שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
מיכה הלוי
רבה הראשי האשכנזי של פתח תקווה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
הרב מיכה הלוי (נולד בכ"ח בטבת ה'תשכ"ד, 13 בינואר 1964) הוא רב ישראלי המשמש כרבה הראשי האשכנזי של פתח תקווה וראש ישיבת "עטרת נחמיה" בתל אביב. כיהן במשך למעלה מ-20 שנה כרב שכונת נחלת יצחק בתל אביב-יפו. היה מועמד לתפקיד הרב הראשי לישראל.
Remove ads
ביוגרפיה
סכם
פרספקטיבה
נולד בתל אביב לשלום ולחיה הלוי. למד בישיבת נחלים ובישיבת מרכז הרב אצל הרצי"ה קוק, הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא,[1] הרב חיים שטיינר והרב מרדכי שטרנברג, ורואה באחרון את רבו המובהק.[2] לצד זאת, הרב הלוי רואה ברב שלמה גורן אחד מרבותיו, וערך, ייעץ או ריכז את ההוצאה לאור של מרבית ספרי ההלכה והמחשבה של הרב גורן.[3] שירת בצה"ל בחיל התותחנים.
פעילות רבנית בתל אביב וראשות ישיבת "עטרת נחמיה"
בתחילת שנות ה-90 עבר לתל אביב והקים בה כולל בשם "מכתם לדוד". כעבור זמן התמנה לרב שכונת נחלת יצחק ורב בית הכנסת "הפועל המזרחי". במקביל שימש במשך תשע שנים כר"מ בישיבת אור עציון. בתקופה זו כיהן כחבר בוועדת הכשרות של הרבנות בתל אביב, הקים בה בית הוראה טלפוני והופקד על תחום כשרות בתי המלון בעיר.
בשנת ה'תש"נ (1990) הקים את עמותת "אביב התורה" והוא עומד בראשה. העמותה מעודדת מחנכים דתיים להתגורר בתל אביב ולהשתלב בחינוך הדתי בה, מפעילה גני ילדים וצהרונים שבהם לומדים יחד ילדים דתיים וחילונים, וכן מדרשה שמקיימת ימי לימוד תורה שבועיים לנשים מהעיר ומחוץ לה.
בשנת ה'תש"ס הקים את הישיבה הגבוהה עטרת נחמיה בשכונת נחלת יצחק שבתל אביב, בראשה הוא עומד עד היום. בנשיאות הישיבה עומד הרב חיים שטיינר, מרבותיו של הרב הלוי בישיבת מרכז הרב.
בשנות העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90 פעל לצד תנועת ויצו תל אביב לקליטת עולים בשכונה. מאז שנת ה'תש"ס (2000) משמש כיועץ הלכתי לעמותת "רעות" המפעילה בתי אבות ובית חולים סיעודיים בתל אביב ובירושלים. הוא חבר בוועדת הלסינקי של משרד הבריאות. בשנת 2007 הקים את פרויקט "עולים בהצלחה" לקליטת יהודי אתיופיה ביפו והביא למינויו של רב קהילה בן העדה הפועל לצדו למען הקהילה המקומית.[4]
הרב הראשי האשכנזי בפתח תקווה
בכ"ח שבט ה'תשע"ב (21 בפברואר 2012) נבחר ברוב גדול לתפקיד הרב הראשי האשכנזי של פתח תקווה,[5] לצד עמיתו הרב בנימין אטיאס, הרב הראשי הספרדי.[6] הקים בעירו מערך כשרות ייחודי, במסגרתו תאגיד כשרות אשר כפוף באופן שוטף לדרישות הרבנות המקומית, מעסיק ומפעיל משגיחי כשרות, כך שהמשגיחים אינם מקבלים את משכורתם מבתי העסק.[7]
בשנת התשע"ו (2016) עמד בראשות ועדה מיוחדת מטעם הרבנות הראשית לבחינת מערך הכשרות בישראל.[8] באותה שנה, בשל מחלה, העביר הרב יעקב אדלשטיין את סמכויותיו בתחום הכשרות ברמת השרון לרב הלוי.[9] בשנת ה'תשפ"ב הצטרף כחבר במועצה הציבורית של "בית הציונות הדתית".[10]
מדי חודש אלול נוהג לקיים בעירו שורת שיעורי תורה בלמעלה ממאה מוקדים שונים, באירוע המכונה "מסע המושבה".[11] בתקופת המחאה נגד הרפורמה המשפטית הוזמן בידי תומכי הרפורמה ומתנגדיה לפתוח "מעגלי שיח" משותפים בכיכר גורן בעיר.[12] לצד רעייתו הקים את "יסודות - מרכז יהודי למשפחה", במסגרתו מתקיימים הרצאות וסדנאות, בית הוראה למענה על שאלות הלכתיות, קו טלפוני לשאלות בנושאי משפחה וכנסי קיץ לנשים בעיר.[13]
מועמדות לתפקיד הרב הראשי לישראל
ערך מורחב – הבחירות לרבנות הראשית לישראל (2024)
בשנת ה'תשפ"ג הודיע על כוונתו להתמודד על תפקיד הרב הראשי לישראל. בחשוון תשפ"ג (שלהי 2022), ועדה שהקים הרב חיים דרוקמן במטרה להציג מועמד ציוני-דתי מוסכם לתפקיד הרב הראשי לישראל, בחרה ברב הלוי על פני הרב אליעזר איגרא.[14] לאחר מכן, בסיוון תשפ"ג (יוני 2023), ועדת רבנים מוסכמת שנייה שהקים הרב יעקב אריאל, לבקשתו של יו"ר מפלגת הציונות הדתית שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בחרה (בסיבוב שני) את הרב מאיר כהנא, אב בית דין בבית הדין הרבני באשקלון, על פני הרב איגרא והרב הלוי.[15]
באייר תשפ"ד, הודיעה ועדת הרב אריאל כי לאור פעילות של "מועמדים רבים נוספים, מהציבור הדתי וקרבתו", נגד החלטת הוועדה, וערעורים כנגדה מצד אנשי ציבור – הוועדה מכירה בכך שלא הצליחה להעמיד "מועמד מוסכם" והיא מעבירה את הסמכות ליישם את החלטת הוועדה בנושא הבחירות לרבנות הראשית חזרה לבצלאל סמוטריץ', אך הבהירה שהחלטת הוועדה לא השתנתה והיא עדיין בתוקף.[16]
בר"ח אלול ה'תשפ"ד, במסגרת הבחירות לרבנות הראשית לישראל (2024), הודיע הרב הלוי על כוונתו להתמודד על תפקיד הרב הראשי האשכנזי לישראל.[17] כשלושה שבועות לאחר מכן הודיע בצלאל סמוטריץ', על תמיכת מפלגתו ברב הלוי לתפקיד הרב הראשי.[18] בבחירות שנערכו לאחר כשבוע נקבע כי הרב הלוי קיבל 40 קולות, לצד הרב קלמן בר, רבה של נתניה, שקיבל אף הוא 40 קולות. זאת לאחר שהיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, קבעה כי קול נוסף של הרב הלוי שהיה בו בכדי להכריע נפסל משום שלא הוכנס למעטפה הנכונה[19]. ועדת הבחירות קבעה כי יערך סבב בחירות שני בין השניים.[20] לאור זאת חתמו למעלה מ-70 רבנים על הצטרפות לקריאת הרב יעקב אריאל לתמיכה ברב הלוי.[21] הרב אריאל פרסם סרטון בו קרא בקולו להצביע לרב הלוי[22]. בסבב בחירות שני שנערך בין הרב הלוי והרב בר, קיבל האחרון 77 קולות וניצח בבחירות לתפקיד הרב הראשי לישראל, לעומת הרב הלוי אשר קיבל 58 קולות.[23]
Remove ads
עמדות ופעילות ציבורית
סכם
פרספקטיבה
בהתאם לפרשנותו להגותו של הראי"ה קוק, רואה הרב מיכה הלוי ברבנות הראשית לישראל כמי ש"מציבה את האידיאל הרוחני המשפיע על כל אחד ואחד בארץ ישראל". לדעתו עיקר תפקיד הרבנות הוא להיות "מלכות של תורה", וערכה לא מצומצם לסוגיית שביעות הרצון הציבורית משירותיה.[24] הוא מתנגד לגיור ומתן כשרות שלא מכוח הרבנות הראשית.[25] תומך במחאה ציבורית כנגד תופעות דוגמת חילול שבת ופירוק המשפחה המסורתית, אולם מדגיש שיש להימנע ממחאות פוגעניות.[26]
אף שהרב הלוי רואה עצמו כתלמיד של רבני ישיבת מרכז הרב, הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא והרב חיים שטיינר שאף מכהן נשיא הישיבה שהקים[27] הוא שמר על קשרים הדוקים עם רבו המובהק הרב מרדכי שטרנברג, גם לאחר שמונה לראש ישיבת הר המור שהתפלגה מישיבת מרכז הרב,[28] לצד זאת, במשך שנים רבות שמר על קשר רציף עם ישיבת מרכז הרב, נשא דברים בקביעות באירועי יום ירושלים במסגרתה,[29] והרב יעקב שפירא העומד בראשה, בירכו באירוע עם מלאת עשור לכהונתו והגדיר אותו "ממשיך דרך רבותיו".[30] בשנת 2024, לאחר שלא הצליח להיבחר לתפקיד הרב הראשי לישראל, פרסם הרב יעקב מדן, מראשי ישיבת הר עציון, מכתב חיזוק פומבי לרב הלוי.[31]
רואה בשירות בצה"ל מצווה, ומחנך לשירות צבאי משמעותי, זאת לצד הערכה רבה כלפי עולם התורה החרדי.[32]
בשנת תשנ"ו היה בין מקימי ארגון רבני צהר, והיה מראשי מיזם עריכת החופות ללא תמורה כספית. מאוחר יותר פרש מהארגון, בשל תפיסתו שהפיכת הארגון לאופוזיציה לרבנות פוגעת בזהותה היהודית של המדינה.[33] בשנת 2013, בתקופת הבחירות לרבנות הראשית, הביע התנגדות חריפה למועמדות הרב דוד סתיו לתפקיד הרב הראשי לישראל, בטענה כי דרכו משקפת רצון להציג אלטרנטיבה לרבנות הראשית.[34] בהקשר דומה, בשנת 2015 בראיון לקו החדשות "הקול החרדי", מתח ביקורת על הרב שלמה ריסקין, רבה של אפרת, אשר לדבריו "ניסה לחייב את הרבנות לפעול לפי דעתו בגיור".[35]
בשנת 2017 הצטרף למכתב רבנים המברך את ראש הממשלה בנימין נתניהו וממשלת ישראל ה-34, "על שמירת קדושת הכותל ועל הפעולות לחיזוק מערך הגיור הממלכתי".[36] בשנת 2019, לקראת הבחירות לכנסת ה-21, הצטרף למכתב רבנים בו נתבקשו ראשי מפלגות דתיות להתנות כניסה לקואליציה עתידית בהכנסת שמירה על "השבת הציבורית" לקווי היסוד שלה.[37] בשנת 2018, לאחר שנטען שכתב האישום בתיק הפיגוע בדומא נשען על הודאות שנמסרו לאחר עינויים, הצטרף למכתב רבנים שקרא לעצירת ההליך המשפטי והקמת ועדת חקירה לבחינת הטענות.[38] לאחר שעמירם בן אוליאל הורשע בפיגוע, הצטרף למכתב אישי ציבור ורבנים אשר קרא להוצאת בן אוליאל מבידוד והעברתו לאגף תורני.[39]
רואה בפעילות ארגונים הפועלים בתחום הכשרות שלא במסגרת הרבנות, דוגמת ארגון כושרות, הצגת "אלטרנטיבה לרבנות" בפועל.[40] מתנגד לעליית יהודים להר הבית ורואה בה "חילול השם".[41] הביע הסתייגות רעיונית מהיתר הלכתי ללידת ילדים במסגרת משפחה חד-הורית, בטענה כי תפקידו של רב להקרין לציבור חזון ולא הלכה בלבד.[42] לצד רבנים נוספים, השתתף בגיבוש תיקון לחוק בחירת רבני הערים, שנועד להעביר את מירב כח הבחירה של רבני הערים לידי שר הדתות ומועצת הרבנות הראשית.[43]
הרב הלוי מרבה לקיים פעילות משותפות עם מוסדות החינוך הממלכתיים-דתיים בעירו,[44] אך הביע גם תמיכה במודל ישיבה קטנה לאומית.[45] בשנת השמיטה תומך בחברת אוצר הארץ של מכון התורה והארץ.[46] אסר על תפילת הלל עם כלי נגינה בעיר פתח תקווה.[47] מתנגד לגיור קטנים כאשר הורי הילד לא מתגיירים לצדו.[48] בשנת 2021, הביע התנגדות למתווה הגיור[49] ולרפורמת הכשרות שגיבש שר הדתות מתן כהנא.[50] ואף נפגש עם השר במטרה להניא אותו מתוכניתו ולהפנותו לאפיקים חלופיים.[51] פרסם קריאה ציבורית לגבאי בתי כנסת, לסייע לילדים שהוריהם גרושים להשתלב בתפילות.[52]
Remove ads
משפחתו
נשוי ליעל (לבית ציטרין) ואב לשמונה. אחיו, פרופ' יונתן הלוי, שימש כמנהל המרכז הרפואי שערי צדק בירושלים. גיסו הוא הרב אלי סדן מנשואיו לוורדינה הלוי. גם הרב והסופר חיים סבתו גיסו, מנשואיו לאחות אשתו. הרב אהרן (ארל'ה) הראל הוא מחותנו.
מחיבוריו
- הרב על הקו – תשובות בהלכה מאת הרב שמעון אשר, הרב מיכה הלוי והרב משה זנדר, הוצאת בית ההוראה שעל יד המועצה הדתית לתל אביב-יפו, תשס"ח ותשע"א
- אשיח בפיקודיך: שיעורים בחמישה חומשי תורה, תמוז תשע"ז
- מצות הדלקת נר חנוכה – מאמר הלכתי, שיחה ולקט הלכות, המועצה הדתית פתח תקווה תשע"ט
- הדור קבלוה – לקט הלכות, שיחה בהלכה ושיחה באמונה, המועצה הדתית פתח תקווה תשע"ט
- האחריות הציבורית על לימוד התורה בישראל, קריית ארבע תשע"ט
- מצמיח ישועות בורא רפואות – דברי חיזוק ואמונה בתקופת הקורונה, ישיבת עטרת נחמיה תש"פ
- שלמי שמחה – על מסכתות סדר נשים בתלמוד הבבלי על בסיס שיעורי עיון שמסר בפני הקהל הרחב, תשפ"ב
- ספרים בעריכתו: תורת הפילוסופיה מאת הרב שלמה גורן, תשנ"ח. תורת המקרא מאת הרב שלמה גורן, תשנ"ו
Remove ads
קישורים חיצוניים
- אביב התורה – ערוץ ובו שיעורי הרב מיכה הלוי, באתר YouTube
- כל הכתבות על הרב מיכה הלוי, באתר ערוץ 7
- חגית רוזנבאום, הרבנות שייכת לכולם, באתר ערוץ 7, 31 במאי 2012
- עדו בן פורת, "פתח תקווה באמת זכתה": עשור לכהונת הרב מיכה הלוי, באתר ערוץ 7, 9 במרץ 2022
- מיכאל טוכפלד, המועמד המועדף על סמוטריץ' לרבנות הראשית: פרופיל דמותו של הרב מיכה הלוי, בעיתון מקור ראשון, 2 ביוני 2023
Remove ads
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads