שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
מסדרון התשתיות
מיזם מתוכנן להעברת תשתיות ואנרגיה מטורקיה לישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
מסדרון התשתיות היה מיזם מתוכנן להעברת תשתיות ואנרגיה מטורקיה לישראל, באמצעות הנחת חמישה צינורות תשתית תת-ימיים. צינורות אלו היו מתוכננים להעביר נפט, גז טבעי, חשמל, מים ותקשורת[1]. תחילתו של מסדרון התשתיות באזור ג'ייהאן במפרץ איסכנדרון שבדרום-מזרח טורקיה. משם אמורים היו צינורות התשתית לצאת, לאורך 460 ק"מ דרך הים התיכון, עד לאזור חיפה. המיזם בוטל לנוכח החרפת היחסים בין המדינות.
Remove ads
היסטוריה
סכם
פרספקטיבה
מגעים ראשונים עם טורקיה על הקמת מסדרון התשתיות החלו בתחילת שנות ה-2000, תחילה דובר על צינור לאספקת גז טבעי בלבד[2], אותה הציעה להקים חברת גזפרום הרוסית, במטרה לספק גז טבעי לישראל מרוסיה דרך טורקיה[3]. שבמקביל החל משא ומתן על יבוא מים במכליות לישראל, עקב המחסור במים בישראל[4]. במרץ 2004 נחתם הסכם עקרונות בין טורקיה לישראל, ליבוא מים בכמות של 50 מיליון מ"ק בשנה[5]. באוקטובר 2004 הודיעה הרשות הפלסטינית שהיא גם מעוניינת לייבא מים מטורקיה[6].
במאי 2004 ביקר בטורקיה שר התשתיות, יוסף פריצקי, וקיבל את ברכת הממשלה הטורקית לבצע בדיקת היתכנות כלכלית בעניין הקמת מסדרון תשתיות מקיף. שר האנרגיה הטורקי הציע, באותה עת, כי גם מצרים תצורף לפרויקט[7]. עם זאת בפברואר 2005 הודיע משרד התשתיות כי לנוכח מסקנות סקר היתכנות שנעשה נדחתה ההצעה לייבא חשמל מטורקיה עקב העלות הגבוהה, ושרעיון המסדרון אינו כלכלי[8].
באוקטובר 2005 חידש שר התשתיות, בנימין בן אליעזר, את המגעים עם טורקיה לגבי הקמת המסדרון. בשלב זה שני צינורות נפט וגז אזוריים שמסתיימים בעיר ג'ייהאן היו בשלבי הקמה ודובר שהמסדרון יוביל גז ונפט מרוסיה וחבר המדינות[9]. בדצמבר 2005 ביקר מנכ"ל משרד התשתיות באזרבייג'ן במטרה לדון בשימוש במסדרון התשתיות להזרמת נפט מהים הכספי לטורקיה ומשם יתחבר גם לקו צינור אילת-אשקלון[10].
בפברואר 2006, עלתה הצעה שיבוא המים מטורקיה יתבצע באמצעות צינור ימי ולא במכליות[11]. במאי 2006 בנק ההשקעות האירופי הסכים להשקיע 15 מיליון דולר בבדיקת היתכנות להקמת צינור מים מג'ייהאן לישראל. מטרת הצינור שתוכנן, בקיבולת של 200–300 מיליון מ"ק בשנה, הייתה לספק מים לישראל, לירדן והרשות הפלסטינית, עקב משבר המים באזור[12]. באוקטובר 2006 ביקר שר התשתיות בנימין בן אליעזר במצרים במטרה לדון בהארכת המסדרון עד מצרים, במטרה להוביל אליה גז טבעי[13].
בדצמבר 2006 נחתם מזכר ההבנות בין ישראל לטורקיה לביצוע סקר ההיתכנות למסדרון התשתיות[14]. בעת חתימת ההסכם אמר שר האנרגיה הטורקי, ד"ר הילמי גולר, כי הוא "מאמין שפרויקט התשתיות עם ישראל הוא הרבה יותר מחלום; שתי המדינות יהפכו למרכזי אנרגיה אזוריים שיניבו יתרונות רבים לכולם"[15]. במקביל החלה חברת גזפרום בתכנון צינור להולכת גז טבעי מטורקיה לישראל[16].
באוקטובר 2007 הוצג בפני השר בן אליעזר סקר ההיתכנות המקדים, שהוכן על ידי החברות ENI האיטלקית ו-CALIK הטורקית, שקבע כי יש כדאיות כלכלית בקידום הפרויקט. עלות הפרויקט נעה, לפי סקר ההיתכנות, בין שניים לארבעה וחצי מיליארד דולר, בהתאם למספר הצינורות שהונחו ושיונחו והיקף המוצרים שיסופקו[17]. ובנייתו הייתה מתוכננת להסתיים בשנת 2012. תחילת התשתית הוקמה. אך במהלך חודש יוני 2010, לאחר פרשת המשט לעזה והצטננות מערכת היחסים בין טורקיה לישראל, הודיעה ממשלת טורקיה על הקפאת המיזם[18].
Remove ads
הרכב
צינור נפט
צינור הנפט המתוכנן אמור היה להוות את המשכו של צינור הנפט באקו-טביליסי-ג'ייהאן שתחילתו בים הכספי וכן צינור הנפט כירכוכ-ג'ייהאן שתחילתו בשדות הנפט הכורדיים בצפון עיראק. נבחנה אפשרות להמשכת צינור הנפט מחיפה לאשקלון, ומשם, דרך מתקני קצא"א, יובל הנפט למפרץ אילת ומשם למזרח הרחוק ולהודו. בדרך זו עשויה הייתה לגדול מהותית הכדאיות הכלכלית להקמת הצינור בין טורקיה לישראל שכן כמויות הנפט שיוזרמו בו יהיו גדולות יותר.
צינור גז
צינור הגז אמור היה להוות את המשכו של צינור הגז באקו–טביליסי–ארזורום (אנ') המוביל גז אזרי ממאגרי הים הכספי (בעיקר ממאגר שאח-דניס). הגז שיוזרם לישראל ישמש בחלקו את ישראל ובחלקו ישווק הגז במצב נוזלי (LNG) למדינות אחרות. לפי התוכנית יוזרם הגז בצינור דרומה לכיוון אל עריש, ומשם למתקני הנזלת הגז הממוקמים בדלתה של הנילוס.
Remove ads
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads