מערת יהושפט

מערת יהושפט היא מערת קבורה משלהי התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, השוכנת באפיק נחל קדרון למרגלות הר הזיתים, ומהווה יחידה תכנונית אחת עם מצבת יד אבשלום.

מערת יהושפט

יד אבשלום כשמאחוריו מצד שמאל נראית מערת יהושפט
היסטוריה
תרבויות	התרבות ההלניסטית
תקופות	שלהי התקופה ההלניסטית בארץ ישראל
נבנה	המאה ה-1 לספירה
סוג	מערת קבורה
אתר ארכאולוגי
ארכאולוגים	שארל קלרמון-גנו, 1871 נחום סלושץ, 1924 נחמן אביגד, שנות ה-40
גישה לציבור	כן
מיקום
מדינה	ישראל
מיקום	עמק יהושפט
קואורדינטות	31°46′38″N 35°14′20″E
(למפת ירושלים העתיקה מוגדלת)   מערת יהושפט (למפת ירושלים העתיקה רגילה)   מערת יהושפט (למפת ירושלים רגילה)   מערת יהושפט (למפת ירושלים מוגדלת)   מערת יהושפט

הגמלון המגולף בחזית המערה

מפת הקברים העיקריים בבית הקברות בהר הזיתים

תיאור המבנה

במערה תשעה חדרים, היא מכילה כוכי קבורה, קברי מקמרים (ארקוסוליה) וחדרים ללא כל מתקני קבורה, שבהם הקבורה הייתה כנראה בסרקופאגים. המערה תוכננה ונחצבה כיחידה אחת יחד עם מצבת יד אבשלום. בפינה הצפון-מזרחית של המעבר החצוב המקיף את יד אבשלום נחצבה חזית מפוארת ומעוטרת בגמלון מגולף המובילה למערה.^[1]

בשנות ה-40 חקר נחמן אביגד את מצבות נחל קדרון, ובכללן את יד אבשלום, ובשנת 1954 פרסם את ספרו "מצבות קדומות בנחל קדרון" שהיה ונותר העבודה המקיפה ביותר שנעשתה על יד אבשלום.^[2] הניתוח הארכיטקטוני-סגנוני המעמיק של אביגד, הביא למסקנה שיש לתארך את המערה לתחילת המאה ה-1 לפנה"ס.^[3] עמוס קלונר ובועז זיסו העלו בחיבורם על הנקרופוליס של ירושלים בימי הבית השני, כי ניתוח הפרטים הארכיטקטוניים של המצבה משייך אותה לסגנון הפרובינציאלי האקלקטי של התקופה הרומית הקדומה. סגנון זה מתוארך לימיו של הקיסר אוגוסטוס ולימי הקיסרים מן השושלת היוליו-קלאודית (31 לפסה"נ ועד 68 לסה"נ).^[4]

החדר הראשון במערה נושא טיח המעיד כי נעשה בו שימוש לכנסייה בימי הביניים.^[1]

אם כי מערת יהושפט ויד אבשלום הם בני תוכנית אחת, ונבנו שניהם במאה ה-1, אין להשוות ביניהם ובין קבר בני חזיר וקבר זכריה. הראשונים הם שני מבני קבורה עצמאיים, אם כי סמוכים, ואילו המבנה הנקרא "קבר זכריה" למעשה הוא מבנה אטום, שאינו מכיל קברים ומשמש כ"נפש" לקבר שלצידו.^[1]

מסורות

במקרא מסופר על קבורתו של יהושפט, מלך יהודה: ”וַיִּשְׁכַּב יְהוֹשָׁפָט עִם אֲבֹתָיו, וַיִּקָּבֵר עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד אָבִיו” (מלכים א, כב, נא), כלומר את קברו יש לחפש בעיר דוד, יחד עם שאר קברי מלכי יהודה. בנוסף, מאחר שכל הידוע המלך יהושפט מלך כ-700 שנים לפני הקמת מתחם יד אבשלום, כך שברור שהמערה לא שימשה כקבר יהושפט.

ייתכן והמערה קיבלה את שמה מ"עמק יהושפט" - שמו של קטע זה של נחל קדרון. בימי הביניים, החלו להראות את קברו של יהושפט במערה, כנראה בעקבות הנוסע הנוצרי ארקולף, הקורא למבנה יד אבשלום הסמוך "מגדל יהושפט".

לקריאה נוספת

• זאב וילנאי, מצבות קודש בארץ-ישראל, אחיעבר ושות', תשמ"ה, כרך א עמודים 327-330.
• נחמן אביגד, "עיר הקברות של ירושלים בימי הבית השני", בתוך מיכאל אבי-יונה (עורך), ספר ירושלים, מוסד ביאליק ודביר, תשט"ז, עמוד 344.

קישורים חיצוניים

• מערת יהושפט באתר "לדעת"