שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
משירי ארץ אהבתי
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
"משירי ארץ אהבתי" הוא מחזור של שלושה שירים מאת לאה גולדברג, הנקראים על פי מילות הפתיחה שלהם: א. מכורה שלי ב. בארץ אהבתי השקד פורח ג. בארץ אהבתי האביונה.
שני השירים הראשונים הולחנו והם מוכרים מאוד. הראשון במחזור משירי ארץ אהבתי (מוכר גם במילותיו הראשונות: מְכוֹרה שלי) הוא שיר עברי מאת המשוררת לאה גולדברג. השיר התפרסם לראשונה בשנת 1951 בכתב העת הספרותי "אורלוגין" של אברהם שלונסקי כחלק ממחזור של שלושה שירים, לצד "בארץ אהבתי השקד פורח" ו"בארץ אהבתי האביונה". בהמשך נדפס השיר בספר שיריה "ברק בבוקר" (ספרית פועלים, תשט"ו 1955).
בשנת 1970 הולחן השיר על ידי דפנה אילת לבקשתה של חוה אלברשטיין,[1] עובד על ידי אלכס וייס ובוצע על ידי אלברשטיין. השיר זכה למספר רב של גרסאות כיסוי.
Remove ads
תוכן השיר
סכם
פרספקטיבה
זיהוי נושא השיר
הדוברת בשיר פונה אל ארץ נוי אך אביונה, שבה יש מלכה ומלך אך אין להם בית וכתר: ”מכורה שלי, ארץ נוי אביונה – / למלכה אין בית, למלך אין כתר”. תיאור הארץ אינו מציאותי, היא מתוארת כמקום שמזג האוויר בו סגרירי כל השנה מלבד שבוע אחד; כארץ שהכל בזים לה, ורק הדוברת נדה בעולם ומספרת את שבחיה. בשיר השני במחזור מתוארת הפריחה האביבית הקצרה בארץ, שבה פורח השקד והכל מצפים לבואו של אהוב, אך הציפייה נכזבת, והשיר השלישי חוזר שוב לנימה הקודרת ולתיאור של עולם עלוב ודל.
חוקר הספרות אריאל הירשפלד טען שהשיר לא נכתב על ארץ מסוימת, אלא מתאר הלך-נפש: "המעמיק לקרוא בו מבין כי מדובר על נפש ולא על מקום בעולם, וכי לשון האגדות המוזרה היא הלשון הנכונה לדבר על הנפש הנכספת לאהבה מתוך עוניה. הוא גם יראה כי זהו שיר גדול, לא פחות מזה".[2] גם כותרת השיר, המתייחסת ל"ארץ אהבתי" (הארץ של אהבתי, ולא הארץ שאהבתי) מחזקת פירוש זה.[3]
גם המשוררת שרה שוב סותרת במאמר בעיתון 77 את ההשערה, כי מדובר בארץ ממשית, בין אם ליטא ובין אם ארץ ישראל. עיקרו של המאמר מתרכז בניתוח הטקסט של שלושת השירים במחזור, ומראה כיצד כל תמונה בשירים מתארת באופן מטפורי את חיי האהבה המקופחים שלה: את הציפייה לאהוב, את אושרה הקצר כאשר הייתה אהבה בחייה ("אביב" ו"חגים", "השקד פורח"), ואת אומללותה המתמשכת כאישה רווקה שאהבותיה לא התממשו בחיי משפחה. בכך מתפרשת "ארץ אהבתי" כארץ מטאפורית ולא כארץ קונקרטית.[4]
תיאור האקלים החורפי אינו הולם את מזגה הקיצי של ארץ ישראל, ולכן פרשנות אפשרית נוספת (בין השאר של מולי שפירא[5]) לשיר היא שהמשוררת התכוונה במילותיה לארץ ליטא, שבה גדלה, בעיר קובנה. בקובנה מחצית מימי השנה גשומים ושעות השמש בה מעטות יחסית: ”ושבעה ימים אביב בשנה / וסגריר וגשמים כל היתר”. גולדברג אף כתבה ביומנה ב-1929, בגיל 18, בעודה בליטא: "מאה ושישים יום בשנה יורד גשם בליטא. וסערות גדולות אין כאן. פרק בגאוגרפיה של הנפש".[6] הרחבה של פרשנות זו רואה בשיר קינה על יהדות אירופה שחרבה בשואה.[7]
מבנה השיר
השיר בנוי משני מחזורים המתארים את עלבונה של הארץ ברוב ימות השנה ולאחר מכן את תפארתה במשך שבעה ימים יחידים:
”אך שבעה ימים הוורדים פורחים,
ושבעה ימים הטללים זורחים,
ושבעה ימים חלונות פתוחים
”
בבית השלישי הארץ אינה מכונה עוד "מכורה", וכן מוחלפים תיאורי המלכים: כעת למלך אין בית והמלכה היא חסרת הכתר. הדוברת פונה ישירות אל הארץ ומבטיחה לתקן את עלבון גנותה ולספר את סיפורה בעולם:
”ומעיר לעיר, ממדינה למדינה
אנודה עם שיר ותיבת נגינה
לתנות דלותך הזוהרת
”
Remove ads
הלחנת השיר וביצועו
השיר הולחן על ידי דפנה אילת לבקשתה של הזמרת חוה אלברשטיין,[1] עובד על ידי אלכס וייס והופיע בשנת 1970 באלבומה של אלברשטיין שנשא את שם השיר. ביצוע זה הגיע למקום ה-16 במצעד הפזמונים העברי השנתי וזכה להצלחה רבה. בנוסף לביצוע זה, נוצרו לשיר זה גרסאות כיסוי, בהן משל עפרה חזה, דורית ראובני, ברי סחרוף, עמיר בניון ורות דולורס וייס.
בשנת 2018, בחגיגות שנת ה-70 למדינת ישראל, ביצעה שרית חדד את השיר בטקס הדלקת המשואות.[8] זאת, למרות התיאור העגום המובא בשיר.[9] חדד הוציאה את השיר כסינגל ללא אלבום. את קליפ המילים שיצא עבור השיר, העלתה לערוץ הרשמי שלה ביוטיוב ב-15 באפריל 2018, כמה ימים קודם לטקס.[10] גרסה זו של חדד זכתה להצלחה רבה, ובשיאה הצליחה להגיע אל המקום ה-10 במצעד של מדיה פורסט.[11]
באלבום "שרות לאה גולדברג" (נענע דיסק, 2003) מובאת הקלטה של גולדברג קוראת את שירה.[12]
Remove ads
קישורים חיצוניים
מידע על היצירה "משירי ארץ אהבתי" באתר מיוזיק בריינז- "משירי ארץ אהבתי" באתר בית לזמר העברי
- מילות השיר "משירי ארץ אהבתי" באתר שירונט
משירי ארץ אהבתי, בביצוע חוה אלברשטיין, סרטון באתר יוטיוב- משירי ארץ אהבתי, מתוך המופע "שרים לאה גולדברג", בביצוע ברי סחרוף, סרטון באתר יוטיוב
- צבי גלאון, לאה גולדברג - משירי ארץ אהבתי, בבלוג "הן אפשר", 21 בדצמבר 2012
- ניתוח השיר משירי ארץ אהבתי באתר תרבות.il
- גדעון קצנלסון, שלבים בסולם של רגשנות: (על שירת-האהבה של לאה גולדברג), מאזנים ב (כה), ג (קמג) (חשון–כסלו תשט"ז / נובמבר 1955), עמ' 183–184, באתר JSTOR
- אריאל הירשפלד, אריאל הירשפלד | בשיריה יצרה לאה גולדברג אתר של עידון, באתר הארץ, 21 בינואר 2010
- יוסי חרסונסקי, חוה אלברשטיין, משירי ארץ אהבתי, באתר "חרסונסקי מיוסיק", 28 בפברואר 2015
- ידידיה מאיר, ליטא, ניצחת איתי הכל, באתר ערוץ 7, 6 ביוני 2013
- הדר בן-יהודה, על ארץ אהבתה של לאה גולדברג, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 16 באפריל 2018
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads