברה מעבדה מודרנית שנקרא על שמו של יוסף בלומנפלד[17]. בשנת 1975 הפכה לחברת בת של "כימיקלים לישראל"[18].
Remove ads
פעילות מחקר ופיתוח
במסגרת פעילות חברת "מחצבי ישראל" הוקמה מחלקת מחקר שתפקידיה היה ביצוע סקרים גאולוגיים לשם איתור מכרות ומחצבים בעלי ערך כלכלי, ביצוע מחקרי מעבדה לשם ניצול המחצבים, תכנון ליווי והפעלת מפעלי תעשיית המכרות והמחצבים[19][20]. בישראל התגלו חמישה מחצבים מתכתיים, שרק לאחד מהם כדאיות כרייה והוא הנחושת בתמנע. שאר המרבצים המתכתיים המצויים באדמת ישראל הם הזהב והברזל, המצויים על גבול הכדאיות הכלכלית, וגם מנגן ואורניום, אשר המרבצים שלהם לא נחפרים, משום שהם מתחת לסף הכדאיות הכלכלית.
החל מ-1958 מעבדות המחקר והפיתוח של "מחצבי ישראל" פועלות במפעל "דשנים וחומרים כימיים" בקריית אתא. שם כבר פעל צוות בראשותו של אלכסנדר גולדברג[21]. המעבדות היו לארגון הגדול ביותר בישראל שעסק במחקר שימושי בתחום הכימיה וניצול מחצבים והחל לספק שירותים גם ללקוחות מחוץ לישראל. מנהל המעבדות באותה עת היה ד״ר אברהם בניאל[22].
אחת הצלחות הגדלות של החברה הייתה פיתוח תהליך חדש לייצור חנקת אשלגן, שאותו הגה אברהם בניאל. אחרי מספר שנות פיתוח התהליך יושם בהצלחה בחברת חיפה כימיקלים[23]. שברבות השנים הפכה לתאגיד בינלאומי לייצור דשנים לחקלאות וכימיקלים לתעשייה[24].
Remove ads
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של תמי אימי מכון למחקר ולפתוח באנגלית- אתר האינטרנט הרשמי של תמי אימי מכון למחקר ולפתוח בעברית
- מחקרים של מחצבי ישראל לשלב מסחרי, הארץ, 1 בדצמבר 1965
- שי טחנאי, מארץ המחצבים לארץ המכתשים - מדרשת שדה בוקר
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads