מעקב קפיטליסטי

המונח קפיטליזם מעקב מתאר תהליך ליקוט נתונים אישיים והפיכתם לסחורה עוברת לסוחר, המשמשת להפקת רווחים. פעולת המעקב נעשית באופן סודי, בהטעייה, תוך הסתרת הכוונה האמיתית של מבצעי המעקב^[1]. ה"נתונים נרכשים באמצעות מעקב אחר המידע, הנראה חינמי אך הוא לא חינמי. אתם נותנים להם מידע – הם מוכרים את המידע שלכם"^[2].

מי שטבעה את המונח היא שושנה זובוף, והיא מסבירה אותו בהקשר הרחב של קפיטליזם, כאשר במקום לסחור בעבודה או ברכוש או באדמות, קפיטליזם המעקב סוחר בחווייה האנושית^[3]. לקפיטליזם המעקב יש השלכות מרחיקות לכת על תפישת הפרטיות ועל המרקם החברתי והפוליטי.

מקורות המעקב הקפיטליסטי

בטרם החוקרת שושנה זובוף טבעה את המונח מעקב קפיטליסטי, נעשה שימוש בערך זה במחקריהם של ג'ון בלמי פוסטר ורוברט מקצ'סני^[4], שהתייחסו להתפתחות המבנית וההיסטורית של הקפיטליזם אל מה שכונה "קפיטליזם מעקב" ומייצג שלושה מנגנונים תלויי מעקב שהתפתחו לאורך עשרות שנים, כדי להתמודד עם איומים על הכלכלה האמריקאית.

הודות למלחמת העולם השנייה, ארצות הברית יצאה מ"השפל הגדול" באמצעות הגברת הביקוש הכלכלי שנבע מדרישות לתחמושת וחיילים וגם קבעה את מקומה ככוח הגמוני בכלכלה העולמית. יחד עם זאת, נוצר חשש בקרב האליטות החברתיות כי סיום המלחמה יוביל לירידה בביקוש, סטגנציה ומשבר כלכלי עמוק. ולכן נוצרו מיד עם סיום המלחמה שני מנגנונים שנועדו להתמודד עם האיום הכלכלי. המנגנון הראשון היה הקומפלקס הצבאי-תעשייתי, מנגנון שיתוף פעולה מתמשך בין הממסד הצבאי לבין גורמים אזרחיים שונים, כמו מדענים וחוקרים שמטרתו לשמור על ביקוש דרך השקעה מתמשכת מצד המדינה במערכת הביטחון. המנגנון השני שנוצר היה "מאמץ המכירות", שחתר ליצור ביקוש מצד האזרחים לקניית מוצרים שהם לא בהכרח צריכים באמצעות פרסום. תופעה זו מכונה גם "ביקוש מלאכותי".

בעקבות משבר הסטגפלציה בשנות ה-70, מנגנון שלישי נוסף, המכונה פיננסיליזציה, כלומר יצירת ביקוש באמצעות ספקולציה, חוב והזרמה של כסף למגזר הפיננסי.

שלושת המנגנונים הללו התבססו במידה רבה על מעקב: הקומפלקס הצבאי-תעשייתי לצורכי ביטחון לאומי, "מאמץ המכירות" להתאמת הפרסום ויצירת פרופיל צרכני ופיננסיליזציה לצורכי ניהול סיכונים פיננסים המצריכים איסוף מידע מתמיד על נתונים דוגמת משכנתה, ביטוחי בריאות וחובות. מנגנונים אלו התפתחו לאורך עשרות שנים, יצרו שיטות חדשות למעקב והניחו את היסודות למה שזובוף תגדיר בשלב מאוחר יותר כ"קפיטליזם מעקב".

התפתחות

בתחילת המאה ה-21, כשמערכות המחשוב של גוגל ומטא התחילו ללקט את הנתונים האלה, הם נחשבו לפסולת דיגיטלית. בהמשך התחילו להבין שאלה נתונים עשירים במידע שחוזה את ההתנהגות של הצרכנים. כך נוצר, למשל, בודק האיות וכן גם התיקון: Did you mean:, שניהם נמצאים בחיפושים בגוגל. ההצדקה לאלה מובנת לכל: איסוף הנתונים משפר את השרות ללקוחות.

אבל הסתבר לקובעי המדיניות בגוגל - ופייסבוק בעקבותיה - שהנתונים האלה מציגים לחברה שברשותה הם נמצאים תבניות של התנהגות אנושית. אפשר להסיק מתוכם כיצד אנשים בעלי מאפיינים מסוימים נוטים לנהוג במצבים שונים. שושנה זובוף מכנה אותם עודפי התנהגויות (behavioral surplus), שהם רצפים של פרטי מידע המאפשרים לחזות התנהגות עתידית.

המשמעות היא שהחברה מלקטת יותר מידע ממה שנחוץ לה לצורך שיפור השרות ללקוחותיה. למשל: ניתן לצפות איזה סוג אוכל יעניין אתכם בזמן נתון ואז למכור את המידע הזה למסעדה באזור בו אתם שוהים וזו תשלח אליכם פרסומת מתאימה, מלווה בשובר הנחה. כך זוכים בעלי העסקים בפרסומת שמותאמת ללקוחות באופן מושלם וזו מעניקה להם שיעור לחיצה גבוה, כלומר הצלחה של קמפיין הפרסום. הצלחה זו הושגה באמצעות ניצול המשתמשים וללא ידיעתם.

כך נוצרת כלכלת תשומת הלב, המנצלת את מגבלות הקשב האנושי לתועלתה.

יישומים בעולם הממשי

כניסה לתחנת הרכבת פויאנג בסין. המעברים מצוידים באמצעי זיהוי פנים.

קפיטליזם מעקב רלוונטי לא רק להתנהלות באינטרנט^[5]. אלגוריתמים שטיבם לא מובהר ללקוחות משמשים לחיזוי התנהגויות, ממיינים מאפיינים אישיותיים, מזהים תחושות מתחקים אחר נטייה מינית ופולשים גם לתחום העמדות הפוליטיות.

תמונות בפייסבוק מסייעות למערכת זיהוי תווי פנים והמידע נמכר בכסף לבעלי עסקים, לכוחות הביטחון, לגורמים פוליטיים ועוד, ללא ידיעת המצולמים ובלי שנתנו לכך את הסכמתם.

פייסבוק ערכה בהצלחה ניסויים בהשפעה תת-הכרתית באמצעות מילים ותמונות, כדי לגרום לאנשים להרגיש עצב או שמחה, בלי שהם יהיו מודעים למניפולציה^[6].

פוקימון גו

ערך מורחב – פוקימון גו

דוגמה למעקב קפיטליסטי באמצעות איסוף נתונים היא משחק המציאות הרבודה פוקימון גו. בתחילת הדרך היה זה מוצר של חברת גוגל, אשר שימש את לווייני הריגול של ה-CIA^{[דרוש מקור]}. לאחר מכן Google Earth פותח על אותו בסיס^[7]. יותר מאוחר גוגל הקימה את חברת נאיינטיק, כדי שתפיץ את המשחק פוקימון גו. המשחק מצויד ברכיב פיתוי (lure module), אשר משמש לצורך משיכת לקוחות. בתי העסק משלמים לגוגל עבור העלאת מספר האנשים שנכנסים אליהם^[8]. למשל: רשת של דוכני גלידה משלמת עבור הצבת פוקימונים בדוכניה, כדי להבטיח ששחקנים ייכנסו לסניפיה.

עסקים שילמו כדי לסחוף הרבה אנשים - בעיקר ילדים – אל בתי העסק. כך, באמצעות פיתוי, הפך חיזוי ההתנהגות האנושית למדויק מאוד ולכן כדאי למפרסמים. המשחקים לא ערים למניפולציה ומבחינת מי שסוחרים ומפיקים רווחים, המשתתפים אמורים לחוות הנאה ולא לשאול שאלות.

הרחבת המעקבים

עמוד טלפון סלולרי שמעוצב כעץ בניו המפשיר. הטלפון הסלולרי הוא אמצעי המעקב היעיל והשימושי ביותר עבור חברות המידע.

גוגל התחילה להפיק רווח כספי מהמעקבים החל משנת 2004. עיקר הדיבידנדים של בעלי המניות הגיעו לא משיפור המוצרים או מאיכות הטכנולוגיה אלא מהמעקב אחר הנתונים שהמוצרים ליקטו.

כשהיא פיתחה את מערכת אנדרואיד גוגל שאפה להוזיל את מכשירי הטלפון כדי להפוך אותם לנגישים יותר לכולם. גוגל אוספת את נתוני עודפי ההתנהגות של המשתמשים בטלפון.

חברות נוספות – פורד למשל – מתקדמות לאותו כיוון: פיתוח מכוניות שמנטרות את המאפיינים האישיותיים וההתנהגויות של בעליהן כדי למכור את הנתונים למרבים במחיר.

קיימברידג' אנליטיקה

ערך מורחב – קיימברידג' אנליטיקה

קיימברידג' אנליטיקה הייתה חברה פרטית בריטית שסחרה בנתונים לצורך מפלגות ומדינאים ששאפו לצבור השפעה פוליטית במדינות שונות ברחבי העולם. החברה השתמשה בנתונים של יותר מ-80 מיליון אמריקאים, אותם היא שלפה מפייסבוק, כדי להשפיע על תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016. החברה השתמשה בהכרות האינטימית שלה את המיליונים כדי לכוון את הרגשות שלהם, להאביס אותם במידע, לחשוף אותם לחומרים ולהניע אותם להצביע בבחירות לפי רצון לקוחותיה.

השפעת המעקב על המשטרים הדמוקרטיים

לצורך המעקב חברות המידע זקוקות ל"כמות מקסימלית של נתונים שזורמים לתוך הצנרת [...והן אדישות לערך המידע ולתוכנו. התוצאה היא] שהאלגוריתמים - המערכת - מתגמלים את המחברים והמהנדסים של הדיסאינפורמציה"^[9]. מצב עניינים זה "מעלה כוח אנטי־דמוקרטי בבסיסו, ששקול להפיכה מלמעלה, למיטוט הריבונות של העם"^[10][11].

הַשְמָשָה

את התהליך של הפעלת בני אדם ללא ידיעתם ומבלי להתחשב ברצונותיהם מכנה זובוף "הַשְמָשָה" (instrumentalism)^[12]. הבסיס להשמשה הוא ביהייביוריזם, גישה פילוסופית המסבירה את התנהגות האדם באופן מדעי, כשחופש, פרטיות ומאפיינים נוספים של הטבע האנושי מוסברים במושגים מדעיים.

על בסיס התאוריה הזו חברות המידע עוסקות בהנדסת התנהגות ולממשלות יש עניין לשתף איתן פעולה.

עקרונות החברה המבוססת על השמשה:

1. . התנהגות שמכוונת לטוב העליון ומעדיפה אינטרסים כוללים על פני הזכות לפרטיות.
2. . תוכניות ולא פוליטיקה - כשהחברה האנושית מנוהלת ביעילות באמצעות חישובים והכוונה מגבוה.
3. . לחץ חברתי לצורך ההרמוניה והשמירה על הסדר, בעיקר באמצעות מניפולציות ברשתות החברתיות.
4. . הכוונה של ההתנהגות האנושית לצורך חברה שפועלת ביעילות מרבית.
5. . מות האינדיבידואליות ויצירת אורגניזם חברתי שמתפקד ביעילות בהתאם לתוכנית.