נאום אוברזלצברג

נאום אוֹבֶּרזַלצבֶּרג הוא נאום שנשא אדולף היטלר בפני מפקדי הוורמאכט בביתו האלפיני, הברגהוף שבאוברזלצברג, ב-22 באוגוסט 1939, שבוע לפני הפלישה הגרמנית לפולין.^[1]

(משמאל לימין) אדולף היטלר, מרטיו בורמן, הרמן גרינג ובאלדור פון שיראך בברגהוף

פרטי הנאום, ובפרט אזכור הפלישה הגרמנית לפולין שעמדה על הפרק, והתוכנית להשמדה שתתבצע שם, מעידים על ידיעתו של היטלר על ההשמדה בשטחים שנכבשו אחר כך, ועל כוונתו לבצע רצח עם באופן מתוכנן שלימים יהיה נודע כפתרון הסופי.

קטע מהנאום

הקטע הבא הוא הפסקה השלישית^[2] באחד ההעתקים של הנאום שהובא במשפטי נירנברג, שנודע בשם "מסמך L-3":

עוצמתנו מבוססת על המהירות שלנו והברוטליות שלנו. ג'ינגיס חאן הוביל מיליוני נשים וילדים לטבח - בכוונה תחילה ובלב שמח. ההיסטוריה רואה בו לא יותר מאשר מייסדה של מדינה.
אני אדיש בנוגע למה שהציוויליזציה האירופית המערבית החלשה תגיד עלי. הוצאתי את הפקודה - ואני אדאג שכל מי שמביע אפילו מילה אחת של ביקורת עליה יוצא להורג על ידי כיתת יורים - שמטרת המלחמה שלנו אינה הגעה לקווים מסוימים, אלא הרס פיזי של האויב.
בהתאם לכך, שמתי את יחידות גולגולת המת שלי במוכנות - כרגע רק במזרח - עם הוראות לשלוח למוות בלי כל רחמים וחמלה, אנשים, נשים וילדים ממוצא פולני. רק כך נוכל להשיג את מרחב המחיה שאנחנו צריכים. מי, אחרי הכל, מדבר היום על השמדת הארמנים?

ראו גם

• פונקציונליזם ואינטנציונליזם